10% סובלים מקשיי שמיעה - ומתביישים לטפל
בעבר נחשבה הדרדרות בשמיעה לעניין לקשישים בלבד, אבל כיום מדווחים בני 40 כי אינם שומעים היטב. למרות זאת, רק 15 אחוז מכבדי השמיעה נעזרים במכשור שיכול לסייע עד מאד. הסיבה: בושה, גאווה ודעה קדומה
לדברי פרופ' יונה קרוננברג, מנהל מחלקת אף-אוזן-גרון במרכז הרפואי שיבא בתל השומר, פגיעה בשמיעה מתחלקת לשני סוגים עיקריים: פגיעה מולדת ופגיעות הנרכשות עם השנים. "הסיבות לפגיעה המולדת יכולות להיות גנטיות או לנבוע מדלקות שונות או מווירוסים כמו CMV או אדמת, שתוקפים את האם בהריון ומעלים את הסבירות לפגיעה בשמיעה אצל התינוק.
"הפגיעות הנרכשות הן לרוב תוצאה של נזק שנגרם לאוזן הפנימית, ואז הפגיעה עלולה להיות עצבית-תחושתית או הולכתית. פגיעה הולכתית משמעה פגיעה פיזית בעצמות השמיעה או בעור התוף. פגיעה כזו היא בדרך כלל קלה יותר, אינה מובילה לחירשות מלאה וניתנת ברוב המקרים לתיקון בניתוח. הפגיעה העצבית-תחושתית, לעומת זאת, קשה יותר ולא ניתנת לתיקון בניתוח אלא בעזרת מכשיר שמיעה, שפשוט מגביר את הקול לעוצמה גבוהה יותר.
"לפגיעה העצבית-תחושתית עלולים להיות גורמים שונים, שאחד המרכזיים שבהם הוא רעש. סיבות נוספות עשויות להיות צריכת תרופות שבשימוש מתמשך עלולות לגרום נזק לשמיעה, או ניתוחים לסילוק גידולים. סיבה נוספת לירידה בשמיעה עשויה להיות העלייה בגיל. כשם שהעיניים, המפרקים, הידיים ושאר איברי הגוף נחלשים במשך השנים – כך גם השמיעה נחלשת.
"אנשים מקבלים את הירידה בשמיעה בגיל מסוים כדבר נורמטיבי
ואינם מוכנים לפעול לשיפור המצב" (צילום: פוטוס)
"סוג נוסף של פגיעה בשמיעה, שאינו מולד או נרכש, הוא ליקוי שמיעה פתאומי. מדובר במצב שבו אדם קם בבוקר וחש ששמיעתו נפגעה בצד אחד או בשניהם. מצב כזה עשוי להיות קשור לדלקת ויראלית, לטיסה או להפרשי לחץ אוויר. חשוב לדעת שבמקרה כזה ישנו חלון הזדמנויות צר של כשבעה ימים שבו ניתן לטפל בעניין. אם אין מודעות, עלולים להחמיץ את ההזדמנות, ואז התוצאות עצובות."
הטיפול הנכון בליקוי שמיעה פתאומי הוא מתן סטרואידים דרך הפה או הווריד, או בהזרקות ישירות לאוזן. "כך מתאפשרת הצלה ממשית של השמיעה, אבל כאמור התנאי הוא שמתחילים בטיפול בזמן. זה אומר שאם אדם ירד מהמטוס והרגיש שאיבד את השמיעה, הוא חייב לגשת לרופא בדחיפות. מהסיבה הזו, אגב, לא כדאי לטוס כשסובלים מנזלת. כשיש נזלת, יכולת השוואת הלחצים בתוך האוזן לוקה בחסר, ואז מפל הלחצים באוזן הפנימית יכול לגרום לפגיעה קשה בשמיעה. זה קורה בעיקר בזמן הנחיתה."
סובלים ומתביישים
כ10%- מהאוכלוסייה בישראל סובלים מירידה בשמיעה. בארה"ב המספרים דומים ובאירופה הם אף גבוהים יותר .16% – לדברי אחיה קמארה, מנכ"ל "בקול – ארגון כבדי השמיעה," כל אדם שלישי מעל גיל 65 הוא כבד שמיעה, ומעל גיל 70 מדובר על כ50%- מהאנשים. "בשנים האחרונות חלה עלייה במספר הסובלים מבעיות שמיעה, בין השאר בשל העלייה בתוחלת החיים והחשיפה הגוברת לרעש. יותר ויותר אנשים בני 40 ו50- מגיעים אלינו עם ירידה בשמיעה, המלווה גם בטינטון."
אלא שהירידה בשמיעה בקרב האוכלוסייה היא רק צד אחד של הבעיה. בצד האחר, החמור לא פחות, ניצבת העובדה שכבדי שמיעה רבים מתכחשים לבעיה. לדברי קמארה, "החברים מנסים לשכנע אותם שיש להם בעיה, אבל גם כשהם כבר מודים בקיומה, רבים מכבדי השמיעה מתביישים לפנות לטיפול בשל דעות
קדומות שיש להם על שימוש במכשירי שמיעה. מכשיר שמיעה מתקשר אצלם לזקנה, ובניגוד למשקפיים הוא נחשב לא אסתטי.
"מנתונים שמספקות קופות החולים על מספר מכשירי השמיעה הנמכרים בארץ מדי שנה, עולה כי רק כ15%- מכבדי השמיעה נעזרים במכשיר שמיעה. אחת המשימות המרכזיות של ארגון 'בקול' היא לגרום לאנשים להפסיק להכחיש את הירידה בשמיעה, להפסיק להתבייש בה ולהתחיל להתמודד עימה בעזרת שילוב של מכשירי שמיעה ואביזרי עזר אחרים. לשם כך אנחנו אפילו מציעים ייעוץ אודיולוגי ללא תשלום."
קמארה ממליץ לכל אדם שחושד שיש לו בעיה בשמיעה (ראו למטה) לבצע בדיקת שמיעה, ולכל אדם מעל גיל 60 לבצע בדיקת שמיעה שגרתית פעם בשנתיים כדי לאתר מוקדם את הירידה בשמיעה, למנוע פגיעה באיכות החיים ולאפשר שיקום מרבי.
לדעת ענת כוכבא, קלינאית תקשורת, מייסדת ומנכ"לית רשת "הדים מכונים אודיולוגיים" שמתמחה בתחום השמיעה ושיקומה, למרות העלייה במודעות הציבור לבעיות שמיעה, החברה עדיין לא השתחררה לגמרי מהסטיגמה השלילית שנוצרה בעבר הרחוק לגבי שימוש במכשירי שמיעה.
"ברור לכולם שאי אפשר לנהל חיים תקינים כשהשמיעה פגועה," היא אומרת. "אלא שלצערי, אנשים רבים מקבלים את הירידה בשמיעה בגיל מסוים כדבר נורמטיבי ואינם מוכנים לפעול לשיפור המצב. אנשים אחרים, שנפגעו מרעש בשירות הצבאי או במקום העבודה, סובלים מקשיים יומיומיים בתקשורת, אבל קשה לשכנע אותם לעשות משהו בקשר לזה."
לדברי כוכבא, הגברת המודעות לטכנולוגיה המתקדמת תסייע לשכנע אנשים להשתמש במכשירי שמיעה. "למזלנו, נוכח ההצלחה במזעור מכשירי השמיעה, יש היום יותר פתיחות ומודעות לתרומתם לאיכות החיים," היא אומרת".מכשירי השמיעה הקיימים היום מתוחכמים מאוד וקומפקטיים. גופם הקטן לא מכביד על האוזן ולרוב אינו בולט לעין. גם תפעול המכשירים קל מאוד בזכות פעולה אוטומטית בכל מצב במהלך היום, ללא צורך בהתעסקות."
אז אילו אמצעים קיימים כיום כדי לסייע לכבדי שמיעה? "קודם כל יש את שתל השבלול," מסביר פרופ' קרוננברג. "מדובר במכשיר מהפכני שמיועד לאנשים שנולדו חירשים או לכאלה שאיבדו לחלוטין את השמיעה במשך הזמן." השתל למעשה מחליף את האוזן הפנימית. "אלקטרודה המושתלת בתוך האוזן הפנימית מחוברת למחשב, הוא מתרגם את הקולות לאותות, והם מגיעים ישירות מהשבלול למוח. המוח למעשה מתרגם את האותות לשמיעה. בעזרת השתל ניתן לשנות את חייהם של ילדים שנולדו חירשים וגורלם נחרץ. עם שתל השבלול חלקם אף משתלבים בהצלחה בחברה השומעת. ההצלחה כמובן תגדל ככל שנקדים לטפל בילד, שכן בילד גדול המוח לא יכול לעשות את הפעולה.
"מכשיר נוסף שקיים הוא מכשיר שמיעה שמושתל כולו בתוך האוזן בניתוח. זהו פתרון אסתטי, ובזכותו השמיעה טובה. מכשיר נוסף מיועד למי שאין לו אפרכסת או תעלה או למי שסובל מדלקת באוזן, ואז אי אפשר להכניס לאוזנו את כל המכשיר. במקרה כזה מכניסים לעצם באוזן את קצה המכשיר, וכך ניתן לשמוע." פרופ' קרוננברג מציין כי מחיר השתלים גבוה מאוד, "אבל בישראל יש מימון לשתלים אצל ילדים וכן אצל מבוגרים שיש סיכוי שהטיפול יציל את שמיעתם."
ענת כוכבא ממליצה לרכוש מכשירי שמיעה רק במקום המוסמך לכך (ראו מסגרת.( "לא כל קלינאי תקשורת יכול לאבחן ולהתאים מכשיר לנבדק," היא אומרת. "צריך ללמוד לשם כך הרבה מעבר להתמחות של אוניברסיטה. לדאבוני, לעיתים אנשים קונים מכשירים במקום לא מוסמך אך בזול, ובסופו של דבר הזול עולה ביוקר. מכשיר שמיעה צריך להיות מותאם לאדם בהתחשב בכל נתוני השמיעה שלו, ואת זה אי אפשר לדעת מבדיקה סטנדרטית."
איך תדעו שהשמיעה שלכם נחלשת
"בקול – ארגון כבדי השמיעה" מציג כמה שאלות שיאפשרו לכם לדעת אם יש לכם בעיה בשמיעה. אם עניתם בחיוב לפחות על חלק מהשאלות, לכו להיבדק אצל אודיולוג מוסמך.
- האם קורה לעיתים קרובות שאתם מבקשים מאנשים לחזור על דבריהם?
- האם קורה שאתם עונים תשובות שאינן מתאימות לשאלות שנשאלתם?
- האם אתם מתמקדים באדם שאתם מדברים איתו בריכוז רב כדי לשמוע?
- האם אינכם שומעים מישהו שמדבר מאחורי גבכם?
- האם אתם מגבירים את קול הטלוויזיה?
- האם בזמן הרצאה, אף שאתם יושבים בשורה הראשונה, אתם מתקשים להבין את מה שנאמר?
- האם כשאתם מדברים בטלפון אתם מתקשים לשמוע?
- האם אתם מתקשים לשמוע כשיש רעש רקע?
- האם אתם מרגישים שאתם "שומעים אבל לא מבינים?"
- האם אתם עייפים ומתוסכלים אחרי שיחה ארוכה, במיוחד כשמשתתפים בה כמה דוברים?
- האם אתם שומעים לעיתים צפצופים?
- האם אתם מתקשים לשמוע צלילים בתדרים גבוהים כמו אזעקה שהופעלה או צלצול טלפון?
למידע ולייעוץ אישי ניתן לפנות לארגון בטלפון: 03-5257001
לפנייה לכתב/ת 
