יום שלישי הבא: אל תצביעו לספאמרים
הפוליטיקאים בישראל מיהרו להעביר את "חוק הספאם", שמונע מעסקים לשלוח דואר זבל לתיבות הדואל שלכם. אך כשמגיע זמנם לשווק את עצמם לקראת הבחירות, הם לא רואים את השימוש באמצעי זה כבעייתי
הטלפון צילצל בביתי אתמול בשעת ערב מוקדמת. מהצד השני של הקו נשמע קולו המוקלט של זאב ביילסקי, ראש העירייה שלי לשעבר, וכיום מתמודד ברשימת קדימה לכנסת. הוא הזמין אותי (וסביר להניח עוד אלפים מתושבי רעננה) באופן "אישי" לעשות ביום הבחירות את הדבר הנכון. ניתקתי והתעצבנתי על השיחה, שהפריע לי באמצע צפייה מרגיעה בטלוויזיה בסופו של יום עבודה מפרך. "רגע," חשבתי כשחזרתי לספה בסלון, "לא העבירו חוק נגד זה?"
חוק הספאם, שנכנס לתוקף לפני כחודשיים, אוסר על מפרסמים ועסקים לשלוח הודעות פרסומיות לתיבות הדואל שלנו ללא הסכמה מראש. אם בכל זאת תקבלו מייל שיציע לכם לרכוש מוצר או שירות ולהוציא כסף, תוכלו להגיש תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות על סך 1,000 שקלים ללא הוכחת נזק. למרות ש-27 חברי כנסת החליטו שמדובר במטרד שיש להניף עליו את הגרזן
החקיקתי, נראה שהפוליטיקאים לא רואים בזה מטרד במערכת הבחירות הנוכחית.
בשבועות האחרונים, הגיעו ל-ynet עשרות פניות מגולשים שגילו בתיבות הדואר האישיות שלהם הודעות ספאם מפוליטיקאים מכל מיני מפלגות, שמנסים לשכנע אותם להצביע למפלגות שלהם בשבוע הבא. גם הודעות טלפוניות אוטומטיות (שלו היו מפרסמות מוצר, היו אסורות על פי החוק) מטרידות אזרחים רבים בשעות הצהריים והערב - וסביר להניח שהספאם רק ילך ויגבר לקראת יום ההצבעה.
נציין תחילה שמה שהפוליטיקאים עושים הוא חוקי לגמרי. למרות שהחוק אוסר על משלוח ספאם, דאג המחוקק להשאיר בו חור שמאפשר לגורמים לא מסחריים להמשיך ולשלוח דואר זבל בצורה חוקית. כך מצליחים הפוליטיקאים להפציץ לכם את התיבות בחסות החוק.
הפרצוף האמיתי של הפוליטיקה
סמוך לכניסתו לתוקף של החוק, התאגדו מספר בעלי עסקים קטנים ויצאו במחאה. במסיבת עיתונאים שהתקיימה תחת הסלוגן "אטיאס חונק את העסקים הקטנים" הם יצאו נגד שר התקשורת, שתמך בחוק.
"יש 400,000 עסקים שמעסיקים מעל מליון עובדים. בעל עסק קטן שואל את עצמו כל יום מחדש איך הוא גומר את החודש. 97% מהעסקים במדינה הם עסקים קטנים", אמר אז רונן וויס, שמפרסם את העסק שלו דרך דואר שיווקי, "בא המחוקק שמנותק מהעסקים הקטנים, שלא רואה ממטר מה עובר עלינו ומי אנחנו ומה אנחנו, וחוץ מזה שאנחנו צריכים להלחם על מנת לשרוד, על מנת לתת משכורת לעובדים, אנחנו צריכים גם להילחם במדינה. להילחם בחוקים שרוצים להרוג אותנו, וכרגע זה חוק התקשורת.
המאבק נגד החוק הגיע לשיאו כאשר חבר הכנסת משה כחלון (ליכוד) פנה למשרד התקשורת ימים ספורים לפני כניסת החוק לתוקף בדרישה לדחות את יישומו. "בתנאים הבסיסיים, כשעומדת לפתחנו תקופה קשה של מיתון במשק, מחייב התייחסות חדשה לחוק", טען אז כחלון. דרישתו של כחלון לא התקבלה, שכן אין בסמכות שר לדחות חוק שכבר התקבל בכנסת.
קשה לאזרחים שסובלים מתופעת דואר הזבל להזדהות עם טיעוני העסקים הקטנים שתמכו בספאם, אחרי שנים ארוכות בהן הם הפציצו את התיבות בהודעות פרסומיות מוסוות, שמחיקתן מהתיבה עלתה לאזרחים, למעסיקים ולספקיות האינטרנט זמן וכסף רב, ואכן לאחר כניסת החוק מספר הודעות הזבל בעברית המתקבלות בתיבות שלנו פחת בצורה משמעותית - נתון משמח לכל הדעות.
עם זאת, קשה להתעלם מהצביעות של חברי הכנסת: מצד אחד מצביעים בעד חוק המונע דואר זבל כי זה מהווה מטרד לאזרחים, אך מצד שני שולחים דואר זבל בעצמם כאשר הם צריכים את קולות הבוחרים בקלפי.
כשר אבל מסריח
למרות שקשה להזדהות עם טיעוני העסקים הזבלנים, קשה עוד יותר להזדהות עם הפוליטיקאים. נראה שמצידם של הח"כים, בעלי העסקים
הקטנים לא שווים את זמנם, כל עוד הח"כים מסוגלים להמשיך ולהשתמש בכלי הזה כשהם באמת צריכים אותו.
באופן כללי יותר, התייחסות הפוליטיקאים לדואר הזבל יכולה להתפרש כדוגמה מצויינת לאיך אנחנו תופסים את הפוליטיקאים שלנו: חבורה של אינטרסנטים, חובבי כיסאות וכח, שמעבירים חוקים "בשביל הציבור" רק אם הם נוחים להם, ומאפשרים להם להמשיך לפעול כתמול שלשום - אפילו אם הפעולות שלהם לא ממש נוחות או מועילות לציבור.
ומה לנו נותר להגיד? הרי התנהגות פוליטית כשרה אך מסריחה היא לא עניין חדש, ובוודאי שלא מפתיעה. אם כך, נותר לנו רק לבחון מחדש את רשימת הפוליטיקאים שהצביעו בעד החוק (במסגרת), ולבדוק אם גם הם ומפלגותיהם בין שולחי הספאם והמתקשרים בערב. אם התשובה היא חיובית, חשוב לזכור את זה ביום שלישי הבא, כשתעמדו מאחורי הפרגוד ותנסו להחליט לאיזה מהם תתרמו את קולכם.
