מכה בריאה לבנק הפועלים
לא צריך להזיל דמעה על ההפסד של רבע מיליארד שקל ברבעון האחרון. המכה שחטף הבנק לא תגרום לו לאבד את ההכרה, ותפגע במקרה הגרוע רק ביוקרתו וגאוותו
מוקדם להספיד בנק שמגלגל כ-11 מיליארד שקל בשנה. הפסד ראשון בשיעור הגודל האמור הוא לכל היותר פגיעה ביוקרתו ובגאוותו. עם רווחיו שהצטברו בעשרות שנותיו הטובות, הוא מוגן בכריות ביטחון די מרופדות שיספגו את הזעזוע הפיזי. עובדה שאפילו הבורסה הרגישה לא התעלפה, ואפילו העלתה את מניית הבנק ב-1.5 אחוז אחרי פרסום אזהרת הרווח. עוד סיבה טובה למפקידים, לחוסכים ולמשקיעים להישאר בבית.
- פישר מגן על הבנקים: הם מורידים את הריבית
אפשר לברך הגומל
פרסום השורה האחרונה של ההפסד איננו מספיק. לא קשה לאתר את הגורם הישיר - המפולת במערכת הפיננסית העולמית. אפשר אפילו לברך הגומל על הרע במיעוטו שנפל בחלקו של הפועלים, כאשר גדולים ממנו התמוטטו כשרשרת קלפים. הבנק מדווח על מחיקה של כמיליארד דולר (3.4 מיליארד שקל) כתוצאה מהשקעות שטיבן האמיתי הרעיל נחשף במשבר הסאב-פריים והתמוטטות הבנקים האמריקניים למשכנתאות.
הבנק טוען שהוא מיהר אז "לנקות את האורוות" ,אבל הוא עשה זאת רק אחרי בריחת הסוסים. זה לא היה מחויב המציאות. הבנק צריך להכות על חטא ההיסחפות בחגיגה העולמית שהתנהלה במעגל סגור, סביב משק אמריקני שהתנהל בהפקרות. המתהוללים בו, נפוחים מעושרם ומחשיבות עצמם, הזינו איש את רעהו באשליות משכרות, עד שהעיניים טחו מלראות את כתובת האש שכבר החלה להבהב על הקיר בראשית השנה.
האמון בבנק ואמינותו מחייבים לתת לציבור גילוי נאות רחב ושקוף יותר של המהלכים הכושלים ההם, אם אכן רק שם מקור הצרה. אבל אם המכה שחטף בכיס וביוקרה נעצה גם סיכה בבלון הגאווה הנפוח, ו"ניקוי האורוות" לא יסתפק בביעור תיקי ההשקעות הכושלות בחו"ל וקבורה שקטה של השגיאות - אפשר שמעז יצא מתוק.
לקלף את שכבות השומן
היינו יותר שקטים אם הפועלים היה מרחיב את בדק הבית גם על מנגנון ההשקעות שהחליט להמר עליהן וניהל אותן. הדרג הזה והממונים עליו שיחקו בכסף גדול של אחרים. אבל טרם שמענו כי מישהו מהם שילם מכיסו על ההון שנמחק, אחרי הבונוסים השמנים שקיבלו עליו. ומה בדבר בדק בית דחוף לא פחות של יציבות מערך האשראי המקומי ולקוחותיו, מנפיקי האג"ח הקונצרניות, שגם עליהם עדיין קשה לדעת אם ועד כמה יצאו נקיים מהמשבר?
ככל שהבנק גדול יותר, כך הסיכון שהוא נוטל על עצמו והסכנה האורבת לפתחם של הסמוכים על שולחנו גבוהים יותר. לא מספיקים קולות ההרגעה שראשי הפועלים משדרים בדבר גודל ההפסד הצפוי וסיבותיו, אם הבנק לא מפעיל בחדריהם את פעמוני האזעקה, למהר ולהקדים תרופות למכות שבדרך, ומאלץ אותם כבר עכשיו להתחיל לכסות את ההפסדים בקילוף שכבות השומן של תנאי עבודתם. אוי להם אם ינסו להתחיל בהגדלת העמלות.
_a.jpg "צילום: ירון ברנר")
