הטון של אובמה הגיע לאירופה

סגן נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, לא הציג בוועידת הביטחון במינכן מדיניות חוץ חדשה מגובשת, אבל מה שכן היה שונה הוא הטון. לא עוד אמריקה המכתיבה לעולם מדיניות, אמריקה המעליבה את גרמניה וצרפת ומכנה אותן "אירופה ישנה" (כדברי מזכיר ההגנה לשעבר רמספלד) - אלא אמריקה המבקשת לפעול בשיתוף פעולה ותוך ניסיונות לאתר אינטרסים חופפים עם רוסיה.

מאז כניסתה של הילרי קלינטון לתפקידה, מדקלמים במחלקת המדינה שמדיניות החוץ האמריקנית נמצאת בבחינה מחדש. מדובר בממשל הנמצא בשלבי התארגנות ראשונים. לא כל המשרות אוישו.

 אבל "שלבי התארגנות" הם גם תירוץ טוב כדי להרוויח זמן וכדי לקבל תגובות ראשונות על בלוני ניסוי ששוגרו לטהרן, מוסקבה ובייג'ינג.

הקפיצה של ביידן למינכן, האיתותים לרוסיה והמסע הזריז של קלינטון בעוד שבוע לאסיה (יפן, אינדונזיה, דרום-קוריאה וסין) - מצביעים על-כך שארה"ב חוזרת להשתמש בדיפלומטיה ככלי עיקרי לקידום יעדיה. קלינטון עצמה דיברה על "דיפלומטיה חכמה" בשימוע בסנאט וביידן הביא את הבשורה הזו לאירופה.

חשיבות הופעתו היתה בסגנון הדברים שאמר - שותפות ולא כפיה. בכל הנוגע למלחמה בקיצונים הבהיר סגן הנשיא במינכן כי ארה"ב זקוקה לעזרה. "ארה"ב תקשיב, ארה"ב תיוועץ במדינות אחרות, אבל הארגונים הבינלאומים שאנחנו בונים צריכים להיות אמינים וחייבים להיות יעילים", אמר.

כוונתו של ביידן היא בראש ובראשונה לאו"ם ולהחלטות הבלתי מיושמות של מועצת הביטחון לגבי איראן. "אנחנו מחפשים עסקה שתהיה בסיס למאמץ הקולקטיבי לשכנע את איראן לוותר על פיתוח נשק גרעיני. איראן צריכה לפעול בדרך שלא תהרוס את שלום האזור או את השגשוג של אזרחיה שלה".

הכוח יחזור דרך דיפלומטיה

סגן הנשיא היה מאוד החלטי בדבריו כלפי איראן. הממשל נמצא אמנם בבחינת המדיניות, אבל העקרונות ברורים: אם איראן תמשיך במדיניות הנוכחית שלה, זה יוביל ל"המשך במסלול הנוכחי של לחץ ובידוד". לעומת זאת, "נטישת תוכנית הגרעין הבלתי חוקית ובתמיכה במלחמה בטרור יובילו לתמריצים משמעותיים".

ארה"ב של אובמה לא תבצע תקיפה צבאית מקדימה על איראן, אבל תחריף את הלחץ הדיפלומטי והפיננסי עליה כדי להגיע להישגים. "נשתמש בכל מרכיבי הכוח שלנו: צבאי, דיפלומטי, מודיעיני, אכיפת חוק וסדר, כלכלי ותרבותי - כדי לעצור משברים לפני שיגיעו לפתחנו. אנחנו נחזיר לאמריקה את כוחה המלא ונתחיל בדיפלומטיה", הצהיר ביידן.

איראן היא הסיבה (או התירוץ) לכך שארה"ב בעידן אובמה תמשיך, למגינת לבה של מוסקבה, במדיניות בה החל בוש לפריסת טילי הגנה. אך לממשל אובמה יש עניין רב להדק את שיתוף הפעולה עם רוסיה. אי ההסכמה בעניין גאורגיה לא תמנע שיתוף פעולה בנושאים אחרים שבהם יש לשתיהן אינטרסים חופפים, כמו המלחמה באל-קאעידה ובטאליבן. נושא נוסף הוא חזרה להסכם להפחתת ראשי החץ הגרעיניים ולשיתוף הפעולה במניעת זליגה של נשק גרעיני.

בנוסף לרוסיה, תנסה ארה"ב לקדם גם את שיתופי הפעולה עם סין. פעולה מתואמת ליציאה מהמשבר הפיננסי, תוך הגברת שיתוף הפעולה בנושאים אחרים - זהו הנושא שיעמוד במרכז ביקורה הקרוב של קלינטון בבייג'ינג. שיתוף הפעולה של רוסיה וסין מול הגרעין האיראני, יהיה המבחן המיידי לבדיקת יעילותה של "הדיפלומטיה החכמה".

האירופים יצטרפו לתהליך מול איראן לא כמי שכפאו שד - כפי שהיה בימי בוש - אלא כשותפים מלאים בקבלת ההחלטות וביישומן. סרקוזי ומרקל כבר הצהירו בפומבי כי יתמכו בהחרפת הסנקציות על איראן, אם זו תסרב להשעות את תוכנית הגרעין בתמורה להטבות כלכליות מרחיקות לכת. שיגור הלוויין האיראני השבוע, גם אם מדובר בטכנולוגיה ישנה, המחיש לאירופים שהאיום מטהרן הוא מוחשי ומתקרב.