מפעל נעמן: אבני הבניין של היישוב

בשנת 1939 הונחה אבן הפינה להקמת אחד המפעלים הראשונים של התעשייה הקיבוצית - בית החרושת "נעמן" ללבנים שנועד לספק את הצורך של היישוב הגדל בחומרי בנייה. אוסף תצלומים תיעד את הקמתו

נדב מןפורסם: 13.02.09 , 08:54

בארכיון השומר הצעיר בגבעת חביבה מצוי אוסף תצלומים מעניין על הקמת אחד המפעלים הראשונים של התעשייה הקיבוצית - בית החרושת "נעמן" לייצור לבנים שרופות, שהוקם ליד עכו.

בשנות השלושים של המאה הקודמת, עת הגיעו חלוצים לארץ ועסקו בבנייה, התעורר צורך בהקמת מפעל המייצר חומרי בנייה, ובעיקר לבנים. אחד מהיוזמים הגדולים להקמת בית החרושת היה חלוץ צנוע בשם מרדכי שנהבי (1900, אוקראינה - 1983, ישראל). מעט נכתב על שנהבי כי היה ממעט בעסקנות ומרבה במעשים. הוא היה מראשוני העלייה השלישית וממקימי תנועת "השומר הצעיר". היה חבר קיבוץ א' של התנועה - בית אלפא, והקים את המוסד החינוכי במשמר העמק. כמו כן הקים מפעלי תעשייה במהלך שנות השלושים, את מוסד "יד ושם" בירושלים ואת קרן ירושלים. לצורך הקמת ביח"ר נעמן, גייס שנהבי - שידע לקשור יחסי רעות - מספר בעלי הון מאירופה.

טקס הנחת אבן הפינה התקיים בשנת 1939, וב-1940 כבר החל המפעל לייצר לבנים ששימשו לבנייה בכל רחבי הארץ. המפעל התפתח וגדל וברבות השנים הפך ל"נעמן פורצלן" המוכר כיום בתחום כלי האוכל והנוי.

בסדרת התצלומים נראה את טקס הנחת אבן הפינה למפעל וכמה תצלומים כאשר המפעל כבר ייצר לבנים. אין לנו תיעוד מלא מי נראה בתצלומים, אולי ותיקי האזור שיראו תצלומים אלה יוכלו להשלים את החסר.

טקס הנחת אבן הפינה

1. השנה 1939, ובארץ מתרחשים מאורעות הדמים. המפעל מוקם בקרבת העיר עכו וכפרים ערביים שונים ולכן מובאים נוטרים לשמירה והגנה על הרכוש והפועלים.

2. האורחים והנכבדים מגיעים לטקס הנחת אבן הפינה למפעל.

3. עיתונאים ומכובדים ממתינים לאורחים. מלפנים (בשרוולים מופשלים) - מרדכי שנהבי.

4. הכיבוד לאורחים ולנוטרים כולל בקבוקי בירה מתוצרת "נשר".

5. האורחים מתכבדים בשתייה.

6. האורחים מתכבדים בשתייה.

7. מים צוננים מוגשים מתוך כד "ג'רה".

8. חברי קיבוץ כפר מסריק בהכנות לטקס. הקיבוץ התארגן בראשיתו בשנת 1932 בפתח תקווה. חבריו באו מצ'כוסלובקיה ומליטא ועל כן שמו הראשון היה "צ'כו-ליטא". בשנת 1933 עובר הקיבוץ לבת-גלים ושנה אח"כ לקריית חיים, ממערב למסילת הרכבת, אז משנים החברים את שמו ל"משמר זבולון". בשנת 1938 מקימים החברים את יישובם בשיטת "חומה ומגדל" ומחליטים לקרוא שמו "כפר מסריק" ע"ש נשיא צ'כוסלובקיה, תומס גאריג מסריק, שהיה ציוני לוחם למען חירות ישראל ושיבתה למולדת, וזאת לאות סולידריות עם צ'כוסלובקיה אשר נכבשה בידי הנאצים.

9. חברות הקיבוץ בעת ההכנות לטקס.

10. מרדכי שנהבי (שלישי מימין) עם אורחי הטקס.

11. "שורו הביטו וראו". מרדכי שנהבי מסביר לעיתונאים את המעמד המכונן.

12. מרדכי שנהבי עם שועי עולם.

13. גם דוד הכהן, מראשי סולל-בונה, בין המכובדים.

14. מגילת היסוד למפעל, שבה נכתב: "היום ו' בחודש כסלו התרצ"ט ירינו אבן הפינה למפעל חרשת נעמן על אדמת הקרן הקימת לישראל אשר בעמק זבלון. תוך נחשול דם ושנאה המציף את הארץ. זו השנה השלישית. תוך הרס וחרבן של חלקי יהדות שלמים. עת בתי ישראל מתמוטטים ונופלים בתפוצות אנו מעיזים יחד עם הון יהודי מוצל מתבערת הגולה להקים מפעל בניה חדש. נגיש לארץ וליושביה מתנת-עד: חומר בנין ראשוני-פרי אדמת המולדת. חמר אדום משדות בור. זה אלפים שנה עם חול מדבר צהוב משממת החוף המזרחי של הים התיכון יולשו יחד ושלהבת אש של כבשנים יהפכום ללבני בנין מוצקות - וידי עמלים עברים תנצחנה על המפעל. מחפרי פלדה ומכונות עשת, כבשנים ולהבות אש, רצון יצירה לוהט, מלאכת מחשבת ושרירי עמלים - יתלכדו יחד למעשה בניה גדול. לא על ניצול עמלים ולא על שרירות לב יוקם המפעל; כי אם על תנאי עבודה הוגנים לכל פועל ופועלת ולכל עובד במפעל. ליד הכפר העברי השיתופי תוקם תעשיה עברית ועבודה בחרושת תשולב בעבודת אדמה.