שפל של עשור בשיעור השחרורים על "21 נפשי"
לאחר שנים של גידול במספר המשוחררים מהצבא על-ידי הקב"ן - המגמה מתהפכת, בעיקר בזכות השינוי במדיניות צה"ל, שכבר לא מוותר אוטומטית על חיילים עם בעיות נפשיות ומתאמץ להתאים להם טיפול ומסגרת מתאימה
הדרך כבר אינה סלולה ממשרד הקב"ן אל האזרחות. שיעור החיילים שפשטו את מדיהם באמצעות קבלת פרופיל נפשי הגיע ב-2008 לרמתו הנמוכה ביותר מזה עשור - כך עולה מנתונים שהגיעו ל-ynet. עם זאת, השינוי הדרמטי במגמה אינו נובע מעלייה במוטיבציה לשרת, אלא משינוי במדיניות צה"ל.
מניתוח הנתונים עולה כי שיעור הפניות לקציני בריאות הנפש (קב"נים) בשנה החולפת לא השתנה ביחס לשנים קודמות, אבל בסופו של דבר, בניגוד לעבר, כיום חיילים רבים מוצאים אצל הקב"ן אוזן קשבת ותוכנית טיפולית שמשאירה אותם בצבא ומונעת חתימה על טופס השחרור.
זה שנים ארוכות עוקבים בצה"ל בדאגה אחר השיעור ההולך וגדל של חיילים שאינם מסיימים את שירותם המלא מסיבות נפשיות. האוכלוסיה הרגישה ביותר היא חיילים בשנה הראשונה של שירות החובה, אולם גם אחרים מוצאים את עצמם לעתים מחוץ למערכת הצבאית לפני מועד השחרור המקורי. דבר אחד ברור: הפלח הרחב ביותר של המשתחררים במהלך השירות הוא של אלה שפנו לקב"ן וקיבלו פרופיל 21. יש בהם ללא ספק גם כאלה שניסו "לתפוס טרמפ" על העניין, ומצאו בדרך זאת הזדמנות להשתמט מהשירות הצבאי.
היקף החיילים שקיבלו את הפרופיל שאיפשר להם להשתחרר נמצא במגמה עלייה מאז סוף שנות ה-90, והגיע לשיא ב-2005. הרמטכ"ל, רב-אלוף גבי אשכנזי, וראש אכ"א לשעבר, אלוף אלעזר שטרן, שמו יעד לצבא לשנות מגמה זו.
את המשימה הלא פשוטה קיבל לידיו ראש מחלקת בריאות הנפש בחיל הרפואה, אלוף-משנה ד"ר גדי לובין, שהכין יחד עם אנשיו תוכנית לצמצום היקף מקבלי פרופיל 21. התוכנית כללה הרחבה של מערך קציני בריאות הנפש, בעיקר באותם בסיסים שבהם הפנייה לקב"נים היתה נפוצה יותר, כגון בסיסי טירונות והדרכה. כמו כן נערך שינוי בספר הפרופילים, כך שסעיפי ליקוי שבעבר הביאו לשחרור אוטומטי מהצבא הפכו לסעיפים שמאפשרים להשאיר את החייל בשירות תוך טיפול מתאים. נדבך נוסף בתוכנית היה שילובם של מפקדים בתהליך, על מנת לסייע לאותם חיילים להתגבר על בעיותיהם ולהשאיר אותם בצבא.
נא להכיר: פרופיל 25
סחף השחרורים נבלם לראשונה ב-2006, ואילו ב-2007 חלה ירידה ראשונה מסוגה בהיקף המשתחררים עם פרופיל 21. בימים האחרונים סוכמו נתוני 2008, ומהם עולה כי היקף המשתחררים עם פרופיל 21 צנח באופן משמעותי, והגיע לרמה נמוכה אף יותר משנת 2002, אז היתה המוטיבציה להישאר בשירות בשיא, על רקע פיגועי הטרור הקשים בתוקף והעימות הצבאי עם הרשות הפלסטינית במבצע "חומת מגן". במלים אחרות - בשנה האחרונה, מנע שינוי המדיניות בצה"ל את שחרורם של כמה מאות חיילים.
גרם בכיר בצבא העוסק בתחום זה, מסביר כי הצלחת התוכנית אינה מסתכמת רק בכך שחיילים רבים שפנו לקב"ן נשארו בסופו של דבר בשירות - נרשמה גם הצלחה בהשארתם באותם מקצועות שבהם שובצו לפני הפנייה לקב"ן. עם זאת, לדבריו, גם במקרים שחיילים נאלצו לעבור לתפקיד משמעותי פשוט, עדיין יש ערך רב בעצם השארתם בצבא, הן מבחינת ההשפעה על סביבתו של אותו חייל, והן מבחינת הסיכוי שבעתיד, גם ילדיו ישלימו שירות צבאי מלא.
מגמה נוספת שעולה מנתוני 2008 היא פנייתם של כמה עשרות חיילים, שבעבר שוחררו מהצבא בשל בעיות נפשיות, וכעת מבקשים לשוב ולשרת - בין בסדיר ובין במילואים.
נדבך מרכזי במדיניות החדשה של צה"ל הוא תחילת השימוש בפרופיל רפואי חדש, פרופיל 25, שאותו מקבלים חיילים שמתגייסים לשרות בהתנדבות על אף בעיה נפשית שממנה הם סובלים. "אותם חיילים מרגישים אחרת, משום של'פרופיל 21' יש קונוטציה שלילית בציבור ועל התנדבותם לצה"ל מגיע להם להיות מוכרים בצורה אחרת. לכן נבחר פרופיל שונה", הסביר הגורם הבכיר.
לגבי העתיד, העריך הגורם הבכיר ששמירה על השיעור הנמוך של החיילים המשתחררים בגין בעיות נפשיות תהווה אתגר לא פשוט, שכן אותם חיילים יתמודדו עם מצבים מורכבים - ובצה"ל יצטרכו לתת את הכלים המתאימים לחיילים האלה על מנת לסייע להם להישאר בצבא ולבצע את תפקידם על הצד הטוב ביותר.
לפנייה לכתב/ת 
