רוטציה על ראשות הממשלה? שמיר ופרס הצליחו
ב-1984 הטיל הנשיא על שמעון פרס - ראש הסיעה הגדולה - להרכיב את הממשלה, למרות שיצחק שמיר טען כי לו סיכוי טוב להקים קואליציה. בסוף השניים קיימו רוטציה. האם ההיסטוריה תחזור בין לבני לנתניהו?
במערכת הפוליטית נשמעים קולות לערוך רוטציה בין בנימין נתניהו לציפי לבני על ראשות הממשלה - ממש כמו הסכם הרוטציה בין הליכוד למערך ב-1984, בו כיהן שמעון פרס כראש ממשלה במשך שנתיים וחודש ולאחר מכן כיהן יצחק שמיר כראש ממשלה במשך זמן זהה. הממשלה שרדה אז את כל תקופת הכהונה - מחזה נדיר בנוף הפוליטי של ישראל. הפעם, לפני ספירת החיילים, קיבלה קדימה 28 מנדטים והליכוד 27 - אבל נתניהו יכול להרכיב ביתר קלות ממשלת ימין צרה.
בבחירות ההן זכה פרס והמערך ב-44 מנדטים, מנגד קיבל הליכוד 41 מנדטים. פרס ניסה להרכיב ממשלה - המפלגות הדתיות והחרדיות לא פסלו הצטרפות לממשלה. במערך טענו כי הם המפלגה הגדולה ביותר בכנסת, ואילו בליכוד אמרו כי הסיכוי של מפלגתם להרכיב ממשלה גדול יותר. עם זאת ניסו פרס ושמיר להגיע להסכם על ממשלת אחדות.
התחלפו בכיסאות לאחר שנתיים. שמיר ופרס (צילום: נתי הרניק לע"מ)
בסופו של דבר, לאחר שקיים התייעצויות עם הסיעות בכנסת, החליט הנשיא חיים הרצוג להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על פרס. בליכוד אמרו אז כי הם מוכנים לממשלת אחדות - אך התנו זאת בכך ששמיר יהיה ראש הממשלה. בעת הכינוס של הכנסת, לאחר הבחירות עלה החשש כי בחירות נוספות יתקיימו בקרוב בשל אי היכולת להרכיב ממשלה.
לאחר כמה שבועות של דיונים הסכימו בליכוד על רוטציה לראשות הממשלה, אך במערך חששו מפרישה של מפ"ם. אבל היו עוד בעיות בדרך - דוד לוי, מראשי הליכוד באותה תקופה, אמר כי מפלגתו לא תקבל את מצע המערך. מנגד אמר יצחק נבון, מראשי המערך באותו זמן, שמפלגתו לא תקבל את מצע הליכוד. שתי המפלגות האשימו זו את זו בכישלון המגעים. אבא אבן מהמערך האשים את הליכוד: "מתייחסים אלינו כאל עניים בפתח". דוד לוי אמר: "הם לא רוצים להתפשר". ושוב עלו הקולות לאפשרות להקדים את הבחירות.
מי ראשון?
כמעט ארבעה שבועות לאחר הבחירות הודיע הליכוד כי הוא מוכן לרוטציה - אך הציב תנאי: "שמיר ראשון". במערך דחו את ההצעה על הסף. כמה ימים לאחר מכן אמר עזר ויצמן מרשימת יחד כי הוא מקווה ש-12 חברי הכנסת מהמפלגות הדתיות ילכו לממשלה צרה עם פרס. ויצמן הציב בפני שמיר שתי ברירות - רוטציה כשפרס ראשון או ממשלה צרה בראשות פרס. בליכוד אמרו כי ממשלת כזו לא תחזיק מעמד זמן רב. במערך הציעו לאהרון אבוחצירא מתמ"י - שהיה יכול להיות החבר ה-61 בקואליציה - להצטרף לממשלה כשר הדתות - הוא השיב "נחשוב".
בסופו של דבר בסוף חודש אוגוסט, יותר כחודש לאחר הבחירות - כאשר בליכוד חשש כי המפלגות הדתיות מתקרבות לפרס - הוסכם על הסכם רוטציה - פרס ראשון ושמיר שני. במפ"ם איימו בפרישה מהמערך ומאוחר יותר ממשו אותו. אך שוב בליכוד פוצצו את ההסכם - לאחר שחברי המפלגה טענו כי שמיר לא התייעץ איתם. הם התנגדו לכך שפרס יהיה ראשון ובנוסף מחו שמשרד הביטחון יעבור למערך.
ב-12 בספטמבר, קצת יותר מחודש וחצי לאחר הבחירות, הודיע פרס לנשיא - יש ממשלה. בקואליציה של פרס היו חברים 97 חברי כנסת מהמערך, ליכוד, מפד"ל, אגודת ישראל, ש"ס,
מורשה, שינוי ואומץ. בממשלה היו חברים 25 שרים. יצחק מודעי מונה לשר האוצר ויצחק רבין לשר הביטחון. שמיר היה שר החוץ ומ"מ בממשלת פרס ואילו פרס היה שר החוץ ומ"מ בממשלת שמיר.
בניגוד לחששות בליכוד, פרס קיים את הסכם הרוטציה וכעבור שנתיים וחודש התחלפו פרס ושמיר בכיסאות. אותה קואליציה בלמה את האינפלציה הדוהרת, הסיגה את צה"ל לרצועת הביטחון וביטלה את פרויקט הלביא.
לאחר בחירות 1988 שוב הוקמה ממשלת אחדות - אך בה לא היתה רוטציה. כעבור שנתיים, כששמיר היה ראש ממשלה, עשה פרס את ה"תרגיל המסריח", שבעקבותו הקים שמיר ממשלת ימין צרה.
לפנייה לכתב/ת 
