3 שנים לרצח חלימי בפריז: "השנאה כאן גואה"

האם הגרוע ביותר עוד לפנינו? היום (ו') מלאו שלוש שנים לרצח הצעיר היהודי אילן חלימי בפריז ממניעים אנטישמיים, אבל מתברר כי המים הרבים שזרמו מאז בנהר הסיין לא שינו הרבה לטובה. "הדברים רק נהיו גרועים יותר", אומר נשיא אחת הקהילות היהודיות הגדולות בעיר, סרז' בן חיים. "הרצח של אילן הפך לסמל, אנחנו לא נשכח אותו לעולם, אבל האנטישמיות רק הולכת וגואה. כמעט כל יום אנחנו עדים לאירועים חמורים על רקע גזעני, והמתיחות רק הקצינה בעקבות המבצע בעזה".

לדבריו, לא קלים הם כיום חייו של יהודי בפריז. "אנחנו לא לוקחים רכבת אחרי השעה שבע בערב,

חובשים את הכיפה רק מתחת לכובע, והצעירים כבר לא מסתובבים ברחובות בשעות מאוחרות. רק לפני כחודש וחצי אירעה התקיפה של מיכאל בנחמו".

המקרה של בנחמו התרחש לפני כחודש וחצי ברכבת התחתית בעיר (ה"מטרו"), כשהיה בדרך לביתו. "שלושה גברים בעלי חזות ערבית נטפלו אלי, קראו לי "fucking jewish", ואמרו לי שהם יהרגו אותי", הוא מספר. "לפני שהספקתי בכלל להגיב הם תקפו אותי, שברו לי את האף והרביצו בכל הגוף". בנחמו אושפז בבית החולים במשך ארבעה ימים כשהוא סובל משברים בפנים. שלושת התוקפים נמלטו מהמקום, והמשטרה לא מצאה להם זכר.

לדברי בנחמו, הטראומה רודפת אותו מאז. "זאת טראומה לכל החיים. לא חזרתי לעבודה מאז כי קשה לי לנשום. אני עדיין פוחד להסתובב לבד, ואני לא מתכוון יותר לעלות על המטרו. הם מכירים אותי, ידועים איפה אני גר. לפעמים אני עדיין פוחד שעוקבים אחרי ברחוב".

חברי הקהילה היהודית בצרפת, אומר בנחמו, לא יכולים לסמוך על איש מלבד עצמם. "אנחנו צריכים לדאוג לעצמנו, אי אפשר לסמוך על המשטרה. שום דבר לא

השתנה פה מאז הרצח של אילן. אין מקום ליהודים בצרפת, אי אפשר להמשיך לחיות ככה עם מעשי הברבריות האלו. כבר אמרתי לחברה שלי שאנחנו הולכים לעשות עלייה. אין לנו מה לחפש פה יותר, אני רוצה שהילד שלי יהיה צבר". אלו אינם דברים בעלמא. בידו הוא כבר מחזיק כרטיס טיסה לארץ. "בחודש הבא אני נוסע לחפש דירה למכירה בבת-ים".

בעוד כחודש ייפתח משפטו של הרוצח של חלימי, ואנשי הקהילה התבקשו לשמור על פרופיל נמוך. "קיבלנו התראה מהמשטרה להיזהר ממהומות, בעיקר מצד הקהילה האפריקנית בצרפת", אומר בן חיים. "אנחנו מתכוננים לגרוע ביותר. לצערנו, הרצח של חלימי כנראה לא יהיה האחרון".