לא תחשוב
יותר ויותר סרוגים מוציאים את תהליך החשיבה לשירותי אאוטסורסינג. מה מביא אדם להשתעבד להחלטותיו של רב? מה דוחף נשים לבצע פיחות דרסטי במעמדן? אסף וול מוצא קשר בין האבולוציה של דרווין לפריחת החרד"לים
לפני זמן רב מדי, בתחילת קורס חובשים, נחשפתי למידע צבאי רגיש. “התוספתן", כך על פי המדריך בקורס, "הוא כנראה שריד אבולוציוני מהתפתחות מוקדמת יותר של האדם". השבוע, נזכרתי בעניין זה, עת מלאו כלי התקשורת באזכור ציון 200 שנים להולדתו של דארווין.
עוד תרמו להצפתו של עניין השרידים האבולוציוניים, הן תוצאות הבחירות שהתרחשו בשבוע שעבר. היות שהטבלה אינה משקרת, הסתבר לי כי ארבעה מנדטים ניתנו לתנועת האיחוד הלאומי, שאחד מסממניה המובהקים היא תופעת ההתחרד"לות במגזר הסרוג. ומדוע דווקא תופעה זו עולה בי בהקשר ל"שרידים אבולוציוניים"? אנסה להסביר זאת בהמשך.
קודם לכן אנסה להבין מדוע ד"לים (דתיים לאומיים) מתחרד"לים (חרדים דתיים לאומיים). מדוע הם מאמצים לעצמם אורח חיים חרדי? מה מביא אדם לאפס את כושר ההתנהלות העצמאי שלהם ולהשתעבד להחלטותיו של רב זה או אחר? מה דוחף נשים לבצע פיחות דרסטי במעמדן ולהצביע עבור אידאולוגיה שלא תספור אותן ממטר? ובכלליות – מה גורם לציבור שמרחבי התרבות והאינטליגנציה פרושים לפניו, לסגת ולהצטמצם אל תוך צרות רעיונית, זו ממנה פרשו אבותיו מלכתחילה?
החרד”לים תופסים עצמם ברצינות תהומית, כבני האור בעימות בין ה"משקיענים" ובין ה"מחפפים". כמודל לחיקוי (בעניני דת) הם קובעים את המודל החרדי. אחת ההנחות הבסיסיות ביותר בתפיסה החרדית, היא לבטל את דעתך מפני מי שהצליח לשכנע אותך כי הוא גדול ממך. לכך גם שואפת החרד"לות. אלא שחרדי מבטן חונך כך מינקות ולרוב אינו מכיר מציאות אחרת. החרד"לי מאידך, משעבד את שכלו מרצון למרות שכבר ידע את טעמו של חופש יחסי, וזה לכאורה מעורר תמיהה.
אלא שמדובר בתמיהה "לכאורה”. משום שההתחרד"לות באה לענות על צורך קיומי מובהק, הצורך במתן דרך, במשמעות. ככל שאנו מתקדמים על ציר הזמן, המציאות נעשית מורכבת יותר ויותר. המשמעות מסובכת יותר. כאשר המציאות מורכבת, יש להפעיל את המוח בצורה אינטנסיבית יותר. אין הדבר פשוט. כי מחשבה עצמאית דורשת אומץ ויותר מכך, אחריות. ואת זה לא כולם מוכנים לקחת על עצמם. ודאי לא אם יש רב שמתנדב לעשות זאת עבורך בשירות אאוטסורסינג. כך, במקום להעלות את הסל"ד בקורטקס, אפשר פשוט לכבות אותו ולהתחבר כמסוף למחשב מרכזי.
אדם אדוק אשר בפניו תעלה טיעון שכזה, ייקבע כי מדובר בהבלים. “גם לי היו שאלות", יאמר. "אבל לא ויתרתי, חקרתי עד שקיבלתי תשובות”. נכון. אבל את מי שאלת? את הרב! מה ציפית? לשמוע ממנו: “תשמע נריה, ייתכן שיש דרך אחרת. לך תהיה בודהיסט שנה שנתיים, אולי תגיע להארה"? לא. מטרתם של "מתלבטים" אלו אינה להגיע אל האמת האובייקטיבית (שאינה קיימת). אלא "להתחזק" בדרך אותה סימנו מלכתחילה. בזה לרוב מסתכם כל תהליך הבדיקה שלהם.
אבל, לו רצה אלוהים שאדם אחד יחשוב עבור כל השאר, לא היה משקיע בכל אחד מהם מוח בנפח ממוצע של הונדה סיוויק. 1600 סמ"ק של מעבד אנושי רב עצמה אינם דבר של מה בכך. בכל זאת התנועה לכיבוי המוח תופסת תאוצה. נכון, דארווין מעלה תדיר את חמתם של כהני דת משום שהם סוברים בטעות כי השווה אותם לקופים. אלא שאת היתרון היחיד של האדם על הקוף, שכלו, הם מעוניינים לבטל כדי להכפיף עוד ועוד "חיילים" למרותם.
לכן, נראה כי בעתיד ילמדו המדריכים בקורס חובשים חומר חדש לגמרי. התאוריה החדשה תגרוס, כי עבור רוב הנפגעים, פגיעות ראש אינן מסוכנות עוד. “מדובר באיבר חסר חשיבות", ילמד המדריך. "שריד אבולוציוני שפעם היה בשימוש האדם, אלא שכעת אין בו עוד צורך".
למה להשתעבד? אילוסטרציה
צילום: AP
דרווין
מומלצים
