בית המשפט מקל בעונשם של שיכורים
למרות דיווחים על עלייה ניכרת בעבירות נהיגה תחת השפעת אלכוהול, ועלייה של פי 2.5 במספר הבדיקות שעורכת המשטרה לנהגים, החליטו שופטי תעבורה להקל בעונשם של נהגים שנתפסו. מנכ"ל אור ירוק, שמואל אבואב: "בית המשפט, במו ידיו, שולח נהגים שיכורים לכבישים"
אלכוהול, נהיגה והקלות בדין: למרות הסכנות על הכביש, בתי המשפט לתעבורה החלו להקל בענישת נהגים שיכורים, במידה וכמות האלכוהול בדמם גבולית. מספר החלטות והכרעות דין שהתקבלו בשבועות האחרונים, מלמדות על התפתחות מפתיעה בקרב שופטי תעבורה, בעיקר בירושלים ותל-אביב. במספר החלטות והכרעות-דין שפורסמו לאחרונה, הקלו השופטים בעונשם של נהגים שנמצאו נוהגים עם רמת אלכוהול גבוהה מהמותר בחוק, ופסקו עונשים נמוכים מהמינימום הקבוע בחוק.
אותם שופטים קובעים בפסיקותיהם כי יש לקבוע מעין "מדרג לעבירות שיכרות": מדד לרמת השיכרות של נהגים הנתפסים בזמן נהיגה תחת השפעת אלכוהול. לפי מדד זה יקבע בית המשפט את העונש שיושת על עבריינים, כאשר מי שיימצא בבדיקת המשטרה במצב "שיכרות גבולית", עשוי לקבל עונש נמוך מעונש המינימום הקבוע בחוק. יש להזכיר כי על-פי חוק, שיכור הוא מי שבבדיקת ה"ינשוף" המשטרתי נמצא בעל ריכוז של 240 מיקרו-גרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף (255 מק"ג לאחר סטיית-תקן). עונש המינימום הקבוע בחוק: פסילת רישיון לשנתיים לפחות.
אך למרות זאת, כמה בתי משפט - ובראשם בית המשפט לתעבורה בירושלים - נוהגים מזה זמן להקל עם מי שריכוז האלכוהול הנמדד בבדיקה המשטרתית נמוך מ-305 מיקרו-גרם - כ-20% מעל רף השכרות החוקי. למעשה, בהכרעות-דין שפורסמו בשבועיים האחרונים, הקלו שופטים גם במקרים של 335 ואף 370 מיקרו-גרם. ראוי לציין כי לאחרונה נערך ניסוי במכשיר ה"ינשוף" המשטרתי, בהתאם לבקשת בית המשפט לתעבורה בירושלים. תוצאות הניסוי טרם התפרסמו.
_wa.jpg)
השופטים קובעים: יש לקבוע את העונש בהתאם לרמת השיכרות (צילום ארכיון: אבי מועלם)
"שיכרות מן הרף הנמוך"
"אין דינו של מי שנהג בשיכרות של 370 מיקרו-גרם ואשר בדיקת המאפיינים שלו תקינה, כדינו של מי שנהג בשיכרות גבוהה ובדיקת המאפיינים שלו הצביעה על חוסר יכולת לשלוט ברכב". כך קבעה השופטת שרון לארי-בבלי בגזר דין שפורסם לפני כשבוע. השופטת אף הגדירה את המקרה כ"שיכרות מן הרף הנמוך", ובהתאם גזרה על הנאשם עונש קל יחסית: פסילת רישיון לתקופה של 10 חודשים, קנס בגובה 1,000 שקל, ו-100 שעות שירות לתועלת הציבור (של"צ).הכרעות דומות התקבלו במספר מקרים נוספים, בהן נקבע הלכה-למעשה אותו "מדרג שיכרות". בגזר דין שהתקבל בעניינו של נהג שבבדיקתו נמצא ריכוז אלכוהול של 330 מיקרו-גרם, פוסק בית המשפט לתעבורה בירושלים: "ידועה לי היטב מדיניות בית המשפט המחוזי לעניין פסילת המינימום בעבירות של נהיגה בשיכרות, אולם אין מנוס מהחלת מדרג כלשהו כאשר המדובר בשיכרות ברמה הגבולית". יש לציין כי העונש שהוטל על הנהג שבעניינו התנהל המשפט האמור, הסתכם בפסילה לשמונה חודשים, קנס בגובה 1,000 שקל, ו-150 שעות עבודת של"צ.
במקרה אחר, שבו ביקש נהג לבטל פסילת רישיון מנהלית לתקופה של 30 יום, מציינת השופטת דלית ורד מבית המשפט לתעבורה בתל-אביב כי "על סמך חוות דעתו של פרופסור דוד שנער, מדען ראשי של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, המסכמת את תוצאות הניסוי האמור (ניסוי לבדיקת אמינות מכשיר הינשוף, ש.ה), קיים טווח אפור כאשר תוצאות המדידה הנשיפה הינן בטווח של 240 עד 290 מיקרו-גרם לליטר אוויר נשוף". בהתאם לכך, השופטת החליטה לבטל את הפסילה המנהלית של הנהג, שתוצאות בדיקת ה"ינשוף" הצביעו על ריכוז של 280 מיקרו-גרם אלכוהול.
"יותר שיכורים בכבישים"
"בית המשפט, במו ידיו, שולח נהגים שיכורים לכבישים". כך אומר ל-ynet שמואל אבואב, מנכ"ל עמותת אור ירוק, בתגובה לדברים. "בית המשפט מפספס בעניין המאבק בנהיגה תחת השפעת אלכוהול, ונתפס במקום זאת לעניינים פרוצדוראליים ולהגנת האזרח. הם, השופטים, צריכים להגן על החברה".לדברי אבואב, שכיחותה של עבירת נהיגה בשיכרות נמצאת בשנים האחרונות בעלייה עקבית. "זו עבירה משמעותית, מאחר שהשימוש באלכוהול בקרב נהגים הולך והופך נפוץ יותר. וכדאי לזכור, שכל המומחים קובעים כי כבר בריכוז של 240 מיקרו-גרם יש פגיעה ביכולת החושית, בריכוז, ובכישורי הנהיגה. אם, חלילה, ייקבע בית המשפט כי יש להעלות את רף השיכרות, התוצאה תהיה יותר נהגים שיכורים בכביש".
לטענת אבואב, מי שדוחף את בית המשפט לקביעת "מדרג שיכרות" הם מספר עורכי-דין, המנסה לפגוע בפעילות האכיפה של המשטרה בנושא. "יש קבוצת עורכי-דין, בעלי אינטרס להגן על הלקוחות שלהם - גם במחיר של השבתת מערך האכיפה המשטרתית. זה נעשה במכוון, במטרה להקהות ולשמוט את הקרקע מתחת לפעילות הזו. ובית המשפט נותן את ידו לתופעה, במקום לעקור אותה מן השורש. אנחנו, כחברה, עלולים לשלם על כך מחיר יקר".
"מכונת מוות נעה"
בשבוע שעבר קבע בית המשפט העליון כי מכשיר ה"ינשוף" המשטרתי חוקי, ותוצאות בדיקתו יכולות לשמש כראייה. בהחלטת בית המשפט, אפשר למצוא סימנים לכך שניסיונות בתי המשפט לתעבורה "לפרש" את החוק בצורה מקלה - כפי שנעשה כיום במספר בתי משפט - עשויה להיתקל בביקורת חמורה מצד שופטי העליון: "תופס הגה והוא שיכור - הוא כמכונת מוות נעה... על-כן, ראוי מאבקן של רשויות האכיפה להגשים את רצון המחוקק, ובתי המשפט מצווים לתת לכך יד. עליהם ליתן פרשנות ישרה, שאינה דרך עקלקלות ואינה מתחכמת, אך גם אינה מוציאה מכלל פעולה את משאלת המחוקק בשל כשל בעל אופי טכני".
אלא שלצד דברים אלה, מסכם שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין את פסק הדין בדברים הבאים, המותחים ביקורת עדינה אך ברורה במערכת אכיפת החוק בישראל: "מכתבי הטענות עולה תמונה שאינה בהירה דיה באשר לאופן השימוש בינשוף - הן מבחינת דיוקו וטווח הביטחון (הסטייה המותרת מתוצאת הבדיקה, ש.ה), והן מבחינת שיטת ההפעלה... השאלות הללו קשורות, בין השאר, למידת הדיוק של תוצאות הבדיקה - ולאלה השלכה ישירה על האפשרות לבסס הרשעה". ובמלים פשוטות: רובינשטיין למעשה טוען כי לא ברור עד כמה ניתן להסתמך על תוצאות מכשיר האכיפה שבידי המשטרה. לכן, הוא ממליץ לרשויות האכיפה לקבוע כללים ונהלים ברורים יותר להפעלת המכשיר.
לפנייה לכתב/ת 
