חשין: שבת רוחנית לחילונים - אתחלתא דגאולא
עמוס עוז הציע להשאיר את הקניונים סגורים בסופי שבוע וקרא לחילוניים לטפח "שבת רוחנית". בתגובה דורש יוסי שריד תמורה מהדתיים, והרב לאו מתרפק על השבת התל-אביבית מתקופת ביאליק. ובאילו תחבולות יילחם השופט בדימוס מישאל חשין ביום הקניות הלאומי?
"צריך להשאיר את הקניונים ומרכזי הקניות סגורים בשבת", טען בסוף השבוע חתן פרס ישראל הסופר עמוס עוז, וקרא לטפח "שבת רוחנית-חילונית", כפי שחווה בילדותו בקיבוץ. אז מי מצטרף?
"גם אני בעד שבת רוחנית, אם כי אני לא סובל את הביטוי הזה", אומר הבוקר (יום א') ל-ynet יו"ר מרצ ושר החינוך לשעבר, יוסי שריד, "מרכזי הקניות לא מפריעים לי ולא פוגעים ברגשותיי - הם פשוט לא בית המקדש או חלק מהחוויה התרבותית שלי, לא בשבת ולא ביום חול, ואני לא זוכר שהייתי אי פעם במקום כזה בשבת. אבל האם העסקנים הדתיים מוכנים לגמול לעמוס עוז בנכונות מצידם לפתוח מרכזי תרבות ולהקל על אנשים להגיע אליהם בתחבורה הציבורית?".
שריד לא רואה צורך להסביר מהי רוחניות חילונית, ותוהה: "מה כל כך רוחני בללכת לבית כנסת? זה מקום נורא משעמם, וכל מה שמתחלף שם זה רק פרשת השבוע". הוא הוסיף כי "כל פעם אנשים דתיים מציעים באיזו מידה של התנשאות 'תבוא לעשות אצלי שבת', כאילו שתשרה עליי השכינה כשאבוא. כל האגדה הזו כאילו השבת הדתית היא רוחנית לא נראית לי. שיבואו הם לעשות אותה אצלי, ויראו שבת מאוד משמעותית ומאוד רוחנית, שאולי תיראה להם יותר. אגב, כל דבר הבל הפך היום לרוחני, אז אסתפק בזה שהשבת אצלי מאוד יפה".
על קריאתו של עמוס עוז לסגור את מרכזי הקניות בסופי שבוע אמר שריד: "הייתי מציע שדמותה של השבת בישראל תקבע על ידי הידברות יותר משמעותית ושיח יותר רציני בין הציבורים והגוונים השונים. בדרך כלל לא זכינו במרוצת השנים לאיזושהי מידה של סובלנות מן הצד הדתי, גם אלה שלכאורה נראים ונחשבים סבלניים יותר".
חשין: להציב אלטרנטיבה לצעירים
שופט בית המשפט העליון בדימוס, מישאל חשין, סבור גם הוא כי ההצעה להשאיר את הקניונים סגורים אינה במקומה. "אתה לא יכול להלחם בזמן, ועוד לא הייתה יצירה אנושית שהצליחה בזה", אמר ל-ynet, "אי אפשר להלחם בצעירים שבליל שבת משתכרים בדיסקוטקים ואחר כך נוהגים בפראות וגורמים לתאונות דרכים, או בנשים שהילדים הקטנים עומסים עליהן בשבת והן הולכות איתם לקניון כדי להתחמם בחורף או להתקרר בקיץ. צריך פשוט להציב אלטרנטיבה לכל אלה - 'בתחבולות תעשה לך מלחמה' - ולא רק להתנגד לדברים כמו אנשי ש"ס ואגודה".ומה החלופה הרוחנית על פי חשין? "בזמנו, לפני קום המדינה ואולי קצת אחריה, הייתה שבת במרכז התרבות'אוהל שם' ברחוב בלפור בתל אביב, ולשם היו באים בערבי שבתות הוגים ומרצים שמדברים על נושאים שמעניין אנשים", הוא נזכר, "נדמה לי שחיים נחמן ביאליק נתן שם מעת לעת כמה מההרצאות הידועות שלו. באים אנשי תרבות, כמו עמוס עוז וא"ב יהושע, ומדברים על ספרות, ציונות, מדיניות וכדומה. הצמא לזה רב למדיי, והוא בא לידי ביטוי בקתדראות שפזורים בשפלה ומלאים עד אפס מקום לא רק באנשים בגיל השלישי והרביעי. זה פשוט מושך".
כהרגלו, משתמש חשין גם בהקשר זה בביטויים מושאלים מעולם אחר, ומכנה מהלך כזה "אתחלתא דגאולה". הוא משוכנע שזה "יכול אט אט לתפוס", ומציע כי "יהיו שם לא רק דיבורים אלא גם מוזיקה קאמרית, והכל בתשלום, כי המקומות התרבותיים האלה בקשיים נוראיים ואיומים". ומה עם חילול השבת? "כדי שלא לפגוע זה ייעשה ב'שינוי', במובן החילוני ולא ההלכתי, כגון מכירת כרטיסים באיזה בוטקה צדדי".
"כינוס הקהלים יכול להיעשות גם בפארקים עם שירה בציבור, קריאת שירה משירי לאה גולדברג, גורי או נתן זך", מסכם חשין, "אני לא אומר עמוס עוז כי הוא לא כותב שירה".
הרב לאו: תרבות יהודית משותפת - שתהווה גשר
ומה חושב רבה של תל אביב-יפו, הרב ישראל מאיר לאו, על יציקת תוכן "רוחני-חילוני" לשבת? "אני מברך על כך שאנשים המגדירים עצמם מובילי ומעצבי דעת קהל בצידה השמאלי של הקשת החברתית מכירים בצורך לייחודה של השבת", הוא אומר ל-ynet בעקבות קריאתו של עמוס עוז, "אחת הסיבות שריבונו של עולם העניק לנו את השבת היא הצורך להתנער מהשגרה והאפרוריות של ימות החול, להתעלות מהרדיפה אחרי החומר ולהשקיע יותר במזון הרוחני שהוא מצרך חיוני לאדם באשר הוא, ועל אחת וכמה וכמה לאדם מישראל".הרב לאו מצביע על כמה אפשרויות לעיסוק בתרבות ש"מהווה גשר בין חלקי העם ולא תהום הפעורה ביניהם". גם הוא מזכיר את ה"עונג שבת" באוהל שם התל אביבי, אך מדגיש כי הייתה זו תרבות יהודית יותר, שאינה מחללת שבת. "ד"ר משה זילברג, לימים ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, נתן שיעור קבוע בתלמוד במסכת סנהדרין, חיים נחמן ביאליק קרא בקביעות בספר אגדות חז"ל והחזן שלמה רביץ לימד זמירות שבת ושר עם הקהל שירה בציבור, וכל זה ללא מיקרופון, ללא ליווי מוזיקאלי וללא מכירת כרטיסים".
רבה של תל אביב מספר כי השתתף בעצמו כמה פעמים באירועי "שבתרבות" בעיר, ורואיין על ידי העיתונאים טומי לפיד ויצחק לבני. "הופיעו איתי מרואיינים שונים ואחרינו בקטעי קריאה ומשחק מגדולי התיאטרון בישראל", הוא משחזר, "יהודים מבתי הכנסת לאחר קידוש הגיעו בהמוניהם כשטלית תחת בית שחיים, והמושבים היוו גשר בין הקבוצות. לא היה צריך לחלל שבת כדי להקנות נכסי רוח".
עוד מספר הרב לאו כי בנתניה, שגם בה כיהן ברבנות, מימנה העירייה את שהותם במלון במשך השבת כולה של מרואיינים או שחקנים שבאו מחוץ לעיר להשתתף באירועים אלה, כדי שלא יהיו כרוכים בחילול שבת. "עם קצת רצון טוב אפשר להגיע להבנה גם בעיר כמו תל אביב, בפרט כאשר יודעים את תולדותיה מימי ראש העיר הראשון, מאיר דיזנגוף, שהפציר בבני המושבות סביב העיר לבל ייכנסו לעיר בשבתות ומועדי ישראל ב'אוטומובילים הרומסים בגלגליהם את קדושת השבת', על פי פרוטוקול מספר 36, שלא לדבר על כך שהעירייה החליטה לסגור את המים מתושב המשקה את גינתו בשבת בפרהסיה".
מישאל חשין
צילום: גיל יוחנן
יוסי שריד
צילום: ניב קלדרון
הרב לאו
צילום: דודי ועקנין
עוז בכנס בסוף השבוע
צילום: פלאש 90
מומלצים
