המבורגרים הם כמו "האמר" של ענף המזון

מה יש בו בהמבורגר שמעורר רגשות כה עזים אצל אנשים. יש כאלה שאצלם הוא מזון מהיר נחות ומוקצה מחמת מיאוס; קציצה בלחמניה. מנגד יש מי שמוכן להישבע שמדובר במנה קלאסית וגאונית - לא פחות. אבל בכל מה שקשור להתחממות כדור הארץ, רוב המדענים תמימי דעים: ההמבורגרים (וגם הסטייקים) הם ה"האמר" של תחום המזון.

מדענים העוסקים במדידת טביעת הרגל הסביבתית של חיינו טוענים כי הייצור והצריכה של בשר בקר צורכים משאבים ופולטים גזי חממה בכמויות עצומות - יותר ממזון אחר, בדומה לאופן הזללני שבו רכבי השטח האימתניים "שותים" דלק ופולטים גזי חממה. המדענים טוענים כי החלטה שלא לאכול סטייק אלא סלט יכולה להפחית את פליטת גזי החממה בכמות הדומה להשארת הרכב בחניה יומיים בשבוע.

הענף החקלאי הפוגעני ביותר לסביבה

הפרות הרועות באחו הירוק רק נראות כמו הטבע בהתגלמותו. בפועל, תעשיית ייצור בשר הבקר היא אחת המזהמות הסביבתיות הגדולות ביותר. מערכת העיכול של הפרות פולטת גז מתאן שפוגע באטמוספירה ומאיץ את תופעת התחממות כדור הארץ. בנוסף, כדי לייצר בשר יש צורך בהרבה מאוד מים ושטחים נרחבים - שני משאבים יקרי המציאות.

עוד על בשר וסביבה:

• פעילי הסביבה נגד אל גור: הפסק לאכול בשר
  
• פול מקרתני: הצילו את העולם; הפסיקו לאכול בשר!
  
• מיליון דולר למי שיצליח לייצר בשר במעבדה
  

נתן פלטייה מאוניברסיטת דלהוזי בקנדה הוא אחד המדענים החוקרים את המחיר הסביבתי של המזון שאנו צורכים. הוא בוחן את ההשפעות הסביבתיות של המזון בכל תהליך הייצור או ההפקה - מהשדה לצלחת. באשר לבשר בקר, הוא בודק כמה דגנים אוכלת הפרה לפני שהיא מוכנה לשחיטה, וגם את כמות גזי החממה שנפלטים מזבל הפרות. כך הוא מנסה לאמוד במדויק מהו המחיר הסביבתי של ייצור בשר בקר.

על פי ההערכות הקיימות כיום, ענף בשר הבקר אחראי ל-18 אחוז מפליטת גזי החממה בעולם. למרות שבשר בקר מהווה רק כ-30 אחוז מהבשר הנצרך במדינות המפותחות, הוא אחראי ל-78 אחוז מהפליטות במדינות אלה, אמר פלטיה בכנס מדעי שנערך לאחרונה. הסיבה: קילוגרם של בשר בקר מייצר 16 קילו של פליטות פחמן דו-חמצני – פי ארבעה מבשר חזיר ויותר מפי עשרה מקילו של עוף. מספיק שאנשים יעברו מבשר בקר לעוף כדי להפחית את פליטת גזי החממה ב-70 אחוז, אמר פלטיה.

צריך לשנות הרגלים 

בעיה נוספת היא שבעולם המודרני, אנשים אוכלים יותר ממה שהם באמת צריכים – ונתוני ההשמנה העולמיים יעידו על כך. "בשר היה פעם מוצר מותרות בדיאטה שלנו", אמר פלטיה. "פעם אכלו בשר פעם בשבוע. היום אנו אוכלים בשר מדי יום".

הוא אומר כי אם צריכת הבשר בעולם המפותח תפחת מרמתה הנוכחית של כ-90 לשנה לנפש, לרמה של 53 קילו לשנה לנפש, פליטת גזי החממה מתעשיית הבקר תפחת ב-44 אחוז.

"מאחר שההערכות מדברות על כך שתפוקת הבשר העולמית עומדת להכפיל את עצמה עד שנת 2050, נצטרך לקצץ את פליטת גזי החממה במחצית כדי לשמור על הרמה הנוכחית. אמצעים טכנולוגיים לא יספיקו", אמר פלטיה וקרא לשינוי הרגלי האכילה.

שיאני הפליטה: המכונית, החשמל והבשר

מזון הוא הגורם השלישי בגודלו שמשפיע על טביעת הרגל הסביבתית של בית אב אמריקני ממוצע. לפני ברשימה נמצאים השימוש ברכב והשימוש בחשמל. באירופה, שם אנשים נוהגים פחות ברכב פרטי ומתגוררים בבתים קטנים יותר, ההשפעה הסביבתית של צריכת הבשר אף גדולה יותר.

הבית האמריקני הממוצע פולט כחמישה טונות של פחמן דו-חמצני בשנה בשל השימוש ברכב וכ-3.5 טונות של גזי חממה שמקורם במזון הנצרך", אמר ובר. "מעבר לדיאטה שנמנעת מבשר אדום ומוצרי חלב תחסוך כמות גזי חממה השקולה להימנעות מנסיעה של 13 אלף ק"מ ברכב הצורך 10 ליטר דלק לק"מ.

"מזון הוא בעל חשיבות גדולה לתרומה שיכול כל הציבור על פליטת גזי החממה משום שמדובר בבחירה יומיומית, וככזאת היא הכי קלה לשינוי – לפחות תיאורטית", הסביר הסביר כריס ובר, מומחה להנדסה סביבתית באוניברסיטת קרנגי מלון בפנסילבניה. "אדם עושה בכל יום החלטות בקשר למזון שיאכל. זה לא כך בקשר לבית בו הוא גר או לרכב בו הוא נוסע.

ובר ציין כי רכישת הבשר מיצרן מקומי כדי להימנע מפליטת גזי החממה של שינוע המזון לא משפיעה באופן משמעותי, משום שהשינוע לשוק או למרכול אחראי לכחמישה אחוזים מפליטת גזי החממה של מוצר הבשר. "יכולה להיות השפעה הרבה יותר משמעותית אם אנשים יחליטו שיום אחד בשבוע הם אינם אוכלים בשר ואינם צורכים מוצרי חלב".

• מידע נוסף על דיאטה סביבתית - www.eatlowcarbon.org