טיול פרידה מרמות מנשה

בשלוש השנים שבין חתימת הסכמי השלום עם מצריים לבין הפינוי הסופי של מדבר סיני, יצאתי עם המוני עם ישראל לסדרת טיולים מרהיבים בנופי חצי האי סיני. באוויר הייתה הרגשה מחשמלת, שלא נוכל לשוב ולטייל בשבילים הנידחים עם מפה ביד והרגשה שאנחנו בבית. הרגשנו שזו כנראה הפעם האחרונה, שנטייל בחופשיות ובביטחון בין האבנים, השיחים והוואדיות.

באותם שנים המה המדבר בהמוני מטיילים,שניצלו כל הזדמנות לטייל באינטנסיביות לא אופיינית. אנשים עשו כל מאמץ לשריין כמה ימים פנויים, לרדת מהאוטובוסים הממוזגים ולטפס בוואדיות. הורים לקחו את הילדים לראות את סיני בפעם האחרונה, לצלול ולעשות אהבה על חופי התכלת.

כרי הדשא של פרובאנס הישראלי (צילומים: עזרא כהן ישר)

יצאנו לדרך

מושב עמיקם הוקם בשנות ה-50 על ידי יהודים מצפון אפריקה, פולין וגם פליטים יהודים מסין. במושב מספר מסעדות ביתיות ואפילו גלריה בשם ההר העגול. התחלנו את טיולנו בהר העגול שבקצה מושב עמיקם. אתר הפיקניקים שבמקום מוקדש לזכרו של ראובן גלקין - צנחן בן מושב עמיקם שנפל בקרב בחווה הסינית תוך הפלת מטוס מצרי. תלמידי בית הספר היסודי של המועצה המקומית אלונה, שיפצו כמה שבילים שעולים לראש הגבעה והכינו שילוט יפה, עם שמות העצים והשיחים שבדרך. אפשר לעלות על הגבעה ברכב, אבל מומלץ הרבה יותר להשאיר את הרכב למרגלותיה ולטפס על הגבעה בדרכי העפר הנוחות, או במשעולים הרגליים התלולים יותר.

מראש הגבעה יש תצפית נפלאה על כל האזור. בימים יפים רואים מלמעלה את הפסגות הגבוהות של אום אל פאחם בדרום-מזרח ואת הרי הכרמל בצפון, כשבתווך ניתן לראות את היובלים הרחבים של נחל תנינים.

אלפי רקפות פורחות בין עצי האורן על ההר העגול

כשהסתכלנו קרוב יותר, הבחנו באלפי רקפות פורחות בין עצי האורן. נזכרתי שגבעת הרקפות המפורסמת של קיבוץ גלעד נמצאת רק חמישה קילומטר מזרחית לכאן, אבל בגלל פראותו של האזור לוקח יותר משעה להגיע אליה ברכב ממונע. החנינו את הרכבים למרגלות הגבעה, בהבטחה לחזור אליה לפיקניק בסוף הטיול הרגלי, כשנהיה ממש רעבים.

התחלנו ללכת במרחב הפתוח לאורך דרך העפר בכיוון צפון-מזרח. היערות הנמוכים שכיסו את האזור לפני שנים רבות, פינו את מקומם למטעים ולשדות תבואה. בעונת האביב פורחים בוורוד כל עצי הנשירים. עצי האפרסק והנקטרינה הם קרובי משפחה של השקדייה מט"ו בשבט, וגם הם מניצים אלפי פרחים לפני שהם מתחילים לגדל את עליהם הירוקים.

פריחת האפרסק

הפסטורלייה הכפרית נמשכת כקילומטר, עד שאנו מגיעים לערימת עפר בגובה של בניין בין שלוש קומות, שקוברת תחתיה שדה חיטה ירוק. מעבר לערימת העפר, אנחנו צופים על פס אספלט רחב, שיהיה בחודש ספטמבר הקרוב חלק מכביש 6. המסלול שלנו ממשיך כקילומטר דרומה בנתיב המקביל לכביש דרך גבעות ושדות.

אנחנו חוזרים אל הירוק של הטבע השקט. אנחנו ממשיכים לעבר ההר העגול. לפני האוכל אנחנו יושבים לרגע בשקט, ולומדים להעריך את הדממה ששרתה על המקום במשך אלפי שנים. שקט זה יישאר רק בזיכרון שלנו אחרי שיגזרו את סרט הפתיחה לכביש 6 בעוד כמה חודשים.

כיצד מגיעים 

נקודת ההתחלה והסיום של הטיול היא בהר העגול, שבקצה מושב עמיקם. מתל אביב (או מחיפה) נוסעים על כביש החוף עד למחלף קיסריה, ממשיכים משם מזרחה על כביש 65 עד לצומת מחנה 80. פונים שמאלה לפרדס חנה בכביש 652. חוצים את פרדס חנה וממשיכים עד לצומת עדה. פונים ימינה לכיוון גבעת עדה (כביש 653). קצת לפני גבעת עדה יש פנייה שמאלה לכיוון עמיקם. נוסעים בכביש כ-5 ק"מ עד למושב. חוצים את המושב וממשיכים לפי השילוט עד להר העגול.

הערה: דרך ארץ מודיעה כי הכניסה לאתר הבנייה של קטע 18 של כביש 6 - אסורה ומסוכנת!

כתבות קודמות של עזרא כהן ישר: 

• אל מקורות הגנגס בהודו
• פולין זה לא רק מחנות
• המדבר של הירדנים ירוק יותר
• טרק בהר הגבוה של קורסיקה