מיהם האנשים שמאחורי אתר "מפרץ הפיראטים"?
המיילים המצחיקים שהם שלחו לעורכי הדין של האולפנים, ההכנסות הגבוהות מהפירסום, האידיאולוגיה האנטי-תאגידית והשותף הישראלי שמתחבא מהתקשורת. כל מה שרציתם לדעת על אנשי Pirate Bay העומדים למשפט בשוודיה
ביום ב' האחרון התאספו עשרות עיתונאים מחוץ לבית המשפט לעניינים פליליים בסטוקהולם כדי לחזות בפיטר סונדה (Brokep), האנס פרדריק נייג' (TiAMO), גוטפריד סוורטהולם-ווארג (Anakata) וקרל לונדסטורם. הם הגיעו למקום באוטובוס צבעוני, מקושט בסמל הפיראטים - גולגולת ועצמות מוצלבות. באוטובוס הזה הם גם ערכו את מסיבות העיתונאים שלהם.
במבט ראשון הם נראים אולי כמו חברי להקת מטאל, אבל אלו הם ארבעת הצעירים השוודים עומדים כעת למשפט מאוד מתוקשר על הפעלת אתר הורדות הסרטים, התוכנות, המוזיקה והמשחקים, Pirate Bay. לפי מדד אלקסה האתר מדורג במקום ה-109 ברשימת האתרים הנצפים ביותר בעולם, ומשרת בין מיליון לשני מיליון גולשים ביום.
PB נוסד ב-2003, אז עוד נחשב החוק השוודי למתירני במיוחד בנושא זכויות יוצרים. במונחי התעשייה בה הוא פועל, מדובר בסלע איתן. עורכי הדין של חברות המדיה ההוליוודיות הצליחו לסגור באמצעות תביעות או איומי תביעה, ענקי שיתוף קבצים כמו tvlinks הבריטי, שהציע סדרות וסרטים לצפייה אונליין ללא הורדה; Oink.cd שהציע אלבומים מודלפים שעוד לא הגיעו לחנויות; Supernova שנכתש בתביעות ונולד מחדש כ-Mininova ועוד רבים וטובים.
בישראל אפשר למנות את האתרים "ליונטוורק" "יאקוזה", "דונקי" ו-"להלה". כולם ההתקפלו. האתרים נסגרו או הסירו את הקישורים להורדת תכנים שמפרים זכויות יוצרים במסגרת הסכמי פשרה. אבל מפרץ הפיראטים ממשיך להתקיים, למרות האיומים והתביעות. למעשה, סווטרהולם-ווארג אפילו דאג לשכור משרד להנהלת האתר באותו הבניין בו נמצאת הסוכנות השוודית ללוחמה בפיראטיות. אותם זה מצחיק.
גם שינוי החוק בשבדיה, עקב לחצים בינלאומיים מכיוון הבית הלבן שקשורים ישירות ל-Pirate Bay, או פשיטה משטרתית על חוות השרתים שלהם ב-2006, לא מרתיעים אותם. הם ממשיכים לטעון כי האתר חוקי לחלוטין, מאחר והוא מספק קישורים להורדות בביטורנט – טכנולוגיה שבה הקבצים אינם שמורים על שרת מרכזו כלשהו או על Pirate Bay עצמו, אלא יורדים בחלקים קטנים ממחשבים של גולשים רבים.
מימין לשמאל: Brokep ו-Anakata במסדרון בית המשפט בסטוקהולם (צילום: AP)
הטיעון המרכזי נגד פיראטיות היא שהעניין לא חוקי, פוגע בהכנסתם של אנשי תעשיית הסרטים ולקיצוצים במשרות. "זו לא גניבה – לא מבחינה חוקית ולא מבחינה מוסרית", אמר סוורטהולם-ווארג לתקשורת, והסביר כי בגניבה אמיתית, הלוקח יוצא נשכר והנלקח יוצא נפסד. בשיתוף קבצים ישנה פעולה של העתקה של קובץ, יצירת עותק נוסף שאינו פוגע כביכול בבעל העותק המקורי. הטיעון של משתפי הקבצים: כשחברות המדיה טוענות שהורדת "האביר האפל" בחינם מהאינטרנט פוגעת להם ברווחים, הם בעצם סופרות את האפרוחים לפני שבקעו מהביצים.
"הנסיונות שלהם להמשיך ולשמר את שיטת ההכנסות הישנה שלהם – מכירת דיסקים מפלסטיק עם מידע שצרוב עליהם - לא יחזיקו מעמד", הוסיף סוורטהולם-ווארג. "יש להם מקורות הכנסה אחרים. כשאתם רואים סרט, ויש בו מכונית עם לוגו מובלט של BMW או טלפון של סוני-אריקסון, זה לא צירוף מקרים. הם עושים בוחטות של כסף ככה", אמר פרדריק נייג'.
אקטיביסטים מהפרולטריון או מיליונרים שבעים?
הטענות המרכזיות של התביעה עצמה גורסות כי מפעילי Pirate Bay קשרו קשר להפרת זכויות יוצרים בלתי חוקית ואירחו קבצי טורנט שמקשרים להורדות הבלתי-חוקיות כביכול. 1.6 מיליון קבצים לא חוקיים עברו בצינורות של PB, אמר התובע הקן רוסוול, רק בחודש שעבר. השוודים מנסים לתאר את עצמם כאקטיביסטים ומתנגדים לנסיונות הקולוניאליסטים של אמריקה לכפות את חוקיה על מדינות אחרות.
אבל הארגונים המאגדים את תעשיית הסרטים והמוזיקה מנסים לצייר אותם כמיליונרים שבעים שמרוויחים יפה מפרסום, ולא אנשי פרולטריון שדופקים את התאגידים איפה שהכי כואב להם - בכיס. מודעת פרסומת ב-PB יכולה לעלות גם 20,000 דולר ליום.
לפי התביעה, ארבעת הנאשמים ניהלו עסק רווחי במיוחד: עשרות אלפי דפי תכתובת מייל ביניהם מוכיחה, כביכול, כי הם מחזיקים מיליוני דולרים בקרנות נאמנות וחשבונות בבנקים בחו"ל. לפי דיווח של Russia Today, מי שניהל את עסקי הפרסום של האתר הוא שותף תל-אביבי בשם עודד דניאל, שעסק בתיווך בין מפרסמים לבין אתרי שיתוף קבצים, בראשם Pirate Bay. דניאל לא נענה לבקשת ynet להתראיין בנושא. בעבר סירב דניאל גם לפניות כלי תקשורת שוודי, ולא התייחס לנושא הרווחים של Pirate Bay: "מי אמר לכם שאני זה שמטפל בכספים? יש הרבה אתרי ביטורנט, כולם עובדים באותו אופן. תרדפו אותם במקום", אמר דניאל ל-SvD.
כיף בכלא
עבור מפעילי Pirate Bay, תרחיש המקרה הגרוע ביותר אינו כה גרוע. העונש המקסימלי שצפוי להם הוא קנס של 188,000 דולר ועד שנתיים מאסר. גם אם השמועות על היותם מיליונרים נכונות (במקביל למשפט הפלילי, האולפנים דורשים מהם 14 מיליון דולר בפיצויים), האיום בישיבה בכלא בטח לא מרתיע במיוחד: בתי הכלא בשוודיה נחשבים מפנקים לפחות כמו בתי מלון, עם שידורי משחקי כדורגל (שכרוכים בתשלום עבור שאר האוכלוסייה במדינה), מפגשי התייחדות וסטייקים. האבטחה דלה, החדרים מפוארים, מצויידים ולא תמיד נעולים, המטבח המאובזר עובד בשירות עצמי, ממוצרים שהאסירים עצמם מזמינים. לראיה, כשסדאם חוסיין נתפס, הוא ביקש לשבת בכלא בשבדיה. הבקשה נדחתה.
אם גם אתם מורידים סרטים וסדרות אצל השוודים, אין לכם מה לדאוג. פיטר סונדה חזר ואמר בעבר כי גם מאסר לא יביא להשבתת שרתי Pirate Bay. במקרה הכי גרוע, אמר, האתר יעבור למדינה אחרת, ממנה ימשיך לספק את צרכיהם הבלתי נגמרים של המורידים. שרתים נוספים מפוזרים ברחבי העולם ומתוחזקים על-ידי מתנדבים, במקומות שאפילו חלק מחברי הקבוצה אינם יודעים עליהם. בעבר כתב סונדה כי הפשיטה והחרמת השרתים על ידי המשטרה ב-2006, שהשביתה את פעילותם לשלושה ימים, לא הייתה חוויה דרמטית במיוחד: בבלוג של האתר כתב כי השרתים הושבתו לתקופה ממושכת יותר כשגוטפריד השתכר לגמרי, ופרדריק חטף שפעת.
לפי שעה, עושה רושם שמצבם של אנשי PB לא רע: הסניגור פר א.סמואלסון הביע שביעות רצון ואמר כי 50% מהאישומים הוסרו כבר ביום השני לתביעה. רוב צילומי המסך שהוצגו בבית המשפט לא הוכיחו כי הקבצים המפרים אכן קשורים באיזשהו אוכן ל-Pirate Bay, מה שגרם לתביעה להסיר את האישומים בנוגע ל"סיוע להפרת זכויות יוצרים" והשארת האישומים בגין "סיוע להפיכת התוכן לזמין", שכבר הוכחו בביטול המשפט של ג'אמי תומאס האמריקנית כיציבים פחות.
המוח, הפה, הארנק ואיש התחזוקה
בין ארבעת המופלאים יש חלוקת תפקידים ברורה: פיטר Brokep סונדה, הכריזמטי שבחבורה, הוא האחראי על יחסי ציבור ותקשורת. הוא מעדכן את חשבון הטוויטר שלו בהלצות מספסל בית המשפט ברגעים אלו ("אני חושב שהתובע לא מבדיל בין מגהביט למגהבייט"). פרדריק TiAMO נייג' אחראי על הצד הטכני והתחזוקה. גוטפריד Anakata סוורטהולם-ווארג מכונה גם "המוח", מי שאחראי על הפיתוח. בגיל שש גוטפריד אחז בראשונה במקלדת, ומעולם לא הניח אותה מידיו שוב. קרל לונדסטרום הוא איש עסקים ומועמד פוליטי שוודי שתרם כספים לתפעול האתר, אך אינו חלק מהחבורה.
מה שבטוח, למפעילי Pirate Bay יש חוש הומור בריא, שמהווה מענה לעורכי הדין המעונבים שהאולפנים משסים בהם חדשות לבקרים. כשקיבלו איום משפטי בקובץ PDF כבד, הם החזירו תשובה ב-BMP בגודל של מגה ובגירסה מצומצמת לגולשים שאומרת “גם אנחנו יכולים להשתמש בפורמטים מעצבנים“.
בתגובה לדרישת הסרה של תכנים מוגנים בזכויות יוצרים מטעם, אולפני דרימוורקס קיבלו את המייל הבא: "ייתכן שאתם לא מודעים לכך, אבל שוודיה היא לא אחת המדינות בארצות הברית - זה בכלל בצפון אירופה. אם לא הבנתם עד עכשיו, החוק האמריקני לא חל פה, ולא הופר אף חוק שוודי. כמו כן, לדעתנו עורכי הדין שלכם הם אידיוטים, ועליהם לבצע בעצמם מעשי סדום באמצעות שרביט מתקפל", כתב בחדווה Anakata.
"בחוק השוודי אין איסור מפורש על מתן קישורים לחומרים המפרים זכויות" (צילום: AP)
בתשובה ליצרנית המשחקים אלקטרוניק ארטס, שדרשה את מחיקת קישורים מהאתר למשחק הסימס 2, הוא כתב: "תודה רבה על פנייתכם. סגרנו לחלוטין את האתר המדובר. סתאאאם! תבינו, במדינה שלנו יש חוקי זכויות יוצרים שפויים יותר (מצד שני, יש פה דובי קוטב משוטטים ברחוב ותוקפים אנשים)". בתשובה למשפט וורנר למחוק אלבומים של בילי קורגן, סולן הסמאשינג פאמפקינס, הוא התלונן על השימוש באותיות גדולות: "אנא הפסיקו לצרוח", הוא דרש. עוד מטעמים ומכתבים אפשר למצוא באתר.
להרגיע את אמריקה
בין אם ארבעת מפעילי Pirate Bay יזוכו או יימצאו אשמים, מבחינה אחת התוצאה תהיה דומה: שוודיה תאבד לחלוטין את שארית המעמד שלה כמדינת מקלט למשתפי קבצים.
הפיכתם של פיטר, האנס, גוטפריד וקרל לסמלים, הפכה אותם גם למטרה קלה עבור חמשת אולפני הסרטים המובילים - הם בטח מטרה קלה ומפתה יותר ממיליוני הגולשים האלמונים שמורידים ומשתפים את הסרטים עצמם.
"אפשר לטעון שפיראטיות היא גניבה, אבל זה לא רלוונטי", אמר ל-BBC ריק פאלקווינס, ראש מפלגת הפיראטים השוודית, שניסתה להתמודד במערכת הבחירות האחרונה אך כשלה. "אם רוצים לאכוף פיראטיות בעידן הדיגיטלי, בו רוב התעבורה הזו מתרחשת באמצעות תקשורת פרטית, צריך לנטר ולעקוב אחרי כל התקשורת הזו - וזה פשוט לא כדאי לנו כחברה פוליטית בריאה".
לפנייה לכתב/ת 
