כמה פיצויים נוכל לקבל מרופא שטעה והזיק לנו?

בית משפט פסק באחרונה לאישה בת 24 פיצוי של כ‭180-‬ אלף שקל לאחר שעברה שלושה ניתוחים באפה ונקבעו לה ‭20%‬ נכות בגלל שינויים בצורת האף וקשיים בנשימה. במקרה אחר פסק בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע פיצויים של כ‭12-‬ מיליון שקל לילדה הסובלת מתסמונת גנטית קשה. לדברי עו"ד חיים זליכוב, המתמחה ברשלנות רפואית, "התובעים טענו שלו היו הרופאים מאבחנים את הסיכון שהילדה תלקה בתסמונת, היו ההורים מפסיקים את ההיריון‭."‬

לעומת זאת, לפני כחודש דחה ביתהמשפט המחוזי בירושלים תביעה של ילד הסובל מפיגור ועקב כך מנכות של ‭.100%‬ התובעים טענו כי הרופאים הפעילו שיקול דעת מוטעה באופן שבו יילדו אותו, ולא אמרו לאם כי ניתן ליילד אותו גם בניתוח קיסרי. בית המשפט קבע כי הרופאים לא התרשלו ואין קשר סיבתי בין הפיגור לבין הלידה ומהלכה.

במקרים רבים בתחום הרשלנות הרפואית הצדדים מגיעים לפשרה כספית, גם אחרי שמוגשת תביעה. כך, אישה בשנות ה‭50-‬ לחייה הגישה תביעה בעקבות ניתוח הגדלת שדיים. היא טענה שבמקום שהרופא יגדיל את שדיה, הוא הקטין אותם. הצדדים הגיעו לפשרה והתובעת קיבלה 250 אלף שקל. בתביעה אחרת, שעילתה איחור באבחון חזרה של מלנומה (סרטן עור‭,(‬ התיק הסתיים בפשרה של 580 אלף שקל.

איך נקבעים הפיצויים בתיקים של רשלנות רפואית, מה אפשר לתבוע, ומתי ממליצים המומחים לוותר על תביעה? "ממון" נעזר בעורכי הדין חיים זליכוב, אסף פוזנר, ענת קאופמן, ישראל וינברג ונתן רון, המתמחים ברשלנות רפואית, כדי לקבל תשובות ועצות.

סכומי הפיצויים גדלים

בשנים האחרונות גדלה מאוד מודעות החולים לאפשרות לתבוע עקב טיפול רפואי רשלני. "בעקבות הגידול במודעות זו, ועל רקע פסקי דין שפסקו פיצויים, וכן על רקע חקיקתו של חוק זכויות החולה, מוגשות יותר ויותר תביעות. התביעות אינן מתייחסות אך ורק לרשלנות בטיפול, אלא גם לטיפולים שנעשו בלי שהחולה נתן להם את הסכמתו ובלי שקיבל הסבר מלא ומקיף עליהם‭,"‬ מציין עו"ד חיים זליכוב.

פיצויים בגין רשלנות רפואית הם פיצויים בגין נזקי גוף. עו"ד אסף פוזנר ממשרד כהן, וילצ'יק קמחי ושות' אומר, כי בהתאם לפסיקה הקיימת כיום, אין הבדל בין פיצויים בתיק רשלנות רפואית לבין כל תיק נזיקין אחר (כגון, מישהו שנופל ברחוב‭.(‬ מכיוון שכך, הפיצויים נגזרים מפרמטרים כלליים כמו הנכות התפקודית, גיל הניזוק, הצרכים הרפואיים ועזרת הזולת שהניזוק צריך, כמה השתכר לפני האירוע וכמה הוא יכול להשתכר אחריו.

כמו כן, קיים פיצוי על כאב וסבל, המתבסס בעיקרו על שניים: גובה הנכות, והתרשמות ביהמ"ש ממידת הכאב, הסבל ועוגמת הנפש שנגרמו. עו"ד פוזנר אומר כי בעבר בתי המשפט פסקו עשרות אלפי שקלים בגין כאב וסבל. כיום הם פוסקים מאות אלפי שקלים ואף יותר. כך, בתיק שבו טיפל עו"ד ישראל וינברג ממשרד וינברג את וינברג, לשעבר יו"ר ועדת רפואה ומשפט בלשכת עורכי-הדין, פסק בית המשפט לאישה בת 49 פיצוי של מיליון שקל רק על כאב וסבל, בנוסף על הפיצויים האחרים. במשך שנים סבלה האישה מכאבי ראש, והרופאים בקופת החולים לא איבחנו שמקורם הוא גידול שצמח בקצב איטי. כשכבר איבחנו את הגידול, שלא היה ממאיר, היה צריך לנתחה.

עו"ד נתן רון ממשרד רון-פסטינגר, המתמחה ברשלנות רפואית ודיני נזיקין, אומר כי להבדיל מתאונות דרכים, שם על פי החוק יש הגבלות הן על הפיצוי בגין כאב וסבל והן על גובה השכר המשמש בסיס לחישוב הפיצוי בגין אובדן השתכרות או כושר השתכרות - ברשלנות רפואית, כמו בתביעות נזיקין אחרות, אין הגבלה כזאת. נפגעי רשלנות רפואית גם נהנים מכך שבית המשפט העליון קבע ב‭,2004-‬ שניזוקים שקוצרה תוחלת חייהם זכאים לפיצוי גם בשל אובדן השכר ב"שנים האבודות‭."‬

עו"ד רון מוסיף כי לעתים בית משפט יפסוק פיצוי גם על פגיעה באוטונומיה - אם מתברר שהמטופל לא נתן את הסכמתו לקבלת הטיפול‭".‬הפיצוי יכול להינתן גם אם ביתהמשפט קבע שהמטופל היה נותן את הסכמתו לטיפול לו היה נשאל להסכמתו. כלומר הפיצוי הוא על עצם הפגיעה באוטונומיה של האדם על גופו‭,"‬ מציין עו"ד רון. אלא שאין די בחתימה על טופס ההסכמה לניתוח: "על הרופא לשכנע שהסביר למטופל את מהות הניתוח או הטיפול, וסיפק מידע רפואי רלוונטי, על-פי אמות המידה של החולה הסביר, ולא של הרופא הסביר: מבחן הציפיות של החולה הסביר הוא הקובע, ולא הנוהג המקובל בקרב הרופאים‭,"‬ מדגיש עו"ד רון.

עו"ד וינברג אומר כי באחרונה נפסק בבית המשפט פיצוי של 100 אלף שקל לאב ו‭150-‬ אלף שקל לאם בשל לידת ילדה עם מומים קשים. במסגרת טיפולי פוריות החזירו לרחם האם שבעה עוברים. ארבעה מתו, ואף נעשה דילול של אחד העוברים. בסופו של דבר נולדו תאומות, ואחת מהן סבלה ממומים קשים. הוגשה תביעה נגד המומחה לפוריות על רשלנות. התביעה בעיקרה נדחתה, אך נפסק לאם ולאב פיצוי על פגיעה באוטונומיה שלהם, עקב כך שהאב לא הסכים בכתב להליך של הפריה חוץ-גופית, והאם לא ידעה מה מספר העוברים שהוחזרו לגופה.

פריבילגיה של עשירים

מה מספר התביעות המתקבלות, נדחות או נגמרות בפשרה? אין סטטיסטיקה מדויקת. במקרים רבים, חברת הביטוח המייצגת את הרופאים מגיעה לפשרה עם התובע, אבל מחייבת אותו בשמירת סודיות. עו"ד ענת קאופמן ממשרד לוי-קאופמן, המתמחה בנזיקין ורשלנות רפואית, מציינת‭":‬מניסיוני, רוב התביעות מסתיימות בפשרה, אם כי קשה עד כמעט בלתי אפשרי לנהל מו"מ ולהגיע לפשרה טובה לפני הגשת תביעה לבית המשפט, ובוודאי לפני הצגת חוות דעת רפואית. הבעיה היא שחוות הדעת הרפואיות העוסקות ברשלנות רפואית יקרות מאוד, ולא פעם נאלצים תובעים לוותר על הגשת התביעה בגלל העלויות הגבוהות. במידת מה, תביעות רשלנות רפואית הן פריבילגיה של עשירים. חוות הדעת מגיעות לסכומי עתק של ‭20,000-10,000‬ שקל ויותר. בהמשך נדרשות פעמים רבות הוצאות נוספות על התייעצויות עם מומחים, חוות דעת משלימה, עדות מומחה וכו‭."'‬

במקרים רבים, ולא רק מסיבה זאת, ממליצים עורכי דין לא לתבוע. עו"ד פוזנר ממליץ לא להגיש תביעה כאשר מדובר ב"סגירת חשבון‭:"‬ "הרבה אנשים יוצאים פגועים מטיפול רפואי ולא רק פיזית, אלא נפשית (הרופא זילזל וכו‭.('‬ הם מרגישים ש'צריך לסגור חשבון‭.'‬ כאשר זה המרכיב המרכזי בתיק, אין מקום לתביעה. למרבה הצער, גם כאשר בית משפט מוצא שהייתה רשלנות רפואית, המערכת הרפואית אינה נוקטת צעדים נגד הרופאים. לכל היותר, הרופא ששמו פורסם מרגיש 'מכה קטנה בכנף‭,'‬ ואדרבה, הוא מצליח לקבל גיבוי מהמערכת הרפואית. יש הצדקה להגשת תביעה אך ורק אם המטרה היא לקבל כסף. זה מה שבית המשפט יכול לספק בתביעה כזאת, ואין לצפות למשהו אחר".

עו"ד פוזנר מסכם: "תובע פוטנציאלי ברשלנות רפואית צריך לצפות לכך שיוציאו לו את הנשמה. הליכים של רשלנות רפואית הם יקרים להכנה, הן בזמן, הן בכסף והן במשאבים נפשיים. יש לקוות שהוא גם יקבל פיצוי שיצדיק את כל אלה".