כוח פרס: מה אומר החוק, מה חושב המשפטן?

נשיא המדינה, שמעון פרס, אמור להכריע בימים הקרובים על מי להטיל את הרכבת הממשלה - לאחר שיקיים סבב פגישות עם נציגי 12 הסיעות בכנסת ה-19 מהערב (יום ד') ועד יום שישי. לפניו ניצבת דילמה - האם לבחור בבנימין נתניהו, שכנראה יזכה לתמיכה רחבה יותר של חברי כנסת - או על ציפי לבני, ראש הסיעה הגדולה ביותר בכנסת.

סעיף 7 לחוק יסוד הממשלה קובע: "משיש לכונן ממשלה חדשה יטיל נשיא המדינה, לאחר שהתייעץ עם נציגי הסיעות בכנסת, את התפקיד להרכיב ממשלה על אחד מחברי הכנסת שהסכים לכך". החוק לא מפרט האם מדובר באיש עליו המליצו הכי הרבה חברי כנסת, ראש הסיעה הגדולה ביותר או ראש הגדול ביותר.

 למעשה, על-פי החוק, הנשיא יכול להטיל את הרכבת הממשלה על כל אחד מ-120 חברי הכנסת - אך עד היום נשיאי המדינה הטילו את הרכבת הממשלה על ראש הסיעה הגדולה ביותר לאחר הבחירות.

במצב הנוכחי, בו ייתכן כי אף חבר כנסת לא ייזכה ב-61 ממליצים, יצטרך פרס להחליט במי לבחור. ח"כ פרופ' מנחם בן ששון, יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט בכנסת היוצאת, והמשפטן פרופ' אמנון רובינשטיין, אשר כיהן כשר בממשלת הרוטציה ב-1984, מאוחדים בדעתם כי השיטה הקיימת, לפיה גודלה של המפלגה לא קובע מי תקים ממשלה, רעה לדמוקרטיה, אולם סבורים כי "הנשיא לא יילך נגד דעת רוב המפלגות".

"אין ספק שלנשיא המדינה מלאכה מורכבת מאוד", אומר פרופ' בן ששון. "הרי אין תקדים לכך שראש המפלגה הגדולה ביותר לא קיבל את האפשרות להקים ממשלה".

הצעת החוק שהגיש פרופ' בן ששון בכנסת היוצאת, ובה רפורמה בשיטת הבחירות, שמטרתה בין היתר ליטול את השיקול הדעת מנשיא המדינה ולהטיל באופן אוטומטי את מלאכת הרכבת הממשלה על הסיעה הגדולה ביותר, נדחתה. "ש"ס תקעה לנו את ההצעה, כי הבינה שבסיטואציה שכזו, רבים ממצביעיה יצביעו ליכוד. כל עוד המצב עומד בעינו, מפלגות קטנות לא יאפשרו לנו להתקדם".

לדברי פרופ' בן ששון, "על פי המסורת, ראש הסיעה הגדולה ביותר קיבל את הבכורה, אלא אם נוצר משבר קואליציוני. כשהקמת הממשלה מוטלת על ראש הסיעה הגדולה, המצביע הפוטנציאלי מכוון מלכתחילה את הצבעתו למי שמסוגל להקים ממשלה והמפלגות הקטנות תתאחדנה לגוש, ולא לרסיסי מפלגות קטנות ובינוניות".

פרופ' בן ששון מזכיר כי בבחירות הקודמות, נבחנה האפשרות של חבירה בין יו"ר העבודה דאז, עמיר פרץ לבנימין נתניהו כדי למנוע מאהוד אולמרט להקים ממשלה. "ברור שכל עוד לא תשונה השיטה הזו, המצב יימשך ונקלע שוב ושוב לאותה סיטואציה".

"פרס יבדוק לאן הרוח נושבת"

מה צפוי לנשיא המדינה בימים הקרובים? לדברי השר לשעבר אמנון רובינשטיין, "הנשיא ייפגש עם כל נציגי הסיעות ויגיע למסקנה למי הסיכוי הגבוה ביותר להקים ממשלה. הוא ינסה להבין לאן נושבת הרוח, יעשה חקירה קטנה של הסיעות ויגשש עמם בהנחה שאין לאף מועמד רוב, את מי יעדיפו כראש ממשלה - ועל פי זה הוא יחליט. הנשיא והסיעות ידברו וידברו עד שייצא עשן לבן ובסופו של דבר יחליטו. אחרת הולכים לבחירות חדשות".

לדברי רובינשטיין, "הנשיא לא יוכל ללכת נגד דעת הרוב. אם הנשיא יחליט אחרת מדעת הרוב, ניתן יהיה לאלץ אותו לשנות את החלטתו. למרות רצונו באחדות, אם נתניהו ישיג את התמיכה הנדרשת, אפשר יהיה לאלץ את הנשיא להטיל עליו את מלאכת הרכבת הממשלה".

רובנשטיין מחזיק אף הוא בדעה לפיה ראש המפלגה הגדולה ביותר, הוא הראוי לקבל את זכות הראשונים להקים ממשלה, בהיעדר רוב מוצק. "המצב הנוכחי הוא אסון וסכנה גדולה דמוקרטיה הישראלית, משום שהוא נותן משקל יתר ללשונות המאזניים, לקבוצות קיצוניות שמחוץ לקונצנזוס ומקצינות את הממשלה".

על האפשרות להקים ממשלת רוטציה, אומר רובינשטיין: "ממשלת הרוטציה הקודמת היתה טובה מאוד, היא רשמה הישגים מופלאים - הוציאה את צה"ל, חילצה את ישראל מהאינפלציה, השיגה רפורמות בתקשורת ובתחום הדלק. לטעמי, במצב הנוכחי, רוטציה היא פתרון טוב".

"בעל הסיכוי - ולא הגודל"

מנגד, יש הסבורים כי על הנשיא להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על נתניהו. עו"ד יוסי פוקס, מומחה למשפט חוקתי, סבור כי אין מקום לספק, באשר לחובתו של הנשיא להטיל על יו"ר הליכוד להרכיב את הממשלה.

 "כולם מדברים על הדילמות המרטיטות של פרס - אלא שאין שום דילמה לנשיא המדינה, משום שחוק היסוד וההסבר והפרשנות שלו מאד ברור - מי שיש לו יותר סיכוי להקים ממשלה הוא אשר יקים את הממשלה הבאה".

לדברי פוקס, "מבחינה היסטורית, למעט מקרה אחד, תמיד מי שהקים ממשלה היה ראש הסיעה הגדולה ביותר, אבל המציאות הפוליטית מאז השתנתה ומי שיש לו סיכוי להקים ממשלה הוא לא בעל הסיעה הגדולה ביותר. החוק מאוד ברור ומדבר על סיכוי - מי שמציג יותר ממליצים הוא אשר יקים ממשלה, ולא מי שיש לו 61 ח"כים בכיס. אני רוצה להאמין ששמעון פרס יפעל בסופו של דבר לפי מה שכתוב בחוק".

למעשה, חוק יסוד הממשלה, קובע עוד כי אם המועמד עליו הטיל הנשיא להרכיב ממשלה לא מצליח לעשות כן בתוך 28 ימים, הוא יכול לקבל ארכה של 14 ימים. אם הוא נכשל בתקופה זו, בתוך שלושה ימים הנשיא יכול להטיל על מועמד אחר - שיסכים לכך - לנסות להרכיב ממשלה ולו מוקצבים 14 ימים. אם גם המועמד השני נכשל יש אפשרות, לפיה רוב חברי הכנסת ימליצו על מועמד, וגם הוא יקבל 14 ימים להרכיב ממשלה. אם גם הוא לא מצליח - יתקיימו שוב בחירות.