דחייה במשפט רמדיה: מחכים למסמכים מגרמניה
בפעם השנייה מעכבים הסניגורים את פתיחת המשפט, בדרישה לקבל חומר נוסף מגרמניה. השופטת: ייתכן שהתביעה צודקת בהנחתה שהחומר אינו רלוונטי, אך "זכותו של הנאשם להוכיח את ההיפך היא מאושיות ההליך המשפטי"
עוד לא התחיל - ושוב נדחה. יותר מחמש שנים לאחר התפוצצות פרשת רמדיה, קיבל היום (ד') בית המשפט את בקשת שלושה מנאשמי הפרשה, והורה לפרקליטות לדאוג להעביר חומר חקירה של הרשויות מגרמניה לידי פרקליטיהם.
מדובר בחומר חקירה שאינו מצוי בידי התביעה, ויהיה צורך להביאו מגרמניה. בעקבות זאת, צפוי כעת עיכוב נוסף במשפט,
שהיה אמור להיפתח באוקטובר האחרון, אולם פתיחתו נדחתה כבר פעם אחת בעקבות טענות של חלק מהסניגורים כי לא קיבלו את כל חומר החקירה.
כתבי האישום שהוגשו על-ידי פרקליטות מחוז מרכז נגד שמונת הנאשמים, בהם בכירי חברת רמדיה ואנשי משרד הבריאות, מתייחסים לפרשה שגבתה את חייהם של שני תינוקות והביאה לפגיעה קשה ב-20 נוספים, שניזונו מתחליף חלב של החברה שבו היה חסר ויטמין B1 החיוני. בכירי רמדיה נאשמים בין היתר בגרימת מוות ברשלנות, ואנשי משרד הבריאות נאשמים במעשה העלול להפיץ מחלה. כתבי האישום הוגשו במקור לבית משפט השלום בראשון-לציון, אך לאחר מכן הועבר המשפט לבית משפט השלום בפתח-תקווה, שם התקיים הדיון היום.
לקריאת כתב האישום המלא - לחצו כאן
את הבקשה הנוכחית הגישו שלושה מהנאשמים - טכנולוג רמדיה, פרדריק בלק, מנכ"ל החברה גדעון לנדסברגר ומנכ"ל ובעל מניות, משה מילר - המואשמים בין היתר בגרימת מותם ברשלנות של שתי פעוטות ובעבירות נוספות, באמצעות סנגוריהם, עו"ד ישראל לשם, עו"ד נדב ויסמן ועו"ד יובל ששון.
חומר רלוונטי או לא רלוונטי?
בבקשה הנוכחית ביקשו הנאשמים מבית המשפט לחייב את הפרקליטות להעביר להם את כל חומר החקירה שנאסף על ידי רשויות החקירה בגרמניה בנוגע לחקירת חברת "הומנה" הגרמנית, שייצרה את דייסות רמדיה. בבקשה נטען כי החומר נחוץ עבור קו ההגנה, לפיו הנאשמים לא הסתמכו באופן עיוור על חברת "הומנה" ופעלו להבטיח איכות כפי שהיה עליהם לעשות. בכוונתם לנסות ולהוכיח כי אדם סביר לא היה יכול לצפות לכשלים בפעולות הייצור של "הומנה", שבעטיין הגיע לישראל מוצר פגום.
עוד נטען בבקשה כי לא יעלה על הדעת שהתביעה היא שתחליט איזה מהחומר שנאסף בגרמניה יועבר לנאשמים ואיזה לא. בבקשה הופנה בית המשפט למספר קבצים שלא הובאו מגרמניה, ולטענת ההגנה הם "רלוונטיים במיוחד". נציגי הפרקליטות והמשטרה ביקרו בשנת 2004 בגרמניה, ולטענת ההגנה, ייתכן שמסמכים שנאספו עד אז לא נראו רלוונטיים בזמנו, אולם כעת, לאחר שבגרמניה המשיכו הרשויות בחקירה, יש בהם עניין למשפט.
הפרקליטות טענה כי במהלך חיקור הדין שנערך בגרמניה התברר שהנאשמים לא נטלו חלק בהחלטת "הומנה", לא להכניס את הוויטמין לתחליף החלב, ולכן, מאז התמקדה החקירה באחריותם כבעלי תפקידם ברמדיה. לכן, טוענת הפרקליטות, חומר החקירה שנאסף בגרמניה אינו רלוונטי לעניין הנאשמים. עוד טענה התביעה כי כל החומר מגרמניה שהיה ברשותה הועבר לידי הנאשמים, ולכן אין להם יתרון עליהם. עוד טענה התביעה כי משמעות בקשת הסניגורים לקבל חומר עדכני מגרמניה פירושה שלא יהיה ניתן להתחיל את ההליך בישראל כל עוד לא הסתיימו ההליכים בגרמניה.
בהחלטתה קבעה השופטת, עינת רון, כי החומר שנמצא בגרמניה אינו נמצא בעיונה, ולכן היא אינה יכולה לדעת את חשיבותו. "בתוך הליך דינמי זה", הוסיפה השופטת, "רשאי הנאשם לנהל את הגנתו ולהסתמך על כל חומר על מנת לנסות ולהוכיח את חפותו. ייתכן כי צודקת המאשימה בכל הנחותיה העובדתיות, כמו גם המשפטיות, אך זכותו של הנאשם להוכיח את ההיפך היא מאושיות ההליך המשפטי... גם מן המעט אשר הוצג בפניי, נוכחתי לדעת כי חלק מן החומר שנותר בגרמניה ולא הועבר לעיון הנאשמים הוא חומר רלוונטי להגנה, דוגמת התכתבויות והמסמכים העוסקים בקשרי ויחסי "הומנה" ו"רמדיה" בתקופה הנדונה".
השופטת הורתה לפרקליטות לפנות לרשויות בגרמניה על מנת לקבל את חומר החקירה שנמצא שם ולהעבירו לנאשמים.
