טבילת נשים - בפני נשים!
"לא הגיע הזמן לסמוך על נשים? אי אפשר שבית הדין ימנה 'אישה חשובה' כדי לוודא שכל שערות המתגיירת היו מתחת למים בעת הטבילה"? רבקה לוביץ' מתנצלת בפני מי שנפגע, אבל לא חוזרת בה: טבילת אישה לעיני גברים - בעייתית
במשך השבוע קיבלתי תגובות רבות בעקבות המאמר האחרון שכתבתי בנושא טבילת גיורות. אשה אחת שהזדהתה כאשת רב מפתח תקוה, אשה אחרת המטבילה נשים בתל-אביב, פקיד בכיר במערך הגיור ועוד גברים זועמים התקשרו לזעוק כנגדי 'גוועלד'. סיכום הדברים ששמעתי מהם הוא: לא כצעקתה; מה שתיארת אינו נכון; הדברים כיום מתנהלים אחרת - בצניעות וברגישות גדולה כלפי המתגיירות. כאן המקום לציין כי ישנם אנשים ונשים רבים, צדיקים וטובים, העושים מלאכת קודש בנושא הגיור וכל כוונתם היא לשם שמיים.
אני מתנצלת אם פגעתי במי מהם או בשמו הטוב של 'מערך הגיור' העושה לילות כימים בכדי לקבל מתגיירים לעולמנו הדתי בסבר פנים יפות. ייתכן שהעדויות שלי נלקחו מדברים שהתרחשו בעבר והמצב היום טוב בהרבה.
מן התגובות למדתי שמערך הגיור לא חוסך כספים וכי נרכשו חלוקים אטומים באופן מוחלט, צבעוניים, רחבים (שלא יראו את מִתאר הגוף), או דווקא צרים (שלא יצופו למעלה) וארוכים עד לרצפה. גיליתי שההוראות הן שהמתגיירת לא יורדת לעיני הגברים אל תוך המקוה, ואף לא עולה לעיניהם. הסתבר שניתנת הדעת על השאלה אם האישה מכירה או לא את הדיינים שבפניהם היא טובלת (בעניין הזה יש שתי גרסאות: יש הסבורים שלא צנוע לטבול בפני גברים שאכלת על שולחנם והכרת אותם תקופה ארוכה, ואחרים הסבורים שעדיף דווקא לטבול בפני אנשים שליוו אותך לאורך כל הדרך ואת מרגישה איתם בנוח). כמו כן נאמר לי כי המתגיירות ממלאות משובים בסיום התהליך ומביעות שביעות רצון. אני שמחה ומברכת על המודעות והרגישות הקיימות במערכת ועל ההנחיות המעשיות הנובעות מהן.
ולגופו של עניין
אחר שאמרתי זאת – ארשה לעצמי לחדד את המסר העיקרי שלי בסוגית טבילת הגיור של נשים. כל הנאמר לעיל אינו מעלה ואינו מוריד מן הטיעון הבסיסי שלי, והוא:
טבילה של אישה בחלוק בלבד לעיני שלושה גברים הינו מעמד בעייתי שיש בו תחושה עצמית של השפלה וחוויה אישית של חוסר צניעות. נקודה. לכן צריך להנהיג שנשים מטבילות נשים. הרב הראשי לישראל הראשון לציון הרב עוזיאל כבר כתב בתשובותיו "שטבילת גיורת תוכל להיעשות שלא במעמד בית דין" ומתקן ש"אחר קבלתה עול מצוות יצוו עליה שתלך תכף עם הנשים שאיתה בבית דין, לטבול בפניהן בתור שליחות בית דין... שטבילתה כשרה לכתחילה לכל הדעות". האם לא הגיע הזמן לסמוך על נשים? האם אי אפשר שבית הדין ימנה 'אישה חשובה' כדי לוודא שכל שערותיה של המתגיירת היו מתחת למים בעת הטבילה?
לא הרבנים המגיירים הם אלו שצריכים לשנות את השיטה, ולא מערך הגיור הוא זה שצריך להוציא הוראה על כך. ההוראה הזאת צריכה לצאת מן הרבנות הראשית לישראל – ולא פחות מכך. הרבנות הראשית לישראל צריכה להוציא הוראה הלכתית ברורה שנשים בלבד מטבילות נשים!
ונקודה לסיום: אני שמחה לשמוע שיש משובים בבית הדין לגיור (חבל שאין משובים גם בבתי הדין הרגילים),
ואני עוד יותר שמחה לשמוע שהמשובים משקפים ומתארים שהכול מתנהל על הצד הטוב ביותר. אין ספק שבכל המקרים יש שמחה אמיתית (ונשימה לרווחה) הן של המתגיירות והן של בית הדין בסוף תהליך קשה וארוך. המתגיירת, אשר חיכתה למעמד הזה במשך חודשים רבים, אם לא שנים, מלאת הכרת תודה כלפי האנשים המאפשרים לה להסתופף תחת כנפי השכינה. ברגעים אלה, בהם היא פותחת דף חדש בחייה, מוציאה את עצמה מכלל משפחתה הטבעית, מקבלת שם חדש ועוברת לזהות חדשה, המתגיירת אינה יכולה להעלות על דעתה אפילו בדל של ביקורת כלפי אלו הנותנים לה את תעודת הכשרות המאפשרת להצטרף לעם ישראל.
כל בר דעת יכול להבין שהעדר ביקורת מצד המתגיירות ברגע זה נובע ממעמדן המיוחד כמי שאך זה נכנסו בקהל ישראל. אך האם על כך נסתמך? האם מפיהן אנו חיים?
רבקה לוביץ' היא טוענת רבנית, העובדת ב"מרכז צדק לנשים", טל': 02-5664390
