מסע אל העבר: נחל מערות

הר הכרמל נצבע בתקופה זו של השנה בגוונים שונים של אדום, סגול וצהוב, בנוסף לירוק השולט בו בכל ימות השנה, ומספק סיבה נוספת למסע בעקבות אזורי המחייה של האדם הקדמון. בגדה הדרומית של נחל מערות, הנמצא בשיפוליו המערביים של הכרמל, התגלו מערות שבהן נמצאו שרידים ועדויות לפעילות של האדם הקדמון.

במסלול הליכה קצר ומהנה נעקוב אחר אופיו של הר הכרמל ונראה את סלע הגיר, בו מוטבעים שלל מאובנים עתיקי יומין, זכר לים טטיס שכיסה את האזור כולו במים. חדי העין שבנינו יבחינו בשפני הסלע והחרדונים שמטפסים ללא הרף על גבי המצוק.

במהלך המסלול בנחל מערות שבשיפוליו הדרום-מערביים של הכרמל, נעבור בשלוש מערות המתארות את אורך חייו הפראי של האדם הקדמון, ואת התפתחותו לאורך מיליוני השנים. נצפה בחזיון אור-קולי שיוקרן באחת המערות, ונעבור בתצפית מרהיבה הצופה על יישובי חוף הכרמל על רקע הים הכחול.

הר הכרמל (צילום: דורון הורוביץ, לע"מ)

תעודת זהות

אזור גיאוגרפי: הר הכרמל ואזור מישור החוף דרומית לחיפה.

מתאים לטיולים: לכל המשפחה.

עונה מומלצת: כל השנה.

פריחות מיוחדות: חצבים (בעונת הסתיו), נרקיס מצוי (דצמבר-פברואר), צבעוני ההרים (מארס-אפריל), עירית גדולה (ינואר עד אמצע אפריל  - עוד מעט יהיה שיא פריחתה שווה לבוא), כלנית מצויה (ינואר-מארס) כרמליות בשפע (בעונה זו), נוריות הפורחות עכשיו ללא הרף, חלבלובים ועוד.

אורך המסלול: עלייה קצרה של כמה מדרגות, ושיטוט בין מספר מערות שבעבר התיישב בהן אדם קדמון. מסלול של כחצי ק"מ.

משך הסיור: שעה עד שעה וחצי, תלוי ברמת ההתעניינות. משך החיזיון האור-קולי והסרט הוא כ-20 דקות.

התאמה למוגבלים בתנועה: יש גישה לכיסאות גלגלים (למערת הנחל - לסרט), ולטרסה הנטופית (שיחזור של שלד הנמצא בפאתי המערה). אך לא למערת הטבון ומערת הגמל.

מפת עזר: אין צורך, ישנם דפי מידע בכניסה לשמורה עם הסבר. עבור המסלולים הפתוחים יש להצטייד במפת סימון שבילים של הכרמל מס' 4.

אתרים נוספים בסביבה: שמורת טבע נחל תנינים, שמורת טבע חוף הבונים ושמורת טבע חי בר כרמל.

פריחה בנחל מערות (צילום: צפריר פפוקו)

יוצאים לדרך 

המסלול מתחיל בטיפוס של כ-100 מדרגות, שכל אחת מהן מחזירה אותנו מיליון שנים לאחור. נחזור בזמן 100 מיליון שנה, אל התקופה בה ים טטיס כיסה את האזור. במקום התפתחה שונית של צדפות הקרויות רודיסטים, ומזכירות בצורתן צורת שופר. צדפות אלו חיו במקבצים צפופים אחד על גבי השני. לאחר נסיגת הים, צדפות אלו התאבנו והפכו לסלע גיר, אותו סלע המרכיב את המצוק לידו אנו נמצאים כעת.

כמה אלפי שנים קדימה, כשהאדם הקדמון התחיל להתגורר במקום, כבר האזור היה נראה אחרת לגמרי. במקום הייתה ביצה ענקית שבה חיו להם בעלי חיים כמו: תנינים, צפרדעים, יתושים ותאואים, ואילו באזור ההר חיו להם בעלי חיים עוד יותר פראים כגון: דובים, אריות, נמרים, יחמורים, צבאים ועוד.

מה היה פה פעם? (צילום: ארכיון צילומי רשות הטבע והגנים)

האדם הקדמון הבין שהמקום הטוב והמוגן ביותר למגורים עבורו יהיה בתוך אחת המערות הנמצאות על צלע ההר, וכך עשה. במערה הראשונה, הלא היא מערת הטבון, נוכל לראות שכבות חפורות. הממצאים שנמצאו בכל שיכבה ושיכבה מעידים על התפתחותו של האדם במשך אלפי ומיליוני שנים.

במהלך החפירות נמצאו ממצאים רבים, רובם היו כלים שעובדו על ידי האדם הקדמון. הכלים שנמצאו בשכבות הנמוכות יותר היו מתוחכמים וחדים פחות, ואלה שנמצאו בשכבות הגבוהות יותר היו חדים יותר, ואף נראה שאותו אדם שהכין את הכלים, התמקצע ככל שהשנים עברו עד שהגיע לתוצאה זו.

דבר מעניין נוסף שנמצא במערה זו ואף מייחד אותה ממערות אדם קדמון בכל העולם, הוא המצאותם של שרידי אדם משני סוגים באותה שיכבת סלע (שיכבה C). לפני מיליוני שנים חי לו סוג של אדם באפריקה הנקרא האדם הזקוף. עקב מחסור במזון, חלק מאותה קבוצה או שבט של אנשים החליט לנדוד צפונה, עד שהגיעו בסופו לאירופה, שם נשארו והתפתחו בנפרד מהאנשים באפריקה, וכך עם השנים שתי הקבוצות המשיכו לחיות ולהתפתח.

אלו שחיו באירופה נקראו ניאנדרטליים ואלו שהמשיכו להיות באפריקה נקראו האדם הנבון (האדם המודני – כלומר אנחנו – הוא התפתחות של סוג זה של האדם). לאחר שנים החלו שני סוגי אדם אלו לנדוד - אנשי "אירופה" נדדו דרומה ואנשי "אפריקה" נדדו צפונה. שניהם נפגשו בנחל מערות שבכרמל. ההוכחה לכך נמצאה בעקבות גילוי שני שלדים משני סוגי אדם שונים אלה באותה השכבה.

במערת הגמל (המערה השנייה) נוכל לראות תצוגה המתארת לנו את אורח חייו של האדם הקדמון, עם העורות שתלויים על הקיר, בעלי החיים שנמצאים במערה לאחר הצייד, וגם כלים לדוגמה כמו אבני צור שונות במראן ובתפקידן. אבן אחת מיועדת להפריד בין העור לבשר והשנייה, המשוננת יותר, מתאימה לניסור העצמות. עוד ניתן ללמוד מהתצוגה, כי הנשים היו אלו שנשארו ב"בית" וליקטו שורשים ופירות, ואילו הגברים היו יוצאים לצוד.

הנשים בבית, הגברים יוצאים לצוד (צילום: דורון ניסים רשות הטבע והגנים)

במערת הנחל (המערה השלישית) נוכל לראות בבירור על גבי הקיר את אותם רודיסטים שהוזכרו קודם לכן, המוטבעים בסלע. לאחר מכן נוכל להיכנס עמוק יותר לתוך המערה ולצפות במשך כ-20 דקות בחיזיון אור קולי ובסרט המוצגים במקום.

בצאתנו מהמערה נעיף מבט על הטרסה הנטופית מצד ימין, שם נראה העתק מדויק של שלד שנמצא במקום לצד עוד כמה עשרות שלדים ולידם שלד של זאב. צורת קבורה זו מלמדת על יחסים שהיו כנראה בין בני האדם לחיות ושמעידים על תופעת הביות. במקום שהאדם יהיה תלוי בסביבתו וינדוד בכל פעם שהתכלה מלאי המזון במקום מסויים, הוא ביית את בעלי החיים. בכך האדם המשיך והתנתק ממארג המזון. לאורך כל הסיור ניתן לראות את ההתפתחות של האדם ואת ההתנתקות האיטית שלו מן הסביבה.

כיצד מגיעים

שמורת נחל מערות נמצאת בשיפולים הדרום-מערביים של רכס הכרמל, 8 ק"מ מצפון לצומת פרדיס, על כביש 4 (ת"א – חיפה הישן).

רינת רוסו ואלה דגון, מנהלות מרכז הדרכה כרמל, רשות הטבע והגנים