מדד השלום: רוצים אחדות - ואת גלעד בכל מחיר
רובנו לא מרוצים, אבל לא היינו משנים את הפתק. מ"מדד מלחמה ושלום", שנערך לאחר הבחירות, עולה כי המירוץ בין נתניהו ולבני נשאר צמוד, ו-36% רוצים ממשלת אחדות בלי ליברמן. בעניין שליט הסכמה גורפת: 77% בעד שחרור מחבלים עם דם על הידיים בתמורה להשבתו. ומיהו שר הביטחון הרצוי?
הציבור הישראלי מעדיף ממשלת אחדות של ליכוד, קדימה והעבודה, ורק חלק קטן ממנו מרוצה מתוצאות הבחירות. כך עולה מסקר "מדד המלחמה והשלום" החודשי, שנערך בסימן הבחירות לכנסת ה-18. בעניין גלעד שליט נמשכת ההסכמה הרחבה: 77 אחוזים מהציבור תומכים בשחרורו תמרות שחרור אסירים עם "דם על הידיים".
17 אחוזים בלבד מהנשאלים השיבו כי הם מרוצים מתוצאות הבחירות האחרונות, לעומת 43 אחוזים שהצהירו כי אינם מרוצים. עם זאת, קרוב ל-90 אחוזים
מכלל המצביעים לא היו משנים את דעתם - ומצביעים לאותה המפלגה בדיוק אם אילו ניתנה להם היום הזדמנות שניה.
מבין אלה שלא הצביעו, 30 אחוזים היו נותנים את קולם לקדימה ו-27 אחוזים לליכוד, בעוד שאר המפלגות זכו לאחוזים בודדים בלבד. כלומר, נראה שהיתרון הקטן של קדימה על פני הליכוד היה נשמר גם אם אחוז ההצבעה היה גבוה יותר. לפי דעת הנשאלים בסקר, מרוץ צמוד ביותר מתנהל גם בין שני המועמדים לראשות הממשלה: 37.5 אחוזים מעדיפים את לבני, בעוד 37.6 אחוזים רוצים לראות את נתניהו בכיסא ראש הממשלה. בהתחשב בטעות הדגימה, משמעות התוצאות מבחינה סטטיסטית היא תיקו בין השניים.
באשר לקואליציה העתידה לקום, ישנה עדיפות ברורה של 36 אחוזים מהנשאלים לצירוף של ליכוד, קדימה ועבודה, כששאר ההעדפות מתחלקות בין קואליציה של ליכוד, ישראל ביתנו ושאר מפלגות הימין שזוכה ל-22 אחוזי תמיכה, ו-16 אחוזים בלבד לקואליציה של ליכוד, קדימה וישראל ביתנו.
בקרב מצביעי המפלגות הדתיות - יהדות התורה, הבית היהודי, איחוד לאומי וש"ס - ישנה העדפה ברורה לקואליציית ימין מובהקת, בעוד שבקרב מצביעי מרצ ועבודה הרוב מעדיפים קואליציה של ליכוד, קדימה ועבודה. כלומר, רעיון של ישיבת מפלגת העבודה באופוזיציה אינו מאוד פופולרי בקרב מצביעי השמאל.
לבני ונתניהו, מירוץ צמוד (צילום: AP)
43 אחוזים מהמשתתפים בסקר הגדירו עצמם כימניים, 26 הגדירו עצמם מרכז ו-20 אחוזים שמאל. היות שכבעבר, הביטחון היווה סוגיה מרכזית ביותר במערכת הבחירות האחרונה, נשאלו הנבדקים מי אמון ביותר על הציבור כשמדובר באחריות לנושא זה. מועמד הליכוד לתפקיד שר הביטחון, הרמטכ"ל לשעבר משה (בוגי) יעלון, נחשב ל"איש המתאים" רק בעיני 14 אחוזים מכלל הציבור, שעה שאהוד ברק מוביל בהפרש גדול מאוד עם תמיכה של 45 אחוזים הרואים בו המועמד המועדף.
לעומתם, זוכים שאול מופז ב-13 אחוזים, ויושב ראש ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, זוכה בעשרה אחוזי תמיכה. הפופולריות של ברק כשר הביטחון על פני האחרים עשויה להסביר מדוע לקואליציה הכוללת את העבודה יש עדיפות על פני האחרות.
77% רוצים את גלעד בבית - תמורת השבת מחבלים
למעלה מחודש לאחר סיום מבצע "עופרת יצוקה", הערכתו בקרב הציבור הישראלי מתחלק באופן שווה: 33 אחוזים מרוצים לעומת 36 אחוזים מאוכזבים מהמבצע. בקרב הציבור היהודי ישנו יתרון ברור למרוצים: 39 אחוזים לעומת 25 אחוזים. נראה שחוסר שביעות הרצון נובע בעיקר מדעת הרוב בה מחזיקים 56 אחוזים, לפיה ישראל הייתה צריכה להמשיך במבצע עד לכניעת חמאס, ולא להיכנע ללחץ הבינלאומי להפסיק את הלחימה.
היות שהנתונים מורים כי התחושה בציבור היא שהמבצע לא הגיע לכלל מיצוי, נשאלו הנבדקים על עמדתם לדבי הידברות עם חמאס: 45 אחוזים מכלל הציבור הישראלי סבורים כי ישראל צריכה להידבר עם החמאס, כשפילוח של ההעדפה על פי ההצבעה בבחירות מגלה ישנו רוב בעד הידברות בקרב מצביעי מרצ - 93 אחוזים. בנוסף, תומכים בכך 56 אחוזים ממצביעי העבודה, ו-53 אחוזים ממצביעי קדימה, בעוד שבכל שאר המפלגות הרוב מתנגד לכך.
בעניינו של גלעד שליט נמשכת ההסכמה הרחבה: 77 אחוזים סבורים כי יש להעמיד את שחרורו כתנאי מוקדם להפסקת אש עם החמאס, גם אם כתוצאה מכך לא ייחתם הסכם וחמאס יחדש את הירי המאסיבי על יישובי הדרום. בדומה, רוב מכריע של 77 אחוזים
תומך בעסקה על לפיה בתמורה לשחרורו שליט, תשחרר ישראל מאות ואולי אף יותר אסירים פלסטינים, בהם רבים עם "דם על הידיים".
פילוח על פי ההצבעה בבחירות מגלה כי בציבור היהודי יש רוב לתומכים במהלך כזה בכל המפלגות, למעט בין מצביעי הבית הלאומי והאיחוד הלאומי.
מדד המלחמה והשלום ממומן על ידי "מרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום" ו"תוכנית אוונס ליישוב סכסוכים וגישור" באוניברסיטת תל-אביב. את הראיונות הטלפוניים ביצע מכון ב. י. כהן באוניברסיטת תל-אביב ב- 17-18 בפברואר, 2009 והם כללו 598 מרואיינים/ות, המייצגים את האוכלוסייה הבוגרת בארץ (לרבות יש"ע והקיבוצים). טעות הדגימה למדגם בגודל זה היא כ- 4.5%. האחריות האקדמית המשותפת על הפרויקט, כולל ניסוח השאלונים וניתוח הממצאים, היא של פרופ' אפרים יער מאוניברסיטת תל-אביב ופרופ' תמר הרמן מהאוניברסיטה הפתוחה.
