מדוע תאונות הדרכים לא נחקרות לעומק?
לדברי בכירי משרד התחבורה, במהלך השנתיים האחרונות לא נרשמה במדינת ישראל אפילו תאונת דרכים אחת, שהצדיקה חקירת עומק במטרה לגלות כשלים טכניים. ד"ר משה בקר: טענה זו אינה מתקבלת על הדעת
האם במדינת ישראל לא אירעה במהלך השנתיים האחרונות אפילו תאונת דרכים אחת בעקבות כשל טכני בכלי הרכב?
מנתונים שהציגו לאחרונה בכירי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, עולה כי בשנתיים האחרונות לא אירעה אף לא תאונת דרכים אחת כתוצאה מכשל טכני. לדבריהם, ב-2007 ו-2008 לא נרשמה תאונת דרכים אחת אשר הצדיקה חקירת עומק לגילוי סיבות טכניות שאולי גרמו לה. וכמה תאונות דרכים אירעו במהלך השנתיים האחרונות? יותר מ-160 אלף, לפי נתוני משטרת ישראל.
אלא שבמקביל להצהרות בכירי משרד התחבורה, ממצאי בדיקות שערך משרד התחבורה עצמו מלמדים אחרת. ב-15% מהמכוניות שנבדקו ב-2008 על-ידי ניידות בטיחות, נמצאו ליקויים חמורים המחייבים תיקון. נתון זה דומה לבדיקות שנערכו במהלך שנים קודמות, אשר גם בהן התגלה אחוז דומה של כלי רכב שחייבו תיקון. האם יתכן שאף לא אחד מכלי הרכב שבהם נמצאו ליקויי בטיחות, היה מעורב בתאונת דרכים כלשהי במהלך שנתיים?
האם ייתכן כי אף תאונה בישראל לא נגרמה בגלל כשל טכני בכלי רכב? (צילום ארכיון: עידו ארז)
לד"ר משה בקר, ממומחי התחבורה והבטיחות הבולטים בישראל, יש תשובה חד-משמעית: "נתון כזה - של שיעור המכוניות עם ליקויים טכניים - חייב להתבטא בתאונות, גם אם בדיקות בפריסה ארצית היו מגלות אחוז תקלות נמוך יותר".
רמת בטיחות טובה?
במשרד התחבורה סבורים כי מצב הבטיחות והתחזוקה של צי הרכב הישראלי טוב. בפגישה שנערכה לאחרונה ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים, הסביר סמנכ"ל המשרד, עוזי יצחקי, כי מאחר שב-2007 ו-2008 לא נדרש המשרד לחקור תאונות בגלל ליקויים טכניים, יש בכך משום הוכחה כי בשנתיים האחרונות לא אירעה אף תאונה כתוצאה מליקוי טכני. ובמילים אחרות - אם לא בדקנו כשלים, כנראה שלא היו כאלה.הנתונים הסטטיסטיים שמציג משרד התחבורה, מלמדים כי המצב דווקא אינו מזהיר: ב-2008 נבדקו על-ידי ניידות בטיחות 35 אלף כלי רכב - כ-1.6% בלבד מסך המכוניות הנעות בכבישי ישראל. בכ-15% מהמכוניות שנבדקו נמצאו ליקויים חמורים, המחייבים תיקון מיידי, וב-45% נמצאו ליקויים "מזעריים". רק 40% מהמכוניות הנבדקות נמצאו תקינות לחלוטין. נתון זה אינו מעיד על רמת תקינות או בטיחות טובה. לשם השוואה, ב-2004 נבדקו 50 אלף כלי רכב, וב-17% מהם התגלו ליקויי בטיחות חמורים.
"הנתונים האלה חייבים להשתקף בנתוני תאונות הדרכים", אומר ל-ynet ד"ר משה בקר, ממומחי התחבורה והבטיחות בדרכים הבולטים בישראל. "גם אם משרד התחבורה היה מבצע בדיקה רחבה יותר - שהייתה מגלה שיעור נמוך יותר של מכוניות עם ליקויים - עדיין היינו מוצאים לכך ביטוי מובהק ברשימת הגורמים לתאונות הדרכים". בקר מוסיף ואומר כי טענת משרד התחבורה, לפיה בשנתיים האחרונות לא אירעו תאונות בגלל ליקויים טכניים, אינה מתקבלת על הדעת.
"כלים חלקיים בלבד"
למעשה, גם נתוני המשטרה סותרים את טענת משרד התחבורה: לפי נתונים המפורסמים בסקירה תקופתית של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ב-2007 אירעו תשע תאונות קשות ותאונה קטלנית אחת בגלל "גורמים מכאניים ברכב". ואלה, יש להזכיר, הם רק "נתוני מינימום": חקירות תאונות דרכים על-ידי המשטרה מתמקדות במציאת אשמים, ולא במכלול הסיבות שגרמו לה.
ד"ר בקר מסביר: "הבעיה היא שהנושא הטכני לא נבדק לעומק בחקירת תאונות. למשטרה יש כלים חלקיים בלבד לחקר התאונות - לפני כ-15 שנה נכנסו מהנדסי תנועה, שלרוב בודקים את מרכיב הדרך בתאונה, אבל אין להם כלים מספקים לבדוק את ההיבט של המכונית".
יש גם לציין כי מאז 1998, עלה משמעותית גיל הרכב הממוצע בישראל: הגיל הממוצע בסוף 2007 היה כ-6.9 שנים, לעומת 5.9 שנים ב-1997. למעשה, על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, גיל הרכב הממוצע כיום דומה לגיל הרכב הממוצע לפני 20 שנה. לכך יש ללא כל ספק השפעה ברורה על מצב כלי הרכב, וכתוצאה מכך הבטיחות בדרכים. בנוסף, כתוצאה מעלייה בגיל הרכב הממוצע, שיעור כלי הרכב החדשים המצוידים במערכות בטיחות מודרניות - נשאר נמוך יחסית.
למצוא את האשמים
בעיה משמעותית יותר העולה מעמדת משרד התחבורה, כפי שהוצגה על-ידי סמנכ"ל המשרד, נוגעת לאחד המחדלים החמורים בתחום הבטיחות: למרות המלצות של ועדות חקירה, ועדות מקצועיות ושל מבקרי המדינה, עדיין לא מתקיים בישראל מחקר-עומק שיטתי ונרחב של תאונות דרכים. בכך, ממשיך הממסד להתמקד במציאת אשמים בתאונות, במקום להפיק מהן לקחים - ובכך למנוע את הישנותן."החקירה של בוחני התנועה של המשטרה משרתת - בצדק - את הפרקליטות", אומר בקר. "הגישה של המערכת היא למצוא את האשם, שיעמוד לדין, וזאת במקום להפיק את הלקחים הראויים ולמנוע תאונות עתידיות. את הגישה הזו צריך לשנות".
כדאי לציין כי לדברים אלה אפשר למצוא חיזוק במסקנות כל הוועדות שעסקו בחקר תאונות הדרכים בישראל. כך למשל, ועדת לנגנטל, שפרסמה את ממצאיה לפני יותר משבע שנים, קבעה כי חקירת התאונות בישראל חלקית בלבד, והיא מתרכזת במציאת עברייני התנועה - ולכן חסרה התייחסות למכלול הסיבות שגרמו לתאונה.
לפנייה לכתב/ת 
