כך איבד ענף ההיי-טק 250 מיליון דולר
קרן ההון סיכון תמיר-פישמן תיאלץ להסתפק בגיוס הנמוך ב-50 מיליון דולר מהתכנון. בכך היא מצטרפת לקרנות ג'מיני וגיזה, שהכריזו כי אינן יכולות לעמוד ביעדי הגיוס. את המחיר ישלמו חברות ההיי-טק הישראליות
בשבוע שעבר נודע שאחת מקרנות ההון סיכון הבולטות בישראל - ג'מיני - שלא תצליח לגייס 200 מיליון דולר עבור הקרן החמישית שלה, כפי שתכננה, ותיאלץ להסתפק ב־150 מיליון דולר. הפעם האחרונה שבה ג'מיני גייסה סכום הנמוך מ-200 מיליון דולר עבור קרן שלה היתה אי אז בשנת 1997. גם בקרן גיזה החליטו לאחרונה לא לבזבז זמן על שתדלנות אצל המשקיעים האמריקנים ולהסתפק בגיוס של 100 מיליון דולר במקום 150 מיליון דולר שתוכננו במקור.
- הגבלת שכר: גם בתעשייה ובהיי-טק?
- הפועלים השחורים בהיי-טק הולכים הביתה בשקט
- האוצר מגבש תוכנית נוספת לסיוע להיי-טק
ל"כלכליסט" נודע שגם הקרן של תמיר פישמן תחדול מלגייס הון נוסף לקרן השלישית שלה, ותסתפק ב-100 מיליון דולר, במקום 150 מיליון דולר. עם ה"וויתור" של שלוש הקרנות על גיוס המשך מסתכם אובדן ההשקעה המתוכנן לענף ההיי-טק הישראלי ב-150 מיליון דולר. אם לא יצליחו ג'נסיס ו־JVP לסיים את הגיוס המתוכנן להן, צפוי אובדן נוסף של 100 מיליון דולר לחברות הסטארט-אפ בישראל, שצמאות היום כל כך להשקעה. מדובר בסך הכל בהפסד של 250 מיליון דולר, מתוך גיוס מתוכנן כולל של 800 מיליון דולר.
חשיבותן של קרנות ההון סיכון לתעשיית ההיי-טק בישראל היא קריטית והן מהוות כיום גורם ראשון בחשיבותו לצמיחת טכנולוגיות חדשות. המשמעות הישירה של צמצום בגיוסים של הקרנות הוא צמצום בהשקעות בחברות היי-טק בשנים הקרובות. לפי חברת דן אנד ברדסטריט, היקף ההון שמנוהל על־ידי הקרנות מסתכם בכ-36 מיליארד שקלים.
עם זאת, ההון הפעיל של הקרנות, כלומר סך הקרנות החדשות שזמינות להשקעה בחברות היי-טק עומד כיום על 1.31 מיליארד דולר בלבד. הון זה אמור להספיק לשנתיים הקרובות. לשם השוואה, ב-2008 הושקעו בחברות סטארט-אפ בישראל 2.08 מיליארד דולר. ירידה זו בכמות ההון הזמין מסכנת ישירות את צמיחתן של חברות חדשות.
המשבר הכלכלי היכה בין השאר בגופים שמשקיעים בקרנות ההון סיכון, ובהם קרנות פנסיה גדולות, מוסדות אקדמיים בארצות הברית או סתם משפחות עשירות. קרן הפנסיה הגדולה בארה"ב - קלפרס - כבר דיווחה על ירידה של 30% בנכסיה מאז ספטמבר, שמגלמת הפסד חסר תקדים בהיקף של 70 מיליארד דולר. קלפרס משקיעה בקרנות הון סיכון ישראליות, ובהן ג'מיני, פיטנגו, גיזה וכרמל.
גם קרן ההשקעות של אוניברסיטת הרווארד איבדה 22% מנכסיה. גורם בכיר בענף ההון סיכון אמר ל"כלכליסט": "גופים שמשקיעים בנו איבדו הרבה כסף בתחומים כמו נדל"ן או מניות. לכן חלקו היחסי של ההון סיכון בתיק ההשקעות שלהן גדל מ-3% בדרך כלל ל-10% לאחרונה. זו הסיבה שהם מנסים כרגע להיפטר מהשקעות בהון סיכון או להפחית מחלקו באופן ניכר, כדי להחזירו למידה הרצויה".
משה לוין, שותף בכיר בקרן ההון סיכון תמיר פישמן, מצהיר שהמירוץ לגיוס 150 מיליון דולר עד אפריל השנה הסתיים, ובכוונת הקרן להסתפק ב־100 מיליון דולר. עם זאת, לוין מבקש להזים את השמועות הרווחות בתעשיה בדבר אי-יכולתן של קרנות לממש את הכסף שהובטח להן על ידי המשקיעים: "לפני כחודש קיבלנו את מלוא הכסף עבור הקרן השלישית בתוך שבועיים מיום הקריאה".
נמנעים מפיטורים
"הקפאנו את גיוס קרן גיזה 5 כבר בספטמבר", אומר ל"כלכליסט" זאב הולצמן, שותף בכיר ומייסד קרן גיזה. לדבריו, בגלל המשבר לא היה בחודשים האחרונים טעם לגייס כסף לקרן חדשה. "זהו בזבוז של משאבים, אנרגיה וזמן. העדפנו להתמקד בעזרה לחברות הפורטפוליו שלנו לגייס כסף. בכלל, בחרנו ב-2008 באסטרטגיה של השקעה מועטה. כמו כן, ביצענו קיצוץ רוחבי בשכר בקרן". עם זאת, הולצמן מספר שהקרן מתכננת להשקיע ב-2009 בחמש-שבע השקעות חדשות.
בימים שלאחר פרוץ המשבר דרשו כל קרנות ההון סיכון מחברות הסטארט-אפ שבהן הן מושקעות לקצץ באורח ניכר בהיקף פעילותן. חלק מהקרנות, ובהן סקויה ובנצ'מרק, עשו זאת במוצהר. כל השאר - בחדרי חדרים. ההערכה היא שחברות הסטארט-אפ בישראל שנעזרות בקרנות ביצעו בממוצע קיצוץ רוחבי שנע בין 10% ל-20%, לרבות קיצוצים בשכר ופיטורי עובדים.
האם בעקבות המשבר גם הקרנות מקצצות? במרביתן קיבלנו תשובה שלילית בעניין. הקרנות ג'מיני, גיזה, JVP וקרן ג'נסיס הצהירו שלא ישנו את מצבת כוח האדם שלהן. הולצמן היה היחיד שציין כי ערך לאחרונה "קיצוץ רוחבי בשכר כל העובדים בגיזה". נראה שהנשירה הטבעית בקרנות עושה את שלה וחוסכת לקרנות את מהלך הפיטורים הקשה. ל"כלכליסט" נודע שמייקל אליאס, אחד מחמשת השותפים הבכירים בתמיר פישמן, עזב לאחרונה את תפקידו כשותף בכיר לטובת "ענינים משפחתיים", כדברי הקרן.
בשבוע שעבר חשף "כלכליסט" את עזיבתו של כרמל סופר, שותף בכיר בג'מיני, על רקע מה שהוא כינה "חילוקי דעות אידיאולוגיים בדבר פעילות ההשקעות". לדברי גורמים בג'מיני, סופר עזב את הקרן לטובת לימודי דוקטורט. גם קרן סקויה איבדה את אחד השותפים הבכירים שלה בישראל, יובל בהרב, ומסרה שעזב לטובת הקמת חברה חדשה. גם הראל בית־און מקרן כרמל עזב את קרן ההון סיכון.
שתי קרנות נוספות, ג'נסיס ו־JVP, הכריזו באוקטובר האחרון על גיוס זמני של 100 מיליון דולר כל אחת. לשתיהן יש זמן עד אוקטובר לגייס את שארית הסכום. ל"כלכליסט" נודע שג'נסיס, שהקרן הרביעית שלה עומדת בינתיים על היקף של 100 מיליון דולר, תבצע בקרוב שתי השקעות מהקרן החדשה, וכי מלוא הכסף הובטח לה על ידי המשקיעים בפגישה שנערכה בשבוע שעבר בניו יורק.
לפנייה לכתב/ת 
