כולם אוהבים את דודו

חג פורים הוא חג גדול לילדים - מסכות, רעשנים וגם DVD חדש של הגננת הכי מבוקשת בציבור הדתי, אם לא בארץ, הלא היא דודו פישר. השבוע הושק הדיסק ה-14(!) בסדרת "בגן של דודו" - המתחרה הדתית של הדץ/דצה - כשהנושא הוא כמובן החג הממשמש ובא.

למרות שמדובר בשכן ובמכר קרוב (ראו זאת כגילוי נאות), מתברר שלא קל לתפוס את פישר לראיון בארץ הקודש. במהלך השנה הוא מוזמן להופיע במקומות שונים בעולם, וגם לאחר השיחה עמו הוא כבר ארז את מזוודתו - בדרכו לטורקיה. בינתיים, אפשר לברר עמו איך התחיל הפרק הגנני שלו בחיים.

"לפני כעשר שנים ישבתי אצל האמרגן שלי, נחום בייטל, ובחדר ניצב לו הארגז עם עשרות הדיסקים שנשלחים אליו על-ידי יוצרים צעירים שמעוניינים להתפרסם", מספר פישר. "במהלך השיחה בינינו מגיע טלפון מאחת היוצרות הללו, אורית וגנפלד, והיא שואלת אותו אם הוא כבר נתן לי לשמוע את הדיסק. כמובן שעוד לא הספקתי להגיע אליו, ובייטל הגיש לי אותו. בדרך הביתה התחלתי לשמוע את הדיסק ואחרי שני שירים התקשרתי אליו ואמרתי לו שהולכים על זה".

השאר, כמו שאומרים, היסטוריה. מה שהתחיל כניסיון, הפך במהרה למוצר הכי חם בשוק, וכבש את ליבם של אלפי זאטוטים בארץ. הדיסק חצה מגזרים - ולא רק מהכיוון הדתי לחילוני. פישר אומר כי ההצלחה היתה בלתי נתפסת מבחינתו, כשאפילו במאה שערים עצר אותו חסיד מקומי, והודה לו על הקלטות הנפלאות.

אמנם לא מדובר בהפקת ברודווי של עלובי החיים, אבל פישר מסביר שמבחינתו יש בסדרת הדיסקים האלה שליחות של ממש: "בימים שהידע בכל מה שקשור לשורשים היהודיים שלנו הוא כל-כך דל, זה כיף לשמוע שילד פתאום יודע לברך על פרי בזכות הקלטות הללו".

ההצלחה, חייבים לומר, שייכת בהחלט גם לאישה שמאחורי הקלעים, הלא היא וגנפלד. למעשה, פרט לביצועים, היא זו שאחראית על הכל - החל מהמילים והלחנים, ועד השיווק וההפצה. גם לאחר 14 קלטות, מעיין היצירה שלה עדיין שופע והיא כבר עמלה על הדיסק הבא, שיעסוק בט"ו בשבט.

מלבד בגן, פישר נוחל הצלחה רבה גם בארצות הברית. זו צוברת תאוצה בימים אלה הודות לשיתוף פעולה שהתרחש לפני כמה חודשים בין פישר לבין רשת הטלוויזיה האמריקנית, PBS - שידוך שפישר ייחל לו רבות. החוט המקשר במקרה זה היה ברוס גלב, אמרגנו של זמר איטלקי אנונימי בעבר, וקצת פחות היום – אנדראה בוצ'לי, שחייב את הצלחתו לאותה רשת טלוויזיה.

לאחר שנציגי הרשת צפו בפישר והתאהבו, הם לקחו אותו כפרויקט והגיעו במיוחד לארץ כדי לצלם מופע ייחודי בתיאטרון העתיק של בית שאן, שנתפר במיוחד למידותיהם. במהלך שידור הבכורה של המופע בארצות הברית פותחת הרשת את קווי הטלפון שלה לטובת מכירת DVD המופע - רגע קריטי במיוחד, המאפשר לראות את מידת ההתלהבות בקרב הצופים בבית.

פישר מספר על רגעי החרדה: "ישבתי באולפן וחיכיתי לרגע שהטלפונים יתחילו לזרום. כל-כך פחדתי, עד שביקשתי מאשתי שתצא החוצה ותתקשר מהפלאפון להזמין דיסק". אבל החששות התבדו במהרה, כשהטלפונים צלצלו ואלפי דיסקים מהמופע נחטפו. לאחר מכן, לא פחות מ-70 תחנות אזוריות ביקשו לשדר את המופע, שאמור לרוץ בקרוב בלייב באולמות הקונצרטים ברחבי ארצות הברית.

ויש גם ביידיש

פרויקט נוסף של פישר שהסתיים ממש בימים אלו הוא המופע "שירת הכליזמר", שנעשה בשיתוף עם תיאטרון "יידישפיל", ובו פונה פישר לשכבת גיל, איך נאמר, קצת אחרת מילדי הגן. במופע משלב פישר בין ניגונים כליזמריים, בביצוע הרכב של שמונה נגנים, לבין אוצרות היידיש הרבים - שני תחומים שזוכים לעדנה

מחודשת בארץ ובעולם. לאחר סבב הופעות ראשון מוצלח, התברר שהביקוש עוד רב וסיבוב שני יצא לדרך.

באופן קצת אבסורדי, דווקא עולם החזנות - העולם שבו גדל וצמח פישר, נשאר אי-שם בשולי הקריירה הנוכחית שלו. ולמרות שיש איזושהי פריחה לתחום בשנים האחרונות, פישר מפתיע ואומר שהוא אינו אופטימי בעניין. "החזנות צמחה והתפתחה בעולם בתי הכנסת, וכיום לצערי אין לזה כמעט ביקוש", הוא אומר. "לולא זריקת האנרגיה שקיבל העולם הזה בשנים האחרונות עם כניסתו של איצ'ה מאייר הלפגוט לתמונה - קול של אחד למיליון - גם המעט שקיים היום היה במצב הרבה יותר קשה".

מנעד גילאי המעריצים של פישר כיום הוא ללא ספק אחת התופעות הייחודיות בעולם המוזיקה, והוא הרוויח אותו ביושר לאחר שנים רבות של פעילות רב גונית, שהתחילה בבתי הכנסת, המשיכה בברודווי ובאולמות הקונצרטים הגדולים בעולם, והגיעה גם לארגז החול בגן. אבל כמו שזה נראה כעת, הוא עוד רחוק מלשבוע. השאלה שנותרה היא איזו מטרה הוא יסמן עכשיו.