הכלכלה הבריטית הופכת לביצה טובענית
כשהבריטים מצמצמים בספורט הלאומי - "השופינג" - ברור שהכלכלה הבריטית ניצבת על פי תהום. האבטלה גואה, המטבע בשפל, הבנקים קורסים והנדל"ן צונח. כך בריטניה, בעלת החוב האישי הגבוה ביותר בין מדינות ה"G7", עלולה לשוב לעידן הקיצוצים של גברת הברזל, מרגרט תאצ'ר
המשבר הכלכלי פוגע בבריטים היכן שכואב להם יותר מכל - בכיס. הבריטים מתים על שופינג - זה לא חדש, ועד היום הוא באמת נחשב לספורט הלאומי במדינה. מי שמסתובב בחנויות הלונדוניות בימים אלו, רואה הרבה מאוד זוגות עיניים שבוחנות את חלונות הראווה, אבל מעט מאוד ידיים מחזיקות שקיות.
הרשתות שבאמת מצליחות למשוך קונים לקופותיהם הן "פאונד-לנד" שבה רוב המוצרים עולים רק ליש"ט בודד (1.44 דולר) ורשת הביגוד "פריימארק", שהפכה למובילה במדינה באופנת הדיסקאונט - הסיבה היא אחת - המחיר.
אלפי פריטי אופנה, אביזרים ואפילו מוצרי טיפוח במחירים הזולים ביותר משליש לעומת "H&M" מתחרתה הצמודה, מוכיחים כי אפילו אם הבריטים רוצים להמשיך ולהצטיין בענף הספורט האהוב שלהם הם יעשו זאת רק בזול, כי כסף - אין.
קוקטייל קטלני במיוחד
אחרי עשור שבו הכלכלה הבריטית קיבלה ציוני "מצוין" ומשקיעי חוץ רבים שמו עליה את יהבם, החל מקיץ 2007 הצמיחה השתנתה למיתון, האבטלה גואה, והליש"ט סופגת את הירידה החדה ביותר בערכה מאז שנות ה-70. מה שנתפס בתחילה למודל קלאסי של כלכלה המנוהלת ביד רמה, שצמחה במשך 16 שנה ברציפות ללא מעצורים אינפלציוניים, מתברר כעת כפארסה. חוב לאומי תופח עם אשראי פרטי שמומן בידי בנקים רודפים הון ללא מתן מחשבה שנייה, וכלכלנים שלא יכלו אפילו לדמיין את המילה "האטה"; כל אלו יצרו כולם יחדיו קוקטייל קטלני במיוחד.
מחד, בריטניה קיבלה בדיוק את מה שבישלה – כלכלה עם מגזר בנקאי גדול מדי שלקח הלוואות גדולות במיוחד - שאפשר גירעון בחשבון העו"ש הלאומי ושהזניק את מחירי הבתים לשמיים. בגרמניה הסיפור הוא בדיוק הפוך - עודף פיננסי ברמה הלאומית, מערכת בנקאית המחויבת שמרנית, וללא בועת מחירי נדל"ן. בכל זאת, גם הכלכלה הגרמנית וגם הבריטית נמצאות במרוץ צמוד ... בדרכן לתהום.
קרן המטבע הבינ"ל צופה שהכלכלה הבריטית תסבול יותר מכל מדינות ה-"G7" בכל הנוגע למשבר הכלכלי העולמי. להערכתה התמ"ג במדינה צפוי לרדת ב2.8%, והבנק המרכזי בבריטניה אף מנבא רעות מכך – ירידה של 4% עד לרבעון השני של 2009, מה שעלול להביא לירידה החדה ביותר בצמיחה הלאומית מתחילת שנות ה-80. הדבר הזה עלול להציב את בריטניה בפני האתגרים הקשים ביותר בהם עמדה מאז המשבר הכלכלי העולמי בשנות ה-30.
אבל למה דווקא הממלכה המאוחדת סובלת יותר מכולן? הציפיות למיתון קשה במיוחד נובעות בראש וראשונה מהניתור הגבוה במיוחד במחירי הנדל"ן, אפילו בהשוואה לבועות אחרות, שמקורו בעליית מחירים והערכות מחירי יתר. מחירי הבתים בבריטניה נפלו ב-20% מאז רמתם הגבוהה בחורף 2007 ובעלי בניינים רבים קמים כעת בבוקר לנכסים עם שווי-חסר.
בלון הנדל"ן המסחרי התפוצץ עוד ברעש גדול יותר – כשבמהלך 18 החודשים האחרונים ירד שווים בלמעלה מ 30%. וכל חגיגת הבועות האלו מומנה באשראי גדול "על חשבון הברון" כמובן. בזמן שהחוב הלאומי הבריטי נצבע באדום חזק, החל משנת 2002 הבריטים נושאים בתואר המפוקפק של בעלי החוב האישי הגדול ביותר בין מדינות ה"G7", בגודל של 185% ממשכורתם, על פי נתוני 2007. גם הגודל המפלצתי של המגזר הפיננסי שהיווה רק 8% מהתוצר המקומי הגולמי אבל מימן רבע מהכנסות המיסים במדינה, לא תרם לאיזון הכלכלי בבריטניה.
מדיניות "אשת הברזל" עושה קאמבק?
הפחד כיום הוא שבריטניה, שעומדת להגיע למצב שבו התמ"ג שלה ישתווה לחובה הלאומי, תאלץ לבקש סיוע מקרן המטבע הבינ"ל ממש כמו בשנות ה-70. בימי המשבר החמור דאז, שר האוצר דיוויד הילי נאלץ לפשוט את ידו, ולהרוס את המוניטין של מפלגת הלייבור.
בעקבות זאת, עלתה המפלגה השמרנית, בראשותה של "אשת הברזל", מרגרט תאצ'ר והלייבור הפסיד את השלטון ל-20 שנה. תחת תאצ'ר, שירותים ציבוריים רבים נאלצו לערוך קיצוצים כואבים ואת התוצאות חווים האזרחים עד עצם היום הזה במערכות הבריאות, התחבורה והחינוך.
אם בריטניה תאלץ ללוות בשנה הקרובה ברמה זהה לזו שאותה לווה הילי בשנת 1976, 8% מהתמ"ג, ייתכן והמצב עדיין בר שיפור. אולם אם תקוותיו של גורדון בראון לא יתממשו במציאות, בריטניה עלולה לפשוט את רגלה ולהשתטח אפיים. אף אחד לא רוצה לחוות מחדש את חוויות שנות ה-70 – אינפלציה של 27%, שביתות של המוני עובדים, ו-700 אלף מובטלים שעשויים לגרום מחדש, לשינוי המפה הפוליטית.
בשורה התחתונה לא רק שהעתיד נראה שחור, אלא הוא נראה ממש כמו המלכה שבימים אלה ממחזרת בדים מהעבר – העיקר להימנע מהוצאות נוספות, על שמלות חדשות.
הכותב הינו אנליסט בחדר העסקאות של חברת המסחר המקוון פינוטק שבלונדון.
לפנייה לכתב/ת 
