תערוכת TechFest: העתיד על-פי מיקרוסופט

פקידת קבלה ממוחשבת שמזהה מחוות גוף, חיפוש תמונות לפי צבעים, חיבור אוטומטי של מספר מצלמות וידאו סלולריות - טכנולוגיות אלו ואחרות מפותחות על ידי מרכזי המחקר של מיקרוסופט, אבל לא כולן יזכו להגיע לכדי מימוש.

באירוע TechFest שמקיימת החברה זו השנה התשיעית במטה החברה ברדמונד, הסמוכה לסיאטל, הציגו המפתחים את הטכנולוגיות אחד לשני, לעובדי מיקרוסופט, ובשנתיים האחרונות גם לתקשורת ולאורחים חיצוניים.

חלק מהחידושים שהוצגו השבוע מבוססים על מוצרים קיימים, חלקם מנצלים טכנולוגיה שכבר נמצאת בשימוש בצורות אחרות במוצרים של מיקרוסופט ושל המתחרים, וחלק נוסף מהווה פיתוח חדשני פרי מוחם של חוקרי החברה, שהגיעו לתערוכה ממרכזי פיתוח במדינות שונות בעולם (כולל ישראל).

פקידת קבלה ממחושבת

"אם מישהו מגיע לקבלה בחליפה, סביר להניח שהוא לא עובד מיקרוסופט", אומר דן בוהאס, אחד החוקרים בחברה, שפיתח יישום של פקידת קבלה ממוחשבת.

התוכנה מבוססת על מצלמה ומיקרופון, ומנתחת את ההתנהגות והקולות של העומדים מולה. כך היא מזהה את האורח בחליפה, עוד לפני שהספיק להגיע אליה ולהציג את עצמו.

פקידת הקבלה הווירטואלית יכולה גם לזהות מי עומד מולה ומצפה לשירות - ואף להפנות אליו את המבט ולסייע לו (למשל על ידי הזמנת מונית). כמו כן, היא יודעת לזהות מי עומד בצד ומדבר לזה שנמצא מולו - ולא פונה ישירות אליה, וכך לא להתבלבל ולחכות שיסובב את פניו.

"מאוד מעניין אותי", מסביר בוהאס, “מה אפשר ללמוד מהסצינה ומהצורה בה אנשים מתנהלים". אם ימשיך המוצר להתפתח, רוצה בוהאס להוסיף אמצעי סריקה נוספים כמו מד טמפרטורה, וכך להגביר את יכולת המחשב לדעת מי עומד מולו.

שתי שכבות של Surface

פרויקט מעניין נוסף הוא שדרוג של שולחן ה-Surface - מחשב עם מסך מגע גדול במיוחד, המיועד לשוק העסקי והאקדמי.

החוקר, דיוויד מולינוקס, הניח עדשה חצי שקופה על גבי אזור בשולחן עליו הוקרנה תמונה של כוכבי השמיים. על העדשה הופיעה מפת מערכות הכוכבים. כשהניח נייר חצי שקוף על תמונה של מכונית, הופיע שרטוט המבנה הפנימי שלה.

מתחת למסך פועלים שני מקרנים לסירוגין, כאשר המסך עצמו הופך באותו קצב מאטום לשקוף. כאשר הוא אטום, הוא מציג מידע ממקרן אחד, וכאשר הוא הופך לשקוף האור מהמקרן השני עובר דרכו ומופיע על גבי העדשות.

השולחן פותח בנפרד מה-Surface ומפתחיו היו רוצים להוסיף אפשרות לזהות תנועות של אנשים שונים המשתמשים בו, ולסובב את התצוגה על פי הכיוון בו ניגשים אל המקרן.

האצבע גדולה מדי? נקטין את הממשק

מסכי המגע בסלולר ובנגנים יכולים להיות קטנים מאוד, אבל בשלב מסוים האצבעות יהיו גדולות מדי ויכסו את המסך. עיקרון זה הביא את פטריק באודיש וצוותו להציג לפני שנה וחצי את ה-Lucid Touch - מסך מגע שקוף שניתן להפעיל מצדו האחורי.

בתערוכה השנה, הציג באודיש מכשירים קטנים במיוחד, אך כאלה שאינם שקופים, אלא סתם מופעלים מהצד האחורי על פי אינטואיציה ותחושה. לדבריו, לא תמיד קטן זה קטן מדי, וישנם מסכים קטנים שבהחלט ניתן לקרוא מהם.

קדימה...

כמה קטן זה קטן? כמה שיותר. הממשקים הזעירים לא מרתיעים את באודיש. החסם היחידי מבחינתו הוא גודל הסוללות והרכיבים האלקטרוניים.

ומה בכל זאת ההבדל מהפיתוח הקודם? היעד, לדבריו, הוא לאפשר פיתוח של אביזרים לבישים. "שחיין יוכל לקבל מידע על גבי השעון שלו, רק על ידי החלקת האצבע עליו", הוא אומר.

כתיבה ושפה

תחום נוסף שהעסיק את חוקרי החברה הוא שפה. צוות אחד של חוקרים מנסה לפתח יישום לחיפוש במסמכים בשפות שונות (בהן עברית, ערבית, וערבית קליגרפית), אבל לא על ידי זיהוי תווים רגיל (OCR) אלא על ידי ניתוח אותיות ומילים כתמונות - כך מסביר החוקר המצרי קארים דארוויש.

במקביל, עבד אותו צוות על יישום לחיפוש וכריית מידע ממסמכים בשפות זרות, כאשר תוצאות החיפוש מציגות רק את עיקרי המסמך, כאשר הם מתורגמים - זאת על ידי ניתוח הטקסט וניסיון להוציא מהמשפטים חלקים שמשמשים כהרחבה בלבד. כך, למשל, במשפט "נשיא ארה"ב, שנבחר בחודש נובמבר האחרון לתפקידו, נאם הערב על הכלכלה", ירד החלק בין הפסיקים על היבחרו.

צוות אחר פיתח אגרון (מילון למילים נרדפות) אשר מנסה לתת פתרון ברמת הקשר המשפט, ולא כמילים בודדות (בדומה לבודק האיות הישראלי – Ghotit). האגרון מבוסס על מאגרי טקסטים ותרגומים אנושיים שעוזרים לתת את ההקשר.

היישום, מסבירים המפתחים, עוזר לכותבים להביע את הרעיון שהם רוצים בכתב. יחד עם זאת, אין מדובר בתוכנה שתחליף עורכים, מאחר ש"קשה למחשב לנתח כוונה של כותב", על-פי החוקר כריס בוקט שהציג את היישום.

הנציגות הישראלית - פרסומות אינטראקטיביות

בין קבוצות החוקרים נמצאים גם ישראלים העובדים במרכזי המחקר בחו"ל, העוסקים, בין השאר, בכלים להצפנה (קריפטוגרפיה). בנוסף, השנה הוצגו שני פרויקטים של קבוצת חוקרים ממרכז המו"פ של מיקרוסופט בהרצליה ובחיפה.

אחד הפרויקטים הינו סודי והוצג בחלק של האירוע הסגור לאורחים, והשני מאפשר ליצור באנרים פרסומיים אינטראקטיביים - מודעות פרסום שניתן לשוטט בהן גם בלי להכביד על העמוד או הדפדפן, שיוכלו לשמש למטרות חיפוש בקטלוגים פרסומיים, ואולי גם לבצע רכישות בעתיד.

רון קרידי, מהצוות הישראלי, טוען כי למרות שהנטייה של הגולשים היא דווקא להתעלם מהבאנרים או אפילו להסתיר אותם עם כלים שונים, דווקא במוצר הזה החשיפה וכמות ההקלקות והשימוש גבוהים יותר - לפי ניסוי שערכו עם באנר למוצרים של מיקרוסופט.

כתיבה באוויר ופתקים וירטואלים

עוד הוצגו בתערוכה יישום לחיפוש תמונות על פי מבנה של צבעים (חצי תחתון ירוק - יביא תמונות של דשא), יישום לחלוקת מסמכים עם חברים היישר משולחן העבודה (בלי להעלות אותם לרשת) והדמיית פתקי תזכורות במרחב התלת ממדי של שולחן העבודה, על ידי שימוש במצלמת רשת.

כמו כן הוצגו יישום לכתיבה באוויר (שמזכיר קצת את שלט ה-Wiimote המזהה תנועה, ויישומים אחרים מבוססי מצלמת רשת), יישום המחבר מספר צילומים מטלפונים סלולריים לתמונה גדולה יותר, ועוד עשרות חידושים אחרים - חלקם גם בתחומים שלא נוגעים ישירות לצרכן.

למחשבים של כולנו או ללוח השרטוט

"החוקרים מקבלים מנדט אפילו רק לשם המחקר", אמר קרייג מונדי, מנהל המחקר והאסטרטגיה במיקרוסופט, בפתיחת האירוע. לדבריו, בהפעלת מרכזי הפיתוח הללו מתקיים

איזון בין הרצון של בעלי המניות לראות רווחים מידיים, לבין האינטרס של החברה שהוא, לדבריו, גם האינטרס של הלקוחות, לפתח דברים שיועילו בטווח הארוך.

אך לא כל המוצרים יגיעו בעתיד לשולחן העבודה שלנו. מוצרים רבים מוצגים בתערוכה כ"הוכחת רעיון" בלבד, ויש להאמין שרובם יזנחו וישארו בגדר רעיונות. למרות שלפעמים הם מכחישים את זה, החוקרים רוצים שהמוצר שלהם יהיה זה שימשיך להתפתח ויקרום עור וגידים במחשבים של כולנו.

מי שמקבל את ההחלטה, אומר לנו אחד החוקרים, הם אנשי המוצר שבוחנים את הנחיצות של המוצר בשוק. "התפקיד שלנו הוא לחקור את הפן הטכנולוגי ולהציע את הפתרונות". הוסיף. לדבריו, תהליך המחקר מעשיר את העובדים ומאפשר ליצור תשתית גם למוצרים אחרים.

אך למרות שהם מסתירים את אכזבתם מהעניין, חלק ניכר מהחוקרים יצטרך פשוט לגנוז את העבודה הארוכה, לחזור ללוח השרטוט ולנסות לפתח את הרעיון הבא.