יריד תעסוקה: האם זה עובד? ומי מרוויח ממנו?
אלפי מחפשי עבודה פגשו נציגים של 21 מעסיקים ביריד תעסוקה ענק בקניון בחיפה. היריד אורגן מתוך רצון טוב ומבלי כוונת רווח, אבל לא ברור אם הוא סייע למובטלים או לחברות כוח האדם שאספו קורות חיים בלי להציע עבודות. תני גולדשטיין היה וראה
ג' (43), אב לשלושה ילדים מקריית-חיים, פוטר לפני שמונה חודשים - בתחילת המשבר הכלכלי - מעבודתו כמחסנאי במפעל. מאז לא מצא משרה חדשה במקצוע שלו, וגם לא באף מקצוע אחר. "אני מוכן לעבוד בכל דבר, בכל עבודה, ממחר בבוקר", סיפר ג' בשיחה עם ynet. "אין לי לחם". אתמול הוא ראה אור בקצה המנהרה: נציגים של שלוש מ-19 החברות שהשתתפו ביריד אמרו לו שבאופן עקרוני הם זקוקים למחסנאים, והבטיחו לשמור איתו על קשר.
לפי נתוני שירות התעסוקה, התקיימו עד כה בישראל כ-18 ירידי תעסוקה שאורגנו בשיתוף פעולה בין השירות לגופים פרטיים, נוסף על מספר לא ידוע - ולא גדול - של ירידים שאורגנו בלא מעורבות ממשלתית.
מדובר בשיטה אמריקנית, שעד כה נוסתה בישראל בקנה מידה קטן יחסית. מרבית הירידים מתקיימים באוניברסיטאות ובמכללות, ומארחים חברות שמציעות לסטודנטים עבודה בתחומי הלימוד שלהם. ירידים נוספים פנו למגזרים ספציפיים, כמו ערבים, דרוזים ועולים מממדינות חבר העמים. היריד שהתקיים השבוע התייחד בעובדה שנערך במקום ציבורי ופנה לכלל הציבור.
קניון הסינמול וחברת מדיאטק אירגנו את היריד בחינם ועל חשבונם, בלא לגרוף לכיסם ולו אגורה אחת. "זאת תרומה לקהילה נטו", אמר ל-ynet מנכ"ל הקניון, בני חליף. "התרומה שלו כתנועת קונים שולית. אנחנו מעבירים בכך מסר: קניון הוא יותר ממרכז קניות; הוא כיכר העיר, מקום שנעשית בו פעילות חברתית".
למען מי עשיתם זאת?
"לדעתי, גם המעסיקים וגם העובדים הפוטנציאליים יצאו נשכרים. אנשים מקבלים כאן הזדמנות לראות דברים במו עיניהם, ויכולים להידלק פתאום על דברים שעד עכשיו חשבו שהם לא בשבילם. פליט של היי-טק - ולצערי יש עכשיו המון כאלה - מגיע לדוכן של המשטרה, וחושב, רגע, אולי מתאים לי להיות שוטר? והמשטרה מקבלת הזדמנות לגייס כוח אדם איכותי. זה לא אותו דבר לשלוח קורות חיים במייל או בפקס, שמנהלת כוח האדם דוחפת אותם בערימה בפינה, ולפגוש את המעסיק פנים-מול-פנים. אתה מקבל הזדמנות לראות את המעסיק, לשמוע מה יש לו להציע וליצור איתו קשר".
"אנחנו מרחיבים את מאגר האנשים שלנו"
ואולם מסיור ביריד התברר כי המציאות שונה מכוונותיו הטובות של חליף. עם המעסיקים שהשתתפו ביריד נמנו רשות הספנות במשרד התחבורה, המחפשת צוערים לצי הסוחר; משטרת ישראל; ארבע חברות היי-טק ותעשייה - מטריקס, טסטפרו, טאקט, גליל סופטרוור ואיי.אס די; ארבע חברות תקשורת - הוט, בזק בינלאומי, נטוויז'ן ופרטנר, וכן 11 חברות כוח אדם.
לפי הנתונים שהחברות מסרו למדיאטק, הן מציעות בסך הכל 1,200 משרות. ערימות ענק של קורות חיים נערמו על הדוכנים, אנשים נדחקו בתור צפוף ובלתי-פוסק לפני כל דוכן ורכזי כוח האדם העייפים ניהלו עם המועמדים שיחות קצרות ותכליתיות.
מתי (22), חייל משוחרר, מחפש עבודה זה חודשיים. "מה יש לכם להציע?" שאל בדוכן של חברת כוח האדם תגבור. "תשאיר קורות חיים ונתקשר אליך", ענתה לו רכזת כוח האדם. "אבל באיזה תחום אתם מציעים עבודה?" הקשה החייל המשוחרר. "אנחנו נתקשר אליך", היא התעקשה.
כך אתם מראיינים את האנשים? שאלתי את רכזת כוח האדם. "אם יש לנו מה להציע לו, הוא יגיע לראיון במשרד בשבוע הבא", השיבה.
אז מה התועלת בכך שאתם פוגשים אותו כאן?
"אנחנו מרחיבים את מאגר האנשים שלנו", ענתה הרכזת בלי להתבלבל, "תראה כמה קורות חיים של אנשים אספנו כאן".
כמה באמת?
"אי אפשר לספור. עשרות, מאות, אלפים - לא יודעת. יספרו במשרד".
"למה לספר מה אנחנו מציעים"?
"אני לא מספר לכל בנאדם מה אנחנו מציעים", אמר איליה איסלניקוב, רכז כוח אדם בחברת אתגר, "מה יצא לי מזה? זה לא תורם לנו כלום. אנחנו צריכים להגדיל את מאגר קורות החיים שלנו".
איך תדע מי האנשים, ואיך הם ימצאו עבודה, אם לא תשוחח אתם?
"אין לי זמן לשבת ולדבר איתם כאן. כשקורות החיים יגיעו למשרד, ימיינו אותם, ואם נמצא להם משהו מתאים, זה יעבור לרכזת הרלוונטית, והיא כבר תדבר אתם".
המפגש שלהם אתכם כאן ישפר את הסיכוי שלהם למצוא עבודה? יקטין את האבטלה?
"הוא ישפר את הסיכוי שלנו לסגור את המשרות שיש לנו".
אז מה ההבדל, מבחינתם, בין הגעה לכאן לשליחת קורות חיים במייל, או הגעה למשרד שלכם?
"מבחינתם אין הבדל".
"הזדמנות להתרשם מהם"
הדס טל, רכזת מחברת ל.מ. כוח אדם, חושבת שדווקא יש יתרון במפגש החפוז עם מחפשי העבודה. "נכון, אני אוספת קורות חיים ולא ממש מראיינת", אמרה בשיחה עם ynet, "אבל זה נותן לי אפשרות להתרשם מהם. יש משרות - בעיקר בשירות הלקוחות - שברגע שאתה רואה את הבנאדם פרונטלית, אתה מבין שאין עם מי לדבר, וזה חוסך לך אחר כך לדבר איתם".
ואכן, מבקרים אחדים ביריד דווקא קיבלו הצעות קונקרטיות. אינסה וולושין, מנהלת חשבונות במקצועה, שעובדת כיום במכירות, הגיעה לדוכן חברת תגבור ושאלה על עבודה במקצוע שלה. "אין לנו", אמרה הרכזת, "אבל יש עבודה בדיוטי פרי בנמל. מתחיל ב-9 במרס. עושים 5 משמרות בשבוע של 7-6 שעות למשמרת, 22 שקל לשעה. תשאירי כאן קורות חיים ותגיעי למשרד שלנו ביום ראשון".
"רוצים שתשאיר קורות חיים, או שתלמד אצלם"
אבישי רובינשטיין עסק בהוראה, ובאחרונה עבר הסבה מקצועית לתחום הלוגיסטיקה. כעת הוא מחפש עבודה, וטוען ש"חרש" את היריד, אך לא קיבל שום הצעה קונקרטית. "כולם כאן חברות כוח אדם, שרוצות שתשאיר קורות חיים, או כאלה שמעבירים קורסים ורוצים שאני אלמד אצלם".
טענתו של רובינשטיין אינה נכונה באופן גורף; אחדים מבין הרכזים אמרו בדיוק מה הם מחפשים. התור ליד הדוכנים הללו היה קצר בהרבה, ערימות קורות החיים היו קטנות יותר, אבל המעטים שמתאימים לתפקיד יצאו עם חיוך.
בדוכן של בזק בינלאומי, למשל, הצהירו מראש כי הם מחפשים אנשי מכירות, עובדי שירות לקוחות ומבקרי איכות. "אנחנו ציידי כישרונות", אמר חזי ראובני, רכז כוח אדם בחברה. "מסתובבים כאן אנשים איכותיים. אני אומר להם מראש מה אני רוצה, וכך אני מספק לחברה שלי כוח אדם פוטנציאלי ועוזר לאנשים למצוא עבודה".
גם שלומי עמר, מנכ"ל חברת התוכנה טסטפרו, הבהיר למבקרים בדיוק מה הוא מחפש. "ברגע שאני אומר מה אני מחפש כולם מתפזרים, חוץ מאחד או שניים, אבל במשך היום אספתי קורות חיים של 20 אנשים. זה נותן לי סיפוק אדיר".
אנשי תוכנה אמורים לדעת למצוא את האתר שלך באינטרנט. מה ההבדל בין קורות חיים שמשאירים לך כאן למה ששולחים לך במייל?
"מבחינתי אין הבדל. אני יכול למצוא עובדים בכל מקרה. אבל להם זה חוסך הגעה למשרד ותהליך בדיקה ארוך. הגעתי לכאן בעצמי, לא שלחתי איזה עובד זוטר, ואני מראיין אותם כאן כדי לעזור להם".
אתה מודע לכך שזאת לא הגישה המקובלת כאן ביריד?
"היריד הזה בעייתי. הוא לא ממוקד, והתוצאה היא שאנשים מגיעים לכאן בלי תחום ספציפי ונופלים לידיים של החברות הלא-נכונות. זה מאוד עצוב מה שקורה כאן, ובכלל, מה שקורה בתקופה הזאת".
"סיננו את החברות מראש"
מנכ"ל מדיאטק, יריב ענבר, מודע לביקורת על היריד, ובכל זאת חושב שמדובר בהצלחה. "כשאירגנו את הכנס, פנו אלינו יותר מ-50 מנהלי חברות ורצו להשתתף, אבל חלקם אמרו שאין להם משרות להציע והם רק רוצים להגדיל את המאגר. אנחנו דרשנו כתנאי שיציגו משרות ספציפיות".
אתה מודע לעובדה שהנציגים של רוב החברות לוקחים קורות חיים ולא מציעים עבודה?
"זה לא מה שסוכם אתם. יכול להיות שזה נובע מהעומס. הופתענו מהכמות העצומה של המבקרים. ציפינו לשליש מזה. זה רק מראה כמה היריד חשוב. בכל מקרה, זה לא המצב ברוב הדוכנים. זה תלוי גם אם מחפשי העבודה עצמם אומרים בדיוק מה הם מחפשים.
"ראיתי כאן הרבה אנשים שביקשו עבודה בתחום ספציפי ומצאו. נהג משאית שהלך ושאל מדוכן לדוכן: 'צריכים נהגים?' ובאחד הדוכנים שאלו אותו איזו מין משאית הוא נוהג, אז הוא אמר: עד 15 טונה', ואמרו לו: 'אנחנו נצטרך עובד כזה בעוד שבועיים'. למפגש כזה יש יתרונות על משלוח אנונימי של קורות חיים".
האם הם לא יכולים להגיע לאותן חברות באמצעות חיפוש באינטרנט, בדפי זהב, או סתם שיטוט ממשרד למשרד במרכז העיר?
"יש אלפי חברות, שרובן לא צריכות עובדים. ריכזנו את אלה שצריכות, וחסכנו למחפשי העבודה שוטטות מייגעת ומיותרת".
האם חברות כוח האדם אינן מנצלות את רצונכם הטוב כדי להגדיל את מאגרי האנוש הענקיים שלהם, ובכך לשפר עוד יותר את כוח המיקוח מול העובדים והלקוחות?
"יש סלידה מחברות כוח האדם, אבל הן תורמות לירידה באבטלה. שירות התעסוקה משנה היום את פניו לטובה, אבל הוא פשוט לא יכול לעמוד בעומס. אין מה לעשות, אנחנו חיים בעולם קפיטליסטי שמבוסס על קבלנים".
עם יד על הלב, היריד הזה מסייע במשהו להתמודדות עם האבטלה?
"שאלתי את עצמי את השאלה הזאת כמה וכמה פעמים, והתשובה שלי היא: אם אפילו 10 אנשים שלא היו מוצאים עבודה בלעדיו ימצאו עבודה - עשיתי את שלי. יהיו הרבה יותר".
שירות התעסוקה: "אם זה נכון, זה חמור"
נוסף על נציגי החברות הפרטיות, נכחו ביריד נציגים לא מעטים של שירות התעסוקה. נוכחותם לא בלטה: הם ישבו מאחורי חלק מהדוכנים, ענו לשאלות של אנשים, אבל מי שנתן את הטון היו רכזי כוח האדם הפרטיים.
האם בשירות התעסוקה מאמינים בירידים כאלה? "יריד תעסוקה הוא כלי חיובי שבוודאי לא מזיק, אבל התועלת שלו מעטה וקשה למדוד אותה", אמר סמנכ"ל השמה בשירות, יעקב זיגדון. "מעט אנשים מוצאים בירידים עבודה. לרוב נוצר קשר ראשוני בין מועסק למעסיק, שמאפשר להם אחר כך ליצור קשר, שאולי לא היו יוצרים קודם.
"אני מאמין שירידי נישה, כמו אלה שעושים באוניברסיטאות, הם הזדמנות טובה ליצור חיכוך כזה. מה שעשינו בחיפה היה ניסוי ראשוני ביריד לקהל הרחב. אני לא בטוח שזה אפקטיבי, ובכל מקרה, נוכחותן המאסיבית של חברות כוח האדם לא תרמה לעניין. רצינו שיגיעו מעסיקים אמיתיים, אבל מצאנו מעט מדי כאלה".
מה דעתך על כך שחברות כוח האדם לקחו מאות קורות חיים של אנשים בלי להציע להם משרות?
"אם זה נכון, זה חמור מאוד, ואנחנו נבדוק את העניין ונשקול את צעדינו".
