הילדים של אף אחד הם הילדים של כולנו

לורי בת ה-3 וקרין בת השנתיים, הוצאו מביתן עקב הזנחה חמורה. אמא שלהן פסיכוטית ואבא שלהן עזב את הבית. סיפרנו לכם את סיפורן הקשה לפני חמישה חודשים, כשהשקנו ב-ynet את פרויקט "הילדים של כולנו". הזמנו אתכם למלא את הטופס המקוון ולהתנדב להיות משפחת אומנה לעשרות ילדים בארץ שאין להם אף אחד או משפחה מארחת למאות ילדי פנימייה שאין להם לאן ללכת, כשכל ילדי הפנימייה יוצאים לחופשה.

אלפי משפחות מילאו את הטפסים וביניהן גם לימור, אם חד הורית, שאספה לביתה את לורי וקארין הקטנות, אחרי ששהו במשך חצי שנה בקלט חירום. "לאחר שפגשה את הילדות לראשונה", מספרת שרה רובינשטיין, מנחת אומנה בעמותת "אור שלום" - אומנה במרכז. "היא אמרה לי: 'הן מעבר למה שתיארת'. הן ילדות שובות לב, עם חיוך רחב וגומות חן. לימור שמחה מאוד שמדובר בשתי בנות קטנות.

"התהליך היה הדרגתי. בהתחלה הן נפגשו בקלט החירום ולאחר מכן היא לקחה אותן החוצה לשעות בודדות. כשלימור באה לקחת אותן אליה הביתה, הן חייכו ורצו בשמחה למונית. הן שמחו מאוד ללכת איתה. לימור היא אישה מאוד וורבלית. ביום הזה היא פשוט שתקה. היא ישבה עם ילדה אחת על הברכיים והשנייה מחובקת לידה ולא ידעה מה להגיד. היא התרגשה מאוד".

אלפי פניות של משפחות

בערב ראש השנה האחרון הוחלט במערכת ynet להעלות לכותרות למשך שנה שלמה, את הילדים שבדרך כלל אף אחד אינו שומע את קולם ולספר את סיפורם. מדובר בילדים שמסיבות שונות הוצאו מבית הוריהם הביולוגים וממתינים למשפחת אומנה שתלווה אותם ותבנה להם חיים חדשים. מדובר גם בילדים אחרים, הגדלים בפנימייה ואפילו בחופשות הקצרות בהן הם אמורים לקבל קצת תחושה של בית - אין להם לאן לחזור. אלו ילדים שמחפשים מישהו שיתן להם לפחות את החוויה הזו של סוף-שבוע משפחתי, של ארוחת חג או ארוחת ערב-שבת. בנוסף, עבור אנשים שרוצים לתרום, אבל אינם יכולים לתת בית לילד, אספנו גם שמות של מתנדבים בתחומים שונים, למען ילדים ונוער במצבי בסיכון.

מתחילת הפרויקט ועד כה פורסמו מעל ל-60 כתבות בנושא. 3,000 גולשים מילאו את הטופס המקוון להתנדבות. 823 התנדבו לשמש משפחות אומנה, 1,477 התנדבו לשמש משפחות מארחות לילדי פנימייה ו-1,000 נוספים התנדבו לפרויקטים אחרים הקשורים לילדים בסיכון. משפחות מסוימות התנדבו למספר תחומים. כ-70% מהמשפחות הפונות נשואות, 10% גרושים או פרודים, 5% אלמנים, 5% זוג שאינו נשוי ואחוזים בודדים הן משפחות חד הוריות.

פניות טלפוניות ישירות לעמותות אינן כלולות במספרים אלו. מדובר באלפי אנשים שהקדישו זמן ומחשבה לטופס שהוא מורכב ורציני. מדובר בהחלטה לא פשוטה, להכניס הביתה ילד. תהליך הבדיקה, המיון וההשמה במשפחות אומנה הינו ארוך ומורכב ובמהלכו נופלות משפחות רבות. אלפי הטפסים רוכזו ומוינו בהתנדבות על ידי עמותת "רוח טובה" והופנו לארבע העמותות המטפלות בנושאי האומנה בארץ: עמותת "אור שלום", "מכון סאמיט", "מטב" ו"שח"ר" ולעמותת "ילדים בסיכוי", אשר טיפלה בנושא אירוח ילדי הפנימיות. הכול תחת פיקוח ותמיכה של משרד הרווחה.

"יש לנו חברה שרוצה לתרום"

"עשיתם סוג של מהפך חברתי", אומר קינן רבינו, מנכ"ל עמותת "רוח טובה". "כאשר כוח משמעותי כמו ynet מביא את הנושא הזה לפני הגולשים, הם לא יכולים להישאר אדישים. המהפכה הייתה גם בתוך ynet. לקחת נושא כזה ולדון בו על בסיס שוטף, זוהי פעילות מאוד משמעותית. זהו מסר. אתם עושים שירות ענק. יש לנו בסך הכול חברה טובה שרוצה לעזור ולתרום. אי אפשר למדוד את ההצלחה של הפרויקט רק במספרים. יש עוד המון גלים שלא ניתנים לבדיקה".

"מעולם לא הייתה חשיפה תקשורתית כל כך אינטנסיבית לנושא האומנה", אומרת אורית עמיאל, מנהלת אומנה במכון סאמיט - אומנה בירושלים והדרום. "עדיין לא ידועות לנו ההשלכות העתידיות המלאות בעקבות הצפת הנושא באופן כה אינטנסיבי ומקיף. ברור לנו כי המרחק בין החשיפה למה שאנו קוראים פנייה "בשלה" של משפחה, יכול לקחת לעיתים אפילו מספר שנים, ולכן כל כך חשוב לזרוע את הזרעים כעת.

"מתחילת הפרויקט חווינו עלייה משמעותית של כמעט 100% פניות באזורים בהם כמות הפניות לאומנה הייתה בעבר דלה ביותר. הפניות באמצעות טפסי ynet היו ברובן בעלות איכות גבוהה יותר ובעלות פוטנציאל להמשך בדיקת המשפחות והפיכתן בסופו של תהליך למשפחה אומנת. חשוב לזכור שזהו תהליך שברובו הינו משמעותי ועמוק, אותו על המשפחה לעבור עד לקבלת הילד".

ב"אור שלום" - אומנה במרכז, הוזמנו עד כה 350 איש למפגשי אוריינטציה, שהם השלב הראשון שבו מסבירים למשפחות על משמעות האומנה. "בסופו של תהליך, בחודש רגיל ישנן בממוצע 2 השמות בחודש", אומרת טלי חלף, מנהלת תחום אומנה בעמותה. בחודש הקרוב מתוכננות השמות של 23 ילדים ב-19 משפחות. "רוב ההשמות הינן בעקבות פניית גולשים של ynet", אומרת אילה כהן, חברת צוות השמות בעמותה. "עכשיו אנחנו מתחילים לקצור את פירות הפרויקט".

"אנחנו מרגישים עליה גדולה מאוד במודעות לנושא", אומרת חלף. "כשאני מדברת היום עם אנשים על אומנה, הם יודעים לרוב על מה מדובר, בעוד שפעם כל נושא האומנה לא היה מוכר לציבור. השפעה נוספת היא בהפניות של הילדים על ידי הרווחה לאומנה, במקום לפתרונות מוסדיים, כגון פנימיות. באומנה הטיפולית ישנה עלייה של 15% בכמות ההפניות של הרווחה. אני צופה שהמודעוּת תיתן את השלכותיה לאורך זמן".

גם מעמותת מטב - אומנה בצפון, נמסר כי משפחות רבות נמצאות בשלבים שונים של התהליך ושהעבודה נמשכת במרץ והיא מאוד משמעותית.

אירוח משפחות

גם בנושא המשפחות המארחות תהליך הסינון והמיון הינו חשוב ביותר ואורך מספר חודשים. עד כה נערכו על ידי עמותת "ילדים בסיכוי" 3 כנסים למתנדבים והרביעי יערך ב-15.3.09. מתוך 1,400 הפניות, הועברו עד כה לאחר מיון ראשוני כ-400 פונים לפנימיות על פי התאמה גיאוגרפית. תהליך בדיקה לאירוח ילד פנימייה מסוים החל עם 120 משפחות ובפועל החלו כבר 5 משפחות באירוח. למשפחות המתנדבות שנמצאו לא מתאימות לאירוח, הוצעו אפשרויות התנדבות אחרות.

"את יכולה לתאר לעצמך כמה עובדים סוציאליים או טיפוליים אחרים צריך היה להוסיף לכל פנימייה כדי שיהיו מסוגלים לאתר את כל המתנדבים הללו, שיעזרו לילדים פגועים כל כך", אומר פרופסור דן שניט, יו"ר עמותת "ילדים בסיכוי". "הפנימיות מקבלות ממשרד הרווחה סל בסיסי, אבל הצרכים של הילדים הללו הם עצומים. כאן נכנסים המתנדבים. כ-1,500 פניות למשפחות מארחות, זוהי מסה אדירה. יש פה תהליך ארוך וסיזיפי.

"החשיבות הרבה היא שנוצר מאגר מאוד משמעותי של מתנדבים שהתחלנו איתם שיח בעקבות ההתגייסות הראשונית שלהם. אנחנו רואים בעצם ההתנדבות שלהם הזדמנות לשיתוף פעולה בהמשך בפרויקטים אחרים. 5 משפחות מארחות בינתיים זה נתון יפה מאוד. לילד המסוים הזה, שנמצאה לו משפחה מארחת, זהו עולם ומלואו. כתבה חד פעמית מביאה גל כלשהו ובזה זה נגמר, בעוד שפרויקט מתמשך שכזה מגביר מודעות ומשמר אותה, מה שמביא בסופו של דבר לפעולה".

איך אתם יכולים לעזור?

פרויקט "הילדים של כולנו" ממשיך לחפש מתנדבים בתחומים שונים, משפחות אומנה חדשות ומשפחות מארחות לילדי הפנימיות. להתנדבות לחצו כאן  וחתמו על הטופס המקוון.

• יש לכם שאלות? היכנסו לפורום "הילדים של כולנו " ושאלו את המומחים.