כך משפיעים ההורים שלכם על זוגיות שנהרסה
תרופת קסם עוד לא המציאו, אבל כדאי להגיע לטיפול כשצצים הסדקים הראשונים, וללמוד איך להשתחרר מהדימוי העצמי שאימצנו לעצמנו על מנת לרצות את ההורים
מומחים תוהים כבר שנים אם ניתן לשקם מערכת יחסים זוגית שהתקלקלה. לשאלה הגדולה הזו אין בינתיים תשובה מוחלטת, אבל היום לפחות כל המטפלים כבר מבינים שהטיפול העתיק, שכולל שליחה של בני הזוג לסוף שבוע רומנטי בכפר, כנראה לא יעזור.
הכל מתחיל בהורים
בראש רשימת רבי המכר בארצות-הברית עומד כיום ספרה של הפסיכולוגית ד"ר ג'ודית סיגל, "שיקום האינטימיות" (בקרוב בתרגום עברי, הוצאת דביר.( סיגל היא מטפלת זוגית ידועה בשיקגו, שהקליניקה שלה מושכת מאות מטופלים מכל רחבי ארה"ב. בספרה היא נזהרת במודע ומדברת על שיקום ולא על נס. כוונתה היא אכן לתהליך שמטרתו לייצב את המערכת הזוגית ולא להחזרת הפרפרים בבטן.
מה מניע אותנו בבחירת בני זוג? (צילום: ויז'ואל/פוטוס)
סיגל מספרת שכשהיא מקבלת זוג לטיפול היא משתמשת בתיאוריה של "יחסי אובייקט." הכוונה היא לעולם הייצוגי הפנימי שבו מאחסן כל אדם את הדימוי העצמי הראשוני שלו ואת דמויות בני משפחתו שטיפלו בו. לשיטתה של סיגל, ילד בגיל הרך רגיש מאוד לציפיות של הוריו ממנו, והדמות שהוא בונה מעצמו מוכתבת כולה על ידי הפנמת יחס ההורים כלפיו. אלא שהדמות הזו כוללת את כל השאיפות המוחמצות של ההורים, שלא פעם מסתירות, משחיתות ובולמות את האני האמיתי של הילד. תפקידו של המטפל הוא לפרק את הדמות הזו שנבנתה בצלמם ובדמותם של ההורים ולגלות את האדם שמסתתר מאחוריה.
לדעת סיגל, החתירה לאישיות הבסיסית של אדם, הבנת העולם הייצוגי שלו וחיטוט בפצעי הילדות שלו חיוניים כדי להבין מדוע בחר בבן הזוג שלו מלכתחילה וכדי לדעת כיצד לגשת לייצוב מערכת היחסים ביניהם, שנדמה כעת שיצאה מכלל שליטה.
בספרה מביאה ד"ר סיגל דוגמאות לגבי האופן שבו יחסים מוקדמים משפיעים על הזוגיות. "רק לעיתים נדירות האינטימיות בין בני זוג זורמת ללא קשיים," היא כותבת" .ייתכן שהם נמשכים מינית זה לזה, אבל אינטימיות דורשת כוחות וניסיון חיים, בעיקר מול קונפליקטים לא פתורים מימי הילדות. "אינטימיות מעוררת סוגיות בתחום השליטה – מי תלוי במי, מי יאמר את המילה האחרונה, מי מסתובב בהרגשה שמנצלים אותו, מי חושב שהוא פראייר שרק נותן ולא מקבל וכו.' כדי ליישב מחלוקות כאלה, בני זוג צריכים לעבור טיפול מעמיק, ללא קיצורי דרך, שבמהלכו ילמדו דרכי התייחסות חדשות זה לזה.
"ללא טיפול זוגי קשה לעשות זאת, שכן נדיר שבני זוג מגיבים על האי-הסכמה ביניהם באובייקטיביות מוחלטת. תמיד התגובה האישית תיגזר מעולמו הפרטי של בן הזוג ')מה בסך הכל עשיתי,'? 'למה אתה תמיד מרוגז,('? שבו ניתן לאתר שרידים לא מודעים שהועתקו ממשפחת המקור היישר אל המערכת הזוגית. אופן המגע במשפחה, הדרך שבה ההורים הביעו חיבה זה כלפי זה – כל אלה דורשים בירור מעמיק כדי שניתן יהיה לטפל בזוג שמערכת היחסים שלו איבדה כיוון.
"הטיפול שלי מתנהל מנקודת המבט שמתמקדת במה שהיה ביחסים אינטימיים בעבר, לעומת מה שמתרחש בדינמיקה של המשפחה הנוכחית. תמיד אני אומרת למטופליי שהמריבות, הכאב הרגשי והקרעים ברקמת האינטימיות שהביאו אותם לטיפול הם תוצרים של עולמם התוך-נפשי. וכדי לשקם את הכאבים של פעם ולהחזיר לזוגיות דושיח מקבל, מוחל ואוהב הם צריכים להפגין מחויבות מלאה לכך שיצללו איתי אחורה בזמן, יעברו חוויות זיכרון מרות ויהיו נכונים להשקיע בלימוד מחדש של יחסים." לארגן את הדימוי העצמי
לורה ,(33) עורכת עיתון אופנה גדול בניו יורק, מתקשה ליצור קשר אינטימי עם גברים. הרומן האחרון שלה, עם גבר צרפתי, הסתיים בכישלון שגרם לה לתהות אם היא בכלל מסוגלת לאהוב באופן נורמלי, כהגדרתה. לורה היא בת יחידה להורים אמידים – איש עסקים ועקרת בית מסורה. אביה המטיר עליה בגדים ומתנות ממסעות העסקים שלו באירופה והפך אותה לליידי זוהרת וגרנדיוזית כבר בגיל שבע. האם הייתה ביקורתית כלפי כל "הגינדור האירופי" וקינאה בתשומת הלב שהאב מרעיף על בתו. במשך הזמן האם התכנסה בעצמה והפכה דיכאונית.
כיום מחקה לורה את סגנון חייו של אביה ונמשכת לקסמי האופנה של אירופה. היא אלגנטית ומעודנת, אבל ביסודה, כאישה, היא מזדהה עם האם החלשה והנרפית, והחוויה הזו גורמת לה להרגיש לא שווה וחלשה. לורה חולמת רק על בן זוג אירופאי, אבל כשלא זכתה לשבחים ולחיזוקים מהגבר הצרפתי שבילתה איתו במשך שנתיים, היא הפכה פגיעה מאוד והחלה להשתתף בהילולות שתייה וזלילה והפנתה את זעמה כלפי עצמה.
הדוגמה הזו, שמופיעה בספרה של סיגל, משקפת את העולם הפנימי של המטופלת, שמצד אחד מכיל את העצמי הגרנדיוזי שקיבלה מאבא, ומצד שני את העצמי הנחות שקיבלה מאמא הפסיבית והוותרנית. האב, שרצה בת שתהיה ליידי אירופאית מעודנת, למעשה "הלביש" עליה את שאיפותיו שלו עצמו להיות ג'נטלמן מעודן עם טעם יוקרתי, וגרם לה שלא במכוון לחפש לעצמה רק בן זוג אירופאי. אבל מרגע שהרומן לא עלה יפה, הרגישה הבת שהיא נדחקת לעולם הנחות שמייצגת אמה, והתוצאה היא בלבול ודיכאון, שהמטופלת מתקשה להסביר מאין הוא נובע. "כדי להשיג יכולת לנהל קשר אינטימי מוצלח עם גבר," מסבירה ד"ר סיגל, "נדרש מלורה ארגון מחדש של הדימוי העצמי שלה. היא חייבת לצלול אחורה, להתחבר לחוויית האב ומושגיו האירופיים שהושלכו עליה כילדה, להיפטר מהדימוי שהיה פרי אישיותו ולהתחבר לאישיותה הבסיסית המקורית. היא צריכה ללמוד לקבל את אמה האמריקאית, המציאותית והביתית שלא נטתה להתקשט בנוצות זרים, ומתוך כל זה לבנות לעצמה מחדש את לורה העכשווית, המצליחה והנאה, כדי שלאובייקט האהבה העתידי שלה יוענקו ערך ומשמעות מיוחדים השאובים מאישיותה שלה עצמה, ולא ממה שאביה שאף שתהיה."
אל תגידו "זה יעבור"
גילה ברונר, מנהלת השירות הסקסולוגי במרכז לרפואה מינית בבית החולים שיבא בתל-השומר, מסכימה עם גישתה של ד"ר סיגל. לדעתה, המפתח לשיקום הזוגיות טמון בהגעה לטיפול מוקדם מספיק.
"הבעיה העיקרית של המטפל המשפחתי היא שבני זוג באים אליו לשיקום האינטימיות אחרי שכבר הספיקו לריב, להתרחק והם כמעט על סף פרידה," היא אומרת. "העצה שלי היא לנהוג בזוגיות כמו בבית – לא לחכות שהכל יתפרק כדי לתקן. אם אתם מגלים סדק בקיר, כל שצריך כדי לתקן אותו זה למלא בחומר מיוחד, להמתין לייבוש ואז לצבוע. אבל אם תחכו עד שהקיר יתנדנד וחתיכות צבע וטיח ינשרו ממנו, לא תהיה ברירה אלה להרוס אותו ולבנות מחדש. למרבה הצער, בזוגיות זה לעיתים בלתי אפשרי.
"לכן נסו להגיע לטיפול מוקדם ככל האפשר. אל תגידו 'זה יעבור' ואל תתעלמו מפגיעות הדדיות. הטחת האשמות דומה להטחת חפצים חדים בקיר – גם אם נסלק את החפצים יישארו חורים, המזכירים צלקות בנשמה, וככל שיש יותר צלקות כך קשה יותר לתקן את המבנה הרגשי של הזוגיות.
"קחו לדוגמה בני זוג שבהם האישה בחרה לה כפרטנר גבר שקשה לרצות אותו, שאף פעם אינו מרוצה, כהמשך ישיר לאביה שאף פעם לא הצליחה לרצותו. כאישה בוגרת יש לבת הזוג יכולת להתייצב מול הבעל ולהכריז שמעכשיו היא עושה מה שטוב ונכון עבורה ומפסיקה להתאמץ לקלוע לטעמו – כל מה שלא יכלה לעשות מול אביה.
"אם לתהליך הזה לא יקדם טיפול זוגי, צעד כזה מצד האישה יוביל למריבות ולצעקות. אבל אם לפני כן הם יגיעו לטיפול, בן הזוג ילמד שלתהליך יש תפקיד חשוב בתיקון האישי של בת זוגו, ושעד שהיא לא תתקן את החוויה הקשה מילדותה, היא לא תוכל לרצות אותו מתוך בחירה וחופש.
"ודוגמה נוספת: גבר שנישא לאישה אכפתית ואוהבת, אך הוא חש צורך לשים לה גבולות ולא מאפשר לה להתערב בענייניו יותר מדי. הגבר מנסה למעשה לתקן חוויית ילדות של אמא שתלטנית שהתערבה בחייו ללא הרף, אולם אשתו נעלבת ואינה מבינה מדוע הוא דוחה את עזרתה. זוג כזה חייב לפנות לבירור יסודי, כדי שבת הזוג תבין מדוע הגבר נוהג כפי שהוא נוהג, ויחד ילמדו כיצד להתגבר על העניין."
לפנייה לכתב/ת 
