דיכאון, סוכרת או לב: כל מחלה והספורט המומלץ

"בשנים האחרונות יש הרבה יותר אפשרויות לעיסוק בפעילות גופנית‭,"‬ אומר ד"ר ליאור זלר, מומחה לרפואה פנימית במרכז הרפואי סורוקה ויועץ לרפואת ספורט. "מחקרים רבים שפורסמו בשנים האחרונות, וכן המלצות שפורסמו לאחרונה על ידי האיגוד האמריקאי לרפואת ספורט והאיגוד האמריקאי למחלות לב, מצביעים על כך שכושר גופני גבוה קשור לתמותה ותחלואה נמוכים, גם במבוגרים וגם בצעירים‭."‬

אלא שמלבד ההכרה בחשיבות הפעילות הגופנית חשוב גם לדעת איזו פעילות מומלצת לאיזו מחלה. לפניכם המלצותיו של ד"ר זלר.

מחלת לב כלילית

המחלה: מחלת הלב הכלילית מתאפיינת בפגיעה בעורקים המספקים דם ללב. עיקר הפגיעה היא ביצירת רובד טרשתי, שעלול לגרום להיצרות כלי הדם ומכאן לתעוקת חזה בעיקר בזמן מאמץ או לאירוע לבבי חריף.

להקפיד על משטר פעילות גופנית (צילום: אינדקס אופן)

מחקרים רבים מראים כי ככל שהכושר הגופני נמוך יותר כך היארעות המחלה גבוהה יותר. אחת הסיבות לכך קשורה לעובדה שפעילות גופנית גורמת לעלייה ברמת הכולסטרול הטוב ‭(HDL)‬ הגורם להפחתה ולהקטנה של הרובד הטרשתי.

הפעילות המומלצת: למניעת מחלת לב מומלצת פעילות אירובית קבועה הכוללת הליכה, ריצה למרחקים ארוכים (לאו דווקא בעצימות גבוהה) ורכיבה על אופניים. ההמלצות המקובלות לפעילות אירובית מכל סוג הן תדירות של חמישה ימים בשבוע, לפחות 30 דקות בכל פעם (בסך הכל 150 דקות שבועיות‭.(‬ מובן שהעלאת המינון תשפר את התוצאה המבוקשת. גם לאנשים שכבר לקו במחלת לב כלילית מומלץ לבצע פעילות אירובית בעומסים המותאמים למצבם.

יתר לחץ דם

המחלה: יתר לחץ דם הינה בעיה שכיחה בעולם המערבי. המצב מאופיין בלחץ דם גבוה מ‭140/90-‬ לאורך זמן.

פעילות גופנית סדירה מונעת, או לכל הפחות מעכבת, התפתחות יתר לחץ דם. אצל אנשים הסובלים מהבעיה עוזרת פעילות גופנית להפחתת רמות ערכי לחץ הדם, משום שהפעילות הגופנית גורמת להרחבת כלי הדם ההיקפיים.

הפעילות המומלצת: גם כאן ההמלצה היא פעילות אירובית הכוללת הליכה, ריצה, רכיבה על אופניים או שחייה. כדאי לזכור שלאנשים הסובלים מיתר לחץ דם מומלץ להימנע מהרמת משקולות משום שכיווץ השרירים הרב הכרוך בפעילות הזאת עלול לגרום לעלייה בלחץ הדם.

סוכרת מסוג 2

המחלה: סוכרת מוגדרת כהפרעה מטבולית המאופיינת ברמות גבוהות של גלוקוז. בסוכרת מסוג 1 יש הפרעה בהפרשת האינסולין (המפרק את הגלוקוז) מהלבלב,

 ואילו בסוכרת מסוג ‭,2‬ האופיינית יותר למבוגרים, עליית הגלוקוז קשורה בתפקוד לקוי של האינסולין ברקמות.

לפעילות הגופנית יש חשיבות עליונה במניעת התפתחות סוכרת מסוג ‭.2‬ לאחרונה אף נמצא כי חוסר פעילות גופנית הוא גורם סיכון בלתי תלוי להתפתחות סוכרת מסוג ‭.2‬

הפעילות המומלצת: למי שכבר חלה במחלה מומלצת פעילות גופנית אירובית הכוללת הליכה, ריצה קלה, רכיבה על אופניים או שחייה בעצימות נמוכה של עד ‭50%‬ מהיכולת המקסימלית. גם כאן מומלץ על תדירות של חמש פעמים בשבוע ויותר, מינימום 30 דקות בכל פעם.

דיכאון

המחלה: בשנים האחרונות מצאו מחקרים כי פעילות גופנית סדירה משפרת את מצב הרוח ומפחיתה דיכאון ותסמיני חרדה. הסיבה לכך מוסברת על ידי הגדלת כמות הקולטנים במוח להורמונים כנוראפניפרין, דופמין ואופיאטים המיוצרים בגוף ומסייעים לשיפור מצב הרוח.

הפעילות המומלצת: פעילות גופנית סדירה מכל סוג שהוא יכולה למנוע התפתחות דיכאון ולשפר תסמינים קיימים.

סרטן

המחלה: סרטן הוא גורם התמותה הראשון בעולם המערבי וגורם תחלואה נכבד. בשנים האחרונות מצטברות עדויות לכך שפעילות גופנית משמשת גורם מגן מפני מחלות סרטן שונות, ביניהן סרטן המעי הגס וסרטן השד.

הסיבה לכך קשורה ככל הנראה לעובדה שפעילות גופנית גורמת לפעילות מעיים מהירה יותר ובכך מפחיתה את זמן החשיפה של המעי לחומרי המזון שיכולים להכיל חומרים מסרטנים.

הפעילות המומלצת: בדומה לחולים הסובלים מדיכאון, גם במקרה של חולי סרטן כל פעילות גופנית שהיא תגרום לרווחה בריאותית כללית, לשיפור בתחושת הלאות והדיכאון שמלווים בדרך כלל את המחלה וליתר חיוניות במובן הנפשי והגופני.

פיברומיאלגיה

המחלה: פיברומיאלגיה היא תסמונת שכיחה המאופיינת בכאבים מוסקלוסקלטליים (בשלד, בפרקים, בעצמות ובשרירים) כרוניים מפושטים, כמו קישיון, נימול והימצאות נקודות רגישות כואבות בפיזור שווה ומפושט בגוף. האבחון של פיברומיאלגיה מבוסס על דיווח מצד החולה על כאבים כרוניים מפושטים ובנוסף תסמינים נלווים כמו עייפות, הפרעות בשינה, כאבי ראש, בעיות קוגניטיביות והפרעות במצב הרוח.

הפעילות המומלצת: לאחרונה ישנן עדויות הולכות וגוברות לכך שאחד הטיפולים הטובים לפיברומיאלגיה הוא פעילות אירובית הכוללת הליכה, שחייה או רכיבה על אופניים. לא זו בלבד שהפעילות הזו הביאה לשיפור ניכר בתסמינים של החולים, אלא ישנם מחקרים שמצביעים על כך שהפסקת הפעילות הגופנית שבוצעה באופן רציף גורמת להופעת תסמינים לפיברומיאלגיה.

אוסטיאופורוזיס

המחלה: אוסטיאופורוזיס הוא מצב שמאופיין באיבוד מסת העצם. המצב שכיח בנשים לאחר גיל המעבר ומאופיין בהופעת שברים פתולוגיים בצוואר הירך, במפרק כף היד ובחוליות הגביות.

הפעילות המומלצת: פעילות גופנית משמשת במקרה זה בעיקר כמניעה ראשונית. כלומר פעילות גופנית שתבוצע בגיל הצעיר – כולל פעילות אירובית ופעילות אנאירובית כמו הרמת משקולות ופעילות בחדר כושר – תביא בסופו של דבר לחיזוק העצם והשהיית התפתחות התהליך האוסטיאופורוטי. נוסף על כך ייתכן שפעילות גופנית אירובית יכולה לשפר ולהעצים את השפעות הטיפול התרופתי שניתן לטיפול במחלה.

לסיכום, לדברי ד"ר זלר מלבד הפעילות הגופנית הסדירה יש להקפיד גם על דיאטה מאוזנת, על הפסקת עישון ועל הימנעות משתיית אלכוהול. לפני התחלת הפעילות הגופנית, גם בחולים וגם בבריאים, מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי סוג הפעילות והעצימות המומלצות. חלק מהמתעמלים יידרשו לפני תחילת הפעילות לבצע בדיקות רפואיות משלימות כמו א-ק-ג, מבחן מאמץ, אקו לב או בדיקות אחרות.