פרס ישראל לפסל מיכה אולמן

פרס ישראל למפעל חיים יוענק לפסל מיכה אולמן. בנימוקיהם כתבו חברי וועדת הפרס כי "אולמן מטעין לתוך שפת פיסול מינימליסטית, רציונליסטית ומודרניסטית, ערכים הומאניים, יהודיים, ישראליים ואוניברסאליים. הוא אינו רק פסל אלא הוגה ופילוסוף בתחום השפה הפלסטית. כיהודי וכישראלי, דיבורו האוניברסאלי אף הוא נוצק בתוך פסלי המקום והסביבה".

וועדת הפרס הדגישה בעיקר את פסלו "הספרייה", המוצב בכיכר בבל בברלין, וכתבה כי פסל זה הוא הצעה ייחודית לשפת הפיסול ולתפיסה של אנדרטה ולנושא ההנצחה.

פרופסור מיכאל אולמן נולד ב-1939 בתל אביב, להורים ממוצא גרמני שעלו לישראל בשנות השלושים. ב-1960 החל את לימודיו בבצלאל ובין המורים המשפיעים עליו היו רודולף אשהיים, שלמה ויתקין וירחמיאל שכטר. ב-1965 נרשם לשנת לימודי המשך במחלקה לתחריט וללימודי רישום ב"סנטרל סקול" בלונדון.

בלונדון נחשף לראשונה לאמנות המזרח הרחוק, האבסטרקט, הפופ-ארט, הדאדא ואמנות מושגית. לדבריו, השפעות אלו סייעו להתפתחות השפה האישית שלו. כשהיה בן 30 הציג אולמן לראשונה תערוכת יחיד של תחריטים בגלריה "דוגית". בין 1966-1970 עבד כעורך גרפי ומאייר במוסף שופשבוע ב"מעריב" ואז הוזמן לשמש כמורה לתחריט ורישום ב"בצלאל".

בתפקיד זה כיהן שבע שנים עד למרד הסטודנטים שהוביל לפיטורי מחצית המורים במחלקה לאמנות. במהלך השנים לימד באוניברסיטת חיפה ובפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, כמו גם במחלקה לפיסול באקדמיה של שטוטגרט, גרמניה.

ב-1994 זכה בתחרות בינלאומית להקמת האנדרטה לזכר שריפת הספרים בכיכר בבל בברלין.

בעבודה זו הופיעו כל המרכיבים האופיינים ליצירתו בצורה קיצונית ומזוקקת: הריק, השקט, ההימנעות מפאתוס והמבט הפונה פנימה. שנתיים לאחר מכן הוצב בירושלים הפסל הסביבתי "מים", שמקשר בין שני חלקי העיר - המזרחית והמערבית - תוך התייחסות לצנרת המים של ירושלים של מטה.

פסליו של אולמן הוצבו בין היתר בגרמניה, פולין, פינלנד, צרפת, איטליה, אוסטרליה, יפן וקוריאה. בימים אלה נבנה פסל חדש שלו, "יום השיוויון", בגן הפסלים במוזיאון ישראל בירושלים.