אולמרט על ההפגנות למען שליט: זה לא עוזר

במלאות כמעט אלף ימים לחטיפתו של החייל גלעד שליט, פתחה משפחתו בקמפיין חדש, וביום ראשון ישהו הוריו באוהל מחאה בירושלים. אבל ראש הממשלה, אהוד אולמרט, אומר בהתייחסו לקולות המחאה, כי הם "לא עוזרים". בהופעה ב"פרלמנט העמק" בקיבוץ יפעת בעמק יזרעאל, אמר בצהריים (יום ו') אולמרט כי "חלאות אדם מחזיקות בו. כשהם רואים הפגנה של 20 אלף איש, מה אתם חושבים, זה מחזק או מחליש אותם?"

ראש הממשלה הבהיר: "אנחנו עושים דברים שהם מעל ומעבר כדי להחזיר את גלעד שליט ושהוא יהיה בבית. אין דבר שאני מקדיש לו יותר זמן מאשר להחזיר את גלעד שליט הביתה. אני לא רוצה לומר מתי זה יהיה ואיך זה יהיה, ואני עושה הכל להחזיר אותו הביתה". הוא אמר את הדברים לפני חברים מקיבוצי העמק, נצרת ועפולה, המתכנסים באופן תדיר בקיבוץ יפעת.

הוא התייחס לתוצאות מבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה, ואמר: "אני לא יכול להגיד כל מה שאני רוצה, בין היתר כי המערכה הזאת לא נגמרה. אני רוצה שיהיה ברור - אמרנו שאנחנו נוצרים את האש בנקודת זמן מסויימת כי השגנו את מה שרצינו. אבל לא עשינו הסכם כדי לא להיות כבולים בהסכם, משועבדים לצד ג', אם מותר לנו להגיב או אסור לנו להגיב. אם יתברר שהצד שכנגד ממשיך לערער את הכללים, אנחנו נפעל".

לדבריו, "הנשק נצור אבל מוכן. אם יתברר בזמן הקרוב ואפילו הקרוב מאוד, שההתנהלות כלפינו אינה עולה בקנה אחד עם מה שהגדרנו כתנאי סף לצורך ביטחון הדרום, לא יהיה ספק לגבי התגובה שלנו, העוצמה שלה והמימדים שלה. אני רוצה לומר שגם שאתם לא יודעים, אנחנו פועלים ואנחנו פוגעים ויש להם השפעה ישירה ואדירה על היכולת של חמאס להיות מצויד באמצעי הלחימה שלו".

שב וקרא לחלק את ירושלים

הוא דיבר ארוכות על המהפך שעשה בעמדתו המדינית ביחס להמשך ההחזקה בשטחים, ואמר כי "לא יהיה שלום אם חלק מירושלים לא יהיה הבירה של המדינה הפלסטינית". לדבריו, "כשאתה יושב על כסא ראש הממשלה, שהוא לא כל כך נוח, יש לך תמונה פנורמית על הכל, מקצה לקצה. אם הוא לא רואה - הוא לא ראוי. כשאתה רואה תמונה פנורמית אתה מוכרח להגיע למסקנות שונות ממה שקיבלת כשראית תמונה חלקית. אתה צריך לשאול את עצמך אם אתה דבק בעמדה שאחזתי בה כל השנים, או שאני הולך קדימה.

"רבין ז"ל היה בדרך לשם - אבל כדור של מרצח עצר אותו. בערך מאותה תקופה התחלתי לראות את הדברים בדרך קצת שונה. אני קיוותי בכל לבי. אמרתי, בסוף זה דורש את אומץ הלב לקבל את ההכרעה שכואבת ככל שתהיה. יש שתי דרכים, או להוביל אליה בנפש שלמה ובלב שבור, או להגיע אליה בסופו של דבר מרוסק אברים. אני אומר שאסור להוליך את עצמנו שולל, מהלך זה בלתי נמנע. אהוד ברק הבין את זה כמעט בקמפ דיוויד 2000. זה לא סוד שיש בינינו חילוקי דעות. הוא עשה צעד אמיץ. הוא היה מוכן לוותר על הכל".

רגע לפני שיפנה את כסאו לטובת יריבו, בנימין נתניהו, דיבר על חזונו: "מה החלום שלי? החלום האמיתי שלי זה להגיע להסדר פוליטי ולשלום עם השכנים היותר קרובים והיותר רחוקים שלנו. המחיר לא יהיה פשוט, המחיר יהיה קשה. אנחנו בתוכנו צריכים להכריע, האם הולכים למלחמה שלעולם לא תגמר שתיגזר עלינו מדרום, ממזרח ומצפון, או לשלום. חלק ניכר מהם רוצה לחיות איתנו בשלום.

"אנחנו יכולים להגיד שאנו רוצים להישאר על כל רמת הגולן, ובכל מקום שאנו נמצאים היום. אני רק אומר שהעמדות האלה יובילו את מדינת ישראל למלחמה בלתי פוסקת ואין סופית. החלום שלי השתנה לאורך הדרך. חברו של השר לשעבר אריק נחמקין היושב כאן לידי, משה דיין, אמר שחמור מי שאינו משנה את עמדותיו. מה לעשות רבותי? המציאות והעולם השתנו. אנחנו לא יכולים לחיות יחד עם הפלסטינים ביחד, זה מתכון למלחמה בלתי פוסקת"