ספר: ב"ארכנגלסק" אין מלאכים

בערך בעמוד 50 הקור כבר חודר לעמוד השדרה, והגם שחום יולי ממשיך לייבש את המוחות ומוציא מכותבים קלישאות בלתי נסבלות, כאן באמת הפלומה סומרת, ולו אפשר היה מבחינה מדעית לעבור חוויה מקפיאת-דם ולהישאר בחיים, הרי שזה קורה ב"ארכנגלסק" (Archangelsk) - המותחן האחרון של רוברט האריס. אני מכורה ליצירותיו במידה כזאת, שכל כותר חדש שלו מפעיל את כפתור ההזמנות ב"אמאזון" מיד כשהוא מופיע.

לשון מדוייקת, חכמה וחמקמקה

לפני שנגיע ל"ארכנגלסק", הנה שתי המלצות קודמות: "ארץ אבות" הוא מותחן אינטליגנטי, עשיר במעללים ומבוסס על הנחה מבעיתה. הוא מתרחש בשנת 1964, אבל כבר בעמודים הראשונים מתברר כי גרמניה של רוברט האריס היא גרמניה של הרייך השלישי שניצח במלחמת העולם השנייה. הדעת מסרבת להיכנע ליקום אלטרנטיבי שכזה, אבל העין ממשיכה לרוץ בין השורות עד לסוף, בתחושה אמיתית של פחד שרק הכותבים הגדולים בז'אנר הצליחו לייצר: להאריס יש מקום במדף של ג'ון לה קארה ושל לן דייטון, והוא יכול לעמוד בין שניהם בכבוד ובגבורה. אפילו הלשון המדוייקת, החכמה והחמקמקה שלו מציבה אותו על מדף הגדולים.
כמו על "ארץ אבות", גם על "אניגמה" מרחפת מלחמת העולם השנייה, אבל זהו סיפור שונה בתכלית, שעניינו פיצוח הקודים הסודיים של צבאות גרמניה במחוז שלו וסודי ביותר באנגליה. בלצ'לי פארק משוחזר כאן בדייקנות ובאהבה, והסיפור אמיתי לגמרי: פיצוח הצפנים של הגרמנים הצריך עבודה של רבבת אנשים, ביניהם מתמטיקאים, צפנים וטכנאים - אבל גם פותרי תשבצים כפייתיים, לוליינים ואמני זיכרון. בלי הראשונים אי אפשר היה להגיע לשיטה ולסדר, בלי האחרונים לא תיתכן חשיבה אינטואיטיבית ופתרונות יצירתיים. אגב, האיש שעמד בראש המבצע, אלן טורינג, הוא המתמטיקאי שהגה את רעיון המחשב כפי שאנו מכירים אותו כיום.

וודקה, וויסקי וכל השאר

ועכשיו לקור, זה שבעצמות וזה שבסיביר. האריס מוביל את העלילה שלו באמצעות ד"ר פלוק (מתחרז עם שלוק) קלסו - היסטוריון של ברית-המועצות, ששלוות הקמפוס האמריקני לא מספיקה לו. הוא מתוודע במוסקבה לאחד השומרים האישיים במתחם שבו התגורר סטאלין לפני מותו, ועם כמות מספקת של וודקה, וויסקי וכל מה שיש במיניבר במלון של קלסו, משתחררות גם חרצובות הלשון – והבהלה שאוחזת בקורא.
לפני שהמציאו את ה-ק.ג.ב, קראו להם ברוסית נ.ק.וו.ד, ואבא שלי, שהיה קורבן לכמה ביקורים ליליים של המשטרה החשאית הזאת, נהג לומר שפירוש ראשי התיבות ברוסית הוא "אינני יודע מתי אשוב הביתה". פאפו רפאבה, שומר מתחיל בשירות הנבלות הללו, נקרא לעזור להזיז את יוסיפ ויסאריונוביץ' סטאלין, שמש העמים, ששוכב על הרצפה בתחתוניו הצואים לאחר אירוע מוחי. למרות הבהלה הפרטית שלו ועצמת האירוע, הוא מספיק להבחין בכך שראש המשטרה החשאית, לברנטי בריה הידוע לשמצה – דמות אמיתית לחלוטין, למגינת ליבם של מליונים שעברו דרך הגולאג - מחפש משהו: מפתח, לא ידוע של מה.
עם המפתח אנחנו מובלים, בלי שום אפשרות לנחש מה יקרה בעמוד הבא, אל ארכנגלסק אשר בסיביר. שם העיר ושם הספר הם משחק-לשון אומלל, שההיסטוריה הטראגית של ברית-המועצות מקופלת בו. "ארכאנגל", גם ברוסית, הוא שם כולל למלאכי השרת (מיכאל, גבריאל, רפאל ואריאל). אבל עיר המלאכים הזאת היא בדיוק המקום שבו השטן מחביא את סודותיו המזוויעים האחרונים.

מהתחתונים של סטאלין ועד רחובות מוסקבה

לרוברט האריס יש חוש נדיר לתיאור תמציתי ומודייק של מקום ואווירה, כולל מקומות שלא היה בהם מעולם. מן התחתונים של סטאלין ועד לאחרון הגינונים של חוקרי המשטרה החשאית, ממראה רחוב מוסקבאי של ימינו ועד להבל הפה של קושרים חשאיים בלילות כפור. הכל טעון בתחושה של מציאות, של מיידיות שובת-לב שמסיחה את הדעת מיד מכל עיסוק אחר. הנה עוד קלישאה ראויה: תתקשו להניח את הספר הזה מידיכם לפני שתגיעו לעמוד האחרון.
פלוק קלסו משתייך לז'אנר הדמויות של הבלשים-בעל-כורחם: עיתונאים, חוקרי היסטוריה ואחרים, אנשים הגונים וחסרי ניסיון שנסחפים מכוח הסקרנות לתוך מציאות שמצויה הרבה מעבר לכוחותיהם. הוא עומד בזה בגבורה מאופקת, נחוש לגלות את מה שסטאלין הצפין. האם יצליח? אני לא מתכוונת לקלקל את הצמרמורת, רק להמליץ. ספר מ-צ-ו-י-ן.

ארכנגלסק, רוברט האריס. עברית: י. ראובני. זמורה ביתן, 376 עמ'