ישראל מודה: ניסינו על חיילים חיסון לאנתרקס
שופטי בג"ץ התירו לפרסום כי משרד הביטחון הודה שבמסגרת מחקר סודי לפיתוח חיסון לאנתרקס, נערך ניסוי על 716 חיילים מבלי למסור להם פרטים מלאים על אודותיו. 11 חיילים פנו לאגף השיקום בעקבות תופעות לוואי בהם לקו לכאורה כתוצאה מהניסוי
בעקבות דו"ח חריף של ההסתדרות הרפואית נאלצה ישראל להודות שערכה ניסוי על חיילים במסגרת פיתוח חיסון נגד חיידק האנתרקס, כך התירו הערב (יום ד') שופטי בג"ץ לפרסום. החיסון פותח מחשש שמדינות אויב ישתמשו בנגיף כנשק ביולוגי נגד אזרחי המדינה.
הדו"ח מותח ביקורת על התנהלות צה"ל בארגון ובניהול הניסוי בחיילים, ומעלה ספק כבד בדבר הצורך המבצעי והרפואי שבקיום הניסוי. הדו"ח מצא שהיו כשלים בניהולו של הניסוי ובהליכי האישור שלו. עוד נמצא כי יש סימני שאלה על עצם היוזמה לקיום הניסוי, כאשר בצה"ל ידעו על תופעות הלוואי של החיסון ולא עדכנו בכך את החיילים.
בעקבות הטענות, החליט קצין רפואה ראשי להטיל על ההסתדרות הרפואית לבצע הליך בדיקה לגבי התנהגות הניסוי כולו. במשרד הביטחון אומרים כי יבחנו את הדו"ח ויודיעו אם הם מוכנים לאמץ את עיקריו או חלקים ממנו. מכל מקום, מציינים שם, כי עצם העובדה שמדובר בניסוי שסווג כסודי ביותר היא הסיבה שלא ניתן היה לחשוף במהלכו פרטים מלאים בפני המשתתפים בו, ונעשה כל מאמץ לבצע את התהליך בצורה שקופה והוגנת. עוד נמסר כי אם אכן יידרשו העותרים הקמת ועת חקירה ממשלתית בסוגיה, משרד הביטחון לא יעמוד בפניהם.
תרגיל אב"כ בארצות- הברית (צילום ארכיון: AP)
מתוך 716 חיילים, 11 דיווחו על תופעות לוואי
המחקר, פרי שיתוף פעולה של משרדי הביטחון הבריאות וצה"ל, שזכה לשם הקוד "עומר 2", נשמר בסודיות שנים רבות. "כאשר האיום יהיה ממשי נוכל לחסן את כל אזרחי המדינה, מהתינוקות ועד הקשישים ולהגן עליהם מפני החיידק", אמר גורם ביטחוני ל-ynet.
הניסוי בישראל, בו לקחו חלק שורה של מומחים מהאקדמיה בישראל ובעולם בתחום המחקר ופיתוח החיסונים, החל כבר בראשית שנות ה-90' וכלל בחינה רחבה של אפשרויות, שעיקרן מתן חיסון פשוט שימנע הדבקה בנגיף במקרה של שימוש למטרת טרור.
במהלך השנים שותפו בתהליך גורמים רפואיים וביטחוניים בארצות-הברית, והניסויים הראשונים נערכו שם. בתום תהליך המחקר והפיתוח הוחלט להתחיל לייצר את החיסון בישראל ולבחון את השפעותיו על אזרחים. גורמים רפואיים וביטחוניים בישראל אמרו כי המחקר בוצע בסטנדרטים המקובלים והגבוהים ביותר וכן פרוטוקול המחקר אושר על ידי ועדת הלסינקי של צה"ל והן על ידי ועדת הלסינקי העליונה.
המחקר הוצג ל-4,029 מתנדבים פוטנציאליים, מתוכם 716 הביעו את הסכמתם לקחת חלק במחקר. מדובר בחיילי צה"ל, שמחיצתם היו בשירות קבע.
באשר לאופי שיתוף המתנדבים במחקר, הדעות חלוקות. בעוד חלקם טוענים כי קיבלו מידע מעורפל באשר לאופי הניסוי, טוענים במשרד הביטחון כי בשל אופי המחקר שסווג כסודי, לא ניתן היה לפרט את הפרטים המלאים. עם זאת למתנדבים נמסר מידע בסיסי וכן הועברו להם פרטים על תופעות לוואי אפשרויות כתוצאה מהחיסון.
רופאי החיילים לא עודכנו
החוקרים עקבו אחר מאות המתנדבים, לרבות הגעה לביתם על מנת לבחון את מצבם הרפואי, במשך ארבע שנים מיום החיסון. עד כה פנו לקבלת סיוע רפואי מאגף השיקום 11 חיילים בעקבות תופעות לוואי בהם לקו לכאורה כתוצאה מהניסוי. שתי תביעות התקבלו, אחת נדחתה והיתר עדיין בטיפול. "היקף התביעות הנמוך מעיד שמדובר בחיסון אמין שאינו מעמיד בסכנה את אלה שקיבלו אותו", אמר הגורם הביטחוני.
על אף שבמשרדי הבריאות והביטחון הצהירו כי הם נושאים באחריות מלאה על כלל המתנדבים בכל הקשור לתופעות לוואי שעלולות להופיע עקב המחקר, עתרו באחרונה קבוצת מתנדבים לבג"ץ בדרישה לפרסם את דו"ח הבדיקה של ההסתדרות הרפואית בעניין שבדקה היבטיו האתיים, אחת הטענות המרכזיות של העותרים היא כי לא קיבלו מספיק מידע על המחקר בו לקחו חלק והרופאים שלהם לא עודכנו בעניין. כמו כן דורשים העותרים להקים ועדת חקירה ממשלתית לבדיקת המחקר כולו.
במערכת הביטחון דוחים את הבקשה להקמת ועדת חקירה ממשלתית ומציינים כי מדובר במחקר בעל חשיבות אסטרטגית לביטחון המדינה. "בזכותו", נמסר",
"יש לישראל מענה רפואי לכלל האוכלוסייה נגד איום חמור ביותר. אנו מודים למתנדבים ומעריכים את הסכמתם להשתתף במחקר חשוב זה ותרומתם לביטחון כלל תושבי ישראל".
בעקבות החלטת בג"ץ לפרסם את הדו"ח, פרט לכמה עשרות מילים - אמרה מנכ"ל רופאים לזכויות אדם, הדס זיו: "ההסתדרות הרפואית עשתה עבודה יסודית וחשובה. לצערנו, חלק מסויים בדו"ח צונזר. התחושה שלי היא שהצנזורה מכסה על אינטרסים כלכליים ופליליים של יוזמי הניסוי והקשר שלהם עם ארצות הברית. מהדו"ח עולה שיוזמי הניסוי ביצעו פשעים והשתמשה בחיילים בנצלנות וציניות".
לפנייה לכתב/ת 
