"זהות מחירי העמלות לא מוכיחה קיום קרטל"
כך טוען בנק הפועלים, בתגובה לבקשה לתביעה ייצוגית בעניין תיאום עמלות הבנקים. לטענת הבנק, התחרות העזה בין הבנקים וההנחות שהבנק מעניק שומטות כל יסוד מתחת לטענת "התיאום הקרטליסטי"
בנק הפועלים לא היה מעורב בשום צורה - ישירה או עקיפה - בכל הסדר שעניינו תיאום מחירי עמלות, כך טוען הבנק בתגובה שהוגשה היום לבקשה לייצוגית בעניין תיאום עמלות הבנקים שהוגשה נגדו ונגד הבנקים דיסקונט ולאומי בבית המשפט המחוזי בתל אביב.
- קנס של 290 מיליון ש' לבנקים בשל תיאום עמלות
הבנק טוען, באמצעות עוה"ד צביקה אגמון ויואב הירש, כי התחרות העזה בין הבנקים וההנחות שהבנק מעניק שומטות כל יסוד מתחת לטענת "התיאום הקרטליסטי",
ויש בו כדי להצביע על קיומה של תחרות ממשית בין הבנקים.
הבנק צירף את חוות דעתו של הכלכלן מנחם פרלמן, שהיה הכלכלן הראשי של הרשות להגבלים עסקיים, שהדגיש כי זהות מחירים היא תופעה רווחת בשווקים תחרותיים בכלל, ובשווקים מעוטי מתחרים בפרט (כדוגמת השוק הבנקאי בישראל). "על רקע נסיבות ענף הבנקאות, תנאי השוק והרגולציה הקיימת בו", מדגיש פרלמן, "התנהגות מקבילה הינה תוצאה של התנהגות כלכלית צפויה וסבירה, ואי אפשר להסיק ממנה על קיומו של הסדר כובל אסור בין שלושת הבנקים".
הבקשה הוגשה בחודש יוני אשתקד נגד בנקים על תיאום עמלות תפעוליות. הנתבעים הם שלושת הבנקים הגדולים - הפועלים, לאומי ודיסקונט, וסכום התביעה המוערך הוא כ-3 מיליארד שקל.
הפועלים טוען בתגובתו עוד כי הטיעון בדבר הסדר כובל של הבנקים נסמך אך ורק על כתבה מעיתון ועל קומץ של מסמכים, שאינם קשורים לבנק הפועלים.
לטענת הבנק, "גם קטעי עיתונות בנוגע לחקירת הממונה על ההגבלים העסקיים אינם יכולים (כמובן) לשמש תחליף לראיות בנוגע לטענת "התיאום", שמטיחים התובעים בבנק, בעיקר כך, כאשר הודעות שיצאו מלפני הממונה התייחסו לחשד שבנוגע לפעילות שעניינה העברת מידע בנוגע לעמלות. בשום פנים ואופן לא התבקשה התייחסות של איזה מהבנקים לטענה בנוגע לתיאום מוקדם של מחירי העמלות".
לפנייה לכתב/ת 
_a.jpg "צילום: ירון ברנר")
