שינויים והתחדשות ביקב צרעה

יקב צרעה עבר מהפך כואב עם פטירתו, לפני כשנה, של מייסד היקב, רוני ג'יימס ז"ל. ג'יימס, שהיה כורם ויינן בנשמתו ממש, הדגיש מאוד את תרומת הקרקע והסביבה ליין, ושם דגש על ייחוד הכרמים של צרעה, על האפיון שלהם ועל עשיית יין מכרמים נפרדים.

עוד לפני לכתו, עבר יקב צרעה שינויים מבניים, כאשר ליקב הוכנס משקיע פרטי, ולאחר מכן הצטרף גם יינן חדש וצעיר, ערן פיק, ליקב. בציר 2006 היה הבציר הראשון בו נטל פיק חלק, לאחר שלמד ייננות בארצות הברית, בדייויס, והשתלם במספר יקבים בנאפה ובסונומה, וגם באוסטרליה ובבורדו.

שינויים אחרים שעבר היקב בשנה-שנתיים האחרונות היו מבניים-טכניים: חלק מהציוד חודש, החביות והמכלים נוקו בצורה יסודית מאוד, ומרכז המבקרים חודש והורחב. חלק לא קטן משינויים אלה אפשר לזקוף לזכותו של מנכ"ל היקב בשנה האחרונה, אורי רן, שהגיע אליו מתחומי ההייטק והכלכלה.

מבחינת סגנון יינני וכורמות, פיק אומר שהוא יצמצם את שהות היין בחביות: שנה, לכל היותר, למרבית היינות, ו-18 חודש ליינות מתיישנים מיוחדים. זאת בשורה טובה, במיוחד למי שרוצים לראות דגש רב על תכונות הפרי והטרואר. הכרמים עצמם עוברים דילולים כדי להעלות את "סמיכות" הפרי, זה מצד אחד, ונטיעות חדשות של זנים וחלקות, גם כדי להעלות את המגוון, וגם כדי לחזק זנים שנראה שיש להם פוטנציאל ביקב, שלא בא לכדי ביטוי. בכל מקרה, פיק מתכוון לא להתבייש, ולהשאיר יינות גם שנה בבקבוק, אם הזמן יידרש לכך, לפני הוצאתם לשוק.

הדיסוננס של היינות לבנים

תחום היינות לבנים הוא אחד התחומים המעניינים בצרעה, אולי דווקא בגלל שרוני ג'יימס כמעט ולא עסק בהם, והיה לו אולי איזשהו דיסוננס לגביהם: אמנם בשנת 2000 הוא עשה שרדונה, אך מאז מכר את הענבים ליקבים אחרים. בכלל, עד שנת 2005 לא היה ביקב ציוד ליין לבן, ואז עשה ג'יימס סוביניון לבן. בשנת 2006 חשבו לעשות ריזלינג מחלקת "חלוקים" וגווירצטרמינר שלא ידעו מה יעשו איתו.

זאת השנה שבה פיק עשה גווירצטרמינר  קינוח יפהפה בשם אור, יין שכבר לא נשארו ממנו בקבוקים, או נשאר רק להתמוגג ממנו באירועים מיוחדים או טעימות. בשנת 2007 עשו מאותם ענבים ממש את "שורש לבן", שהיה יין לבן - וזה הכל. מאז, הכל נראה היה תלוי באוויר.

אבל יש שינויים: פיק חוזר לעשות יין לבן, לא מעט בזכות ההצלחה של "אור", אני חושב. כיום הם נוטעים סוביניון בלאן בשורש, והיינן מקווה שיהיה משם יין שיאהב.

השרדונה עבר 40% חביות חדשות, 60%  נירוסטה. צבע לימון-ירקרק. העץ מורגש באף, לא מעט, אבל טוב. היין בחביות עבר מלולקטית כולו, ובסוף יהיה 50 – 60% מלולקטית. קצת מתובל בסיומת, ארטישוקי. חמיצות טובה – הבציר היה קצת מוקדם, עם תיקוני חומצה מינימליים. חלק ונעים.

צמצמו יבולים ועשו חילונים בכרם. היין ב-2007 היה קל מדי (ולכן אין נווה אילן מבציר זה). בציר 2008 יהיה ככל הנראה בלנד שמחציתו מרלו, והשאר קברנה סוביניון. ליין צבע סגול אדום טוב. באף מעט אלכוהול, מעט דובדבן ופרי אדום-סגול אחר. בפה: מתיקות פרי טובה עם מרירות קלה בסיומת. טאנינים טובים.

כרם שורש מהווה 65% מהנטיעות מבחינת כמות, יגדל ל-80%. נוטעים בו כמות משמעותית של סירה, קצת מורבדר, פטי ורדו וסוביניון בלאן.

85% קברנה סוביניון, 15% סירה. יבוקבק ככל הנראה באפריל. למרבה הפלא או שלא, בשלב הזה, הסירה - יבול מצומצם של 300 ק"ג לדונם - מאוד דומיננטית ביין. יש בו משהו מאוד סוכרי באף, שערות סבתא, עם משהו מעט "מרתפי". לא מעט חבית, אבל משתלבת יפה. כ-14% אלכוהול. טאנינים טובים - טובים מאוד אפילו - ומבנה כללי מצוין. כאמור, היין עדייו לא בוקבק.

נווה אילן 2006

רצוי להעביר לדקנטר לשעה וחצי בערך. קברנה סובניון, 70%, מרלו, 30%. אלכוהול: 13.5%. ירקרקות באף - מהמרלו. פלפל גמבה אדום. פה חלק - גוף מעט חלש יחסית לאף, והטאנינים בינוניים, עדינים מאוד. סיומת קצרה, מעט אנימליות. לא מרשים.

קברנה סוביניון  100%. צבע טוב. ירוק, טיפה מנטה, מאוד בושמתי, בכל מקרה. גוף בינוני ויותר. עגול מאוד, קטיפתי. שוב - מעט קצר בסיומת, אבל מתובל, חומצי וטוב. 30% עץ חדש - קרוב ל-18 חודש בחביות. יין בהחלט מהנה.