מין אוראלי? זה כמו מזמוז. הסקס של הנוער שלנו

הנער בן ה‭13-‬ מבריטניה שהפך לפני כחודש אב לתינוקת שאמה רק בת 15 עורר סנסציה בעולם המערבי, וגם בישראל חגגה התקשורת על הסיפור העסיסי שחשף "הסאן" הבריטי. אבל הסיפור, מתברר, יכול להתרחש בקלות גם בישראל. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ‭2,676‬ מתוך ‭18,806‬ הפניות לוועדות להפסקת הריון בשנת 2007 היו של נערות עד גיל ‭14) 19‬ אחוזים‭.(‬ לפי נתונים שמציג פרופ' דניאל זיידמן, יו"ר החברה הישראלית לאמצעי מניעה ולבריאות מינית, ההערכה היא שכ‭2,000-‬ נערות ביצעו הפלות לא חוקיות. לפי נתוני המרכז הישראלי לתכנון המשפחה, 374 מהנערות שהגיעו לוועדות להפסקת הריון היו מתחת לגיל 16 ו‭350-‬ מהנערות הגיעו לוועדה עם הריון חוזר. אגב, בעוד שמספר הפניות לוועדות השונות להפסקת הריון יורדות מדי שנה, מספר הפניות של נערות מתחת לגיל 19 נמצא במגמת עלייה.

המצב העכשווי הידוע – חשיפה למין באמצעות טלוויזיה, פרסומות וזמינותו באתרי אינטרנט - מוביל ככל הנראה לצורך מוגבר בחינוך מיני מוקדם, אבל זה אינו באמת מסופק בבית הספר ובבית. "החינוך המיני בבתי הספר נעשה בצורה לא נכונה‭,"‬ מסבירה ד"ר נלי שטיין, שערכה מחקר ראשון מסוגו בישראל בנושא מיניות בני הנוער. "השיח של בית הספר מתמקד בעיקר באזהרות ובסיכונים. הוא שיח רציונלי, ובדרך כלל בכלל לא נוגע בחוויות הרגשיות ובכל הדברים שהם הכי רלוונטיים לבני הנוער".

מחקרה של ד"ר שטיין, שנעשה במסגרת המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה של אוניברסיטת בר אילן וממצאיו מתפרסמים כאן לראשונה, פותח צוהר לעולמם המיני של בני הנוער בישראל. במסגרת המחקר ראיינה שטיין עשרות נערים ונערות בני ‭.17‬ לדבריה, היא נדהמה מהפתיחות של בני הנוער בנושא ומרצונם העז לדבר ולשתף בחוויותיהם ובשאלותיהם אדם מנוסה. "לא חשבתי שיהיה כל כך קל לשכנע אותם לדבר‭,"‬ היא אומרת. "אבל הכמיהה שלהם לשוחח במקום שנקרא 'מרחב מוגן' עם אדם מקצועי ואמין הייתה מאוד חזקה".

בנות רוצות להיות טובות יותר במיטה (צילום: אינדקס אופן)

במהלך המחקר ביקשה שטיין לברר איפה לומדים בני הנוער על נושא המין. "ההורים ובתי הספר הם מקורות המידע האחרונים‭,"‬ היא אומרת. "המקור העיקרי ללמידה הוא דווקא החברים והחברות. שם יורד מחסום הבושה ומתקיימים דיאלוגים מדהימים".

דנה, ‭,17‬ ממרכז הארץ (השם המלא שמור במערכת‭,(‬ החלה לקיים יחסי מין קצת אחרי גיל ‭.16‬ לדבריה, היא פנתה בעיקר לחברות ולבן הזוג כדי לקבל מידע ולהחליט האם היא בשלה למהלך. לצוות בית הספר היא אפילו לא שקלה לפנות.

"יש נתק מאוד גדול בינינו לבינם‭,"‬ היא מסבירה. "הם לא מכירים אותי ואני לא מכירה אותם, אז זה יהיה מאוד מוזר לפנות אליהם. הפעם היחידה שבה היה לנו שיעור חינוך מיני הייתה בכיתה ו‭,'‬ ושם דיברו איתנו בעיקר על תחבושות ועל המחזור החודשי. בכיתה ח' הביאו לנו מישהי שהסבירה על אמצעי מניעה, אבל כל מה שאני זוכרת מזה הוא שהיא ניפחה קונדום כמו בלון כדי להראות שזה לא נקרע".

- פנית להורים?

"דיברתי על זה עם אמא שלי, אבל רק כדי שהיא תיקח אותי לרופא לקבל גלולות. את כל ההתלבטויות והשאלות הפניתי לחברות שלי. הן הרי נמצאות בדיוק במצב שלי ומבינות מה עובר עליי".

לומדות מהחברות

השאלה העיקרית שעולה כיום אצל בני הנוער ובעיקר אצל הנערות המתבגרות, מספרת שטיין, היא לא רק אם ומתי לקיים יחסי מין, אלא גם האם אני טובה בזה‭".‬זה נושא שעולה בגיל מאוד צעיר ועלה אצל כל הנערות שראיינתי‭,"‬ אומרת שטיין. "ניתן ללמוד עד כמה זה חשוב להן מסיפור של אחת הנערות שראיינתי. היא סיפרה שבחור שחיזר אחריה שיכנע אותה להפוך להיות חבר שלה, כלומר לעבור ליחסים שכוללים מין. הוא לא היה הבחור הראשון שלה, וכשהיא התחילה לקיים איתו יחסים התעורר אצלה פחד שהיא לא מספיק טובה במיטה. היא פנתה לחברה וביקשה ממנה ללמד אותה איך לענג אותו, והחברה לקחה דאודורנט והדגימה לה. שתיהן לא התביישו. הנושא הזה עלה אצל מרבית הבנות בהיבטים שונים. הן יכולות לדבר על תשוקה ועל פנטזיות, וגם לצחוק על זה".

- למה זה מפתיע?

"במשך ההיסטוריה מיניות נשית וניסיון מיני נשי נכרכו בגינוי חברתי עד מוות. הדין של ניסיון מיני נשי היה לעתים סקילה באבנים, ופתאום יש לזה ערך חיובי. לא רק הבן, הגבר, צריך לבוא עם ניסיון, אלא רצוי שגם לבת יהיה. ההיררכיה שהוא החונך והיא התלמידה משתנה. כיום החניכה המינית נעשית במקרים רבים בכלל לא ליד הגבר. החברות מלמדות אותה, זו חניכה נשית".

- מה החשיבות של זה?

"החשיבות היא בכך שהנערות נמצאות כיום בתהליך של תזוזה ושינוי, שמבוססים על התרסה מול מיקומים מסורתיים. הבנות האלה, שבגיל 17 כבר יש להן ניסיון מיני לא מבוטל, מגיעות ממקום של חוזק ולכן יכולות לעמוד על שלהן, לסרב לקיים יחסי מין אם הן לא רוצות ולעמוד בלחץ שלפעמים מתלווה לכך. אני חושבת שזה תהליך טוב מאוד ושצריך להעצים אותו".

- מאיפה מגיעה העוצמה הזו?

"למדיה יש כאן תפקיד חשוב. הנערות הצעירות רואות בטלוויזיה נשים חזקות וזה מחזק אותן. הן מגלות התנהגות נשית לא מסורתית. גם על הנערים המדיה משפיעה בצורה חיובית. הם לומדים מה זה להיות האבא והגבר החדש. במחקר ראיתי שכבר בגיל 17 הם יודעים מהו שיח 'פוליטיקלי קורקט‭.'‬ הם כבר לא יגידו 'אני רוצה לעשות אותה‭,'‬ אלא ידברו על מערכת יחסים ועל זוגיות שוויונית".

פורנו בגיל שש

אבל למרות שלמדיה השפעה חיובית בנושא שבירת התפקידים המסורתיים של גברים ונשים, יש לה גם השלכות שליליות, בעיקר בחשיפה לתכנים מיניים באינטרנט. על פי נתוני מחקר שנעשה בקרב ילדים ובני נוער בארה"ב, אחד

מכל שלושה ילדים נחשף בשנת 2008 לפורנו, וגיל החשיפה הממוצע הראשון הוא ‭.11‬ המקום השכיח ביותר שבו מתבצעת החשיפה הוא הבית. בארץ אמנם עוד אין נתונים מספריים, אבל ההערכה היא שמדובר בנתונים דומים. "ילדים בגיל שש ושבע צופים היום בפורנו‭,"‬ מספרת רונית ארגמן, עובדת סוציאלית, מנחה ומטפלת מינית מוסמכת בהתמכרות למין בקרב ילדים ונוער, שנתקלת בילדים האלה כשהם מגיעים אליה לטיפול. "נתקלתי אפילו בילדה בת חמש וחצי".

- איך הם יודעים להגיע לאותם אתרים?

"לפעמים הם מגיעים לזה באקראי. הם גולשים לאתרים בעלי שמות של אתרי ילדים, אבל למעשה הם אתרי סקס. הבעיה מתחילה בעיקר אצל ילדים שמגיעים לאתרים באופן מכוון אחרי ההתקלות הראשונה. חלק מהתכנים באתרים הללו מאוד קשים. יש שם מיקוד מאוד טכני וזה מה שהילד לומד".

החשיפה, לדברי ארגמן, לא נעשית רק באתרי הסקס. לדבריה כיום הילדים מוצפים בתכנים מיניים גם דרך תוכניות הטלוויזיה. "אנחנו עולם רווי סקס‭,"‬ היא מסבירה. "ילדים בגילאי הגן ובית הספר היסודי צופים בתוכניות למבוגרים, כמו טלנובלות, והם לא מודעים לכך שזה לא מתאים לגילם. הבעיה היא שגם ההורים לא חושבים שיש עם זה בעיה. אני טיפלתי בילדה שלא קיבלה וסת ראשונה עדיין והיא מוטרדת מבעיות פוריות, כי זה מה שהיא קלטה מתוכניות הטלוויזיה. בגלל התכנים במדיה, הסקס נתפס אצלם כפעולה טכנית ולא כחלק ממערכת יחסים".

ארגמן מציגה את המין האוראלי כדוגמה לתפיסת המין כאקט טכני בלבד. "יש בארץ ובעולם עלייה מאוד גדולה במגע מיני אוראלי, ואנחנו מוצאים את זה בשכיחות גדולה והולכת בגילאי חטיבת הביניים‭,"‬ היא מספרת. "זה אקט שמצריך רמה מאוד גבוהה של אינטימיות, אבל עבור בני הנוער זה כמו מזמוזים. הם לא מבינים את רמת האינטימיות, כי הם נחשפים לזה כל הזמן באמצעות המדיה".

השאלה המרכזית שעולה מהמחקר היא איך מתמודדת מערכת החינוך עם השינוי שהתחולל אצל בני הנוער בשנים האחרונות. המבוגרים ודאי זוכרים את שיעורי החינוך המיני בבית הספר, שבהם האחות הסבירה בצורה קורקטית על הווסת וכיצד נכנסים להריון. האם אותם שיעורים חלפו מהעולם? לדברי טלי טריגר, מנהלת היחידה למיניות, זוגיות ומשפחה בשפ"י (שירות פסיכולוגי ייעוצי) במשרד החינוך, ב‭60-‬ אחוזים מבתי הספר החילוניים בישראל כבר הוטמעו תוכניות חדשות לחינוך מיני, אבל ב‭40-‬ אחוזים ההטמעה מינורית מאוד.

"אנחנו מודעים לכך שכיום הרבה פחות חשוב לתת לילדים ולבני נוער את המידע הטכני ויותר חשוב לדבר בגובה העיניים על סוגיות מציאותיות שהם עלולים להיתקל בהן. לכן הגישה היום היא להיות קשובים‭,"‬ אומרת טריגר. "כיום אחיות בית הספר

כבר לא נכנסות לכיתות לשיעורי חינוך מיני וגם היועצות לא אמורות להיות אלה שנכנסות לכיתות, אלא אלו שמכשירות את המורות. זה נכון שיש עדיין הרבה מאוד מחנכות שקשה להן לדבר עם הילדים בצורה פתוחה. הן חוששות ואומרות לנו 'מה אני אעשה אם הוא ישאל אותי אם אני מאוננת? אם אני שוכבת עם בעלי?"

לדברי טריגר החינוך המיני אמור היה לעבור מהפכה בשנים האחרונות, אבל חילופי השרים והמנכ"לים במשרד החינוך עיכבו את התהליך. "התקדמנו, אבל אנחנו עדיין רחוקים מהמקום שבו אנחנו רוצים להיות. אנחנו רוצים להחדיר את הנושא גם לבתי הספר הדתיים ולהתחיל בתוכניות לחינוך מיני כבר בגיל הגן, כפי שכל המומחים סוברים שצריך להיות".

אבל גם טריגר מצביעה על ההורים כגורם נוסף שצריך לפעול בנושא. "היינו מאוד רוצים שתהיה לנו עבודה עם ההורים, כי הם חלק מאוד משמעותי במשוואה‭,"‬ היא אומרת. "כרגע זה משהו שאנחנו עושים מאוד בקטן, אבל אני מקווה ששר החינוך הבא יבין את החשיבות ויקדם את הנושא".

"חינוך מיני הוא תהליך שאנחנו אמורים לעבור החל מגיל הינקות ועד יום מותנו‭,"‬ קובעת רונית ארגמן, שמנחה סדנאות הורים בבית "איזי שפירא" ברעננה בנושא מיניות, ולטענתה להורים תפקיד חשוב ביותר בהנחלת חינוך מיני לילדים ובני נוער, תפקיד שלרוב הם אינם ממלאים כהלכה.

"חינוך מיני מתרחש בעיקרו בדרך לא פורמלית, ורק אחר כך אמור להיעשות במסגרת מערכות החינוך‭,"‬ היא מסבירה. "הוא אמור להעביר בעיקר ערכים ותפיסות שיעזרו לילדים ולבני הנוער להבין מה נכון ולא נכון ברמה הערכית ולפתח אצלם את החלק של האחריות והמוסר, כלומר מה ההשלכות של מה שאני עושה על האחר. מערכת החינוך יכולה לתת השלמות וחיזוקים, אבל לא להחליף את ההורים".