דולצ'ה ויטה

זה נכון. שבוע האופנה בפריז הכי נחשב, זה של לונדון הכי בועט, וברור שאי אפשר להתעלם ממה שקורה ב"בריינט פארק" בניו יורק. אבל רק בעיר כמו מילאנו, שבה כל התושבים חיים ונושמים קוטור, נחווית חווית שבוע האופנה במלואה.

איפה המכולת?

מי שכף רגלה לא פסעה בכיכר הדומו וידה הרועדת טרם הגישה כרטיס אשראי באחת מחנויות היוקרה המפונפנות שפזורות בעיר, לא תבין את גודל האירוע. בעיר שבה היחס בין חנויות מכולת לבוטיקים יוקרתיים עומד על 1 ל־7, שבוע האופנה הוא הסופרבול של שבועות האופנה ברחבי בעולם.

איך זה קרה? את התשובה תוכלי למצוא בעיקר באופיו הייחודי של העם האיטלקי. השילוב בן דם חם (ויהיו שיגידו כמעט מזרח־תיכוני) עם שיק אירופאי שצרוב אצל האיטלקים בגנים, מוליד חוש אופנתי משובח, תעוזה ויצירתיות בכל הקשור להוט קוטור.

ועם עובדות אין להתווכח. רשימה חלקית שכוללת את "ארמאני", "פראדה", "גוצ'י", "ורסאצ'ה", "דולצ'ה וגבאנה", "מיו מיו", "רוברטו קבלי", "מרני", ו"פוצ'י" מוכיחה זאת מעל לכל ספק. לכן בעוד בפריז הקרירה שומרים על שיק מאופק ופאסון, במילאנו כל אירוע הופך לחגיגה, וכך גם שבוע האופנה.

שנות ה־70 העליזות. "גוצ'י" במחווה לחברה מ"סטודיו 54"

מטרו לגן עדן

שבוע האופנה האיטלקי כולל חמישה ימים אינטנסיביים שבהם כל בתי האופנה המובילים מציגים את הקולקציות לעונה הבאה. מדובר בימים חלומיים לחובבי עולם הזוהר. המטרו של מילאנו הופך ל־Cat Walk עם שיירה בלתי פוסקת של דוגמניות מדהימות המקפצות מתצוגה אחת לשנייה. לימוזינות עמוסות בסלבס מחכות מחוץ לכל המלונות היוקרתיים, ופלאשים מהבהבים מכל עבר.

שיא ההתרחשות היא ב"ויה מונטה נפוליאונה", הרחוב שבו מרוכזים כל השמות הנוצצים. האזור הזה מזוהה עם האופנה העילית, וכבר חודשים קודם לכן עבדו בו באינטנסיביות על תכנון הקולקציות, על התצוגות וכמובן על "עבודת הקודש" של סידור מקומות הישיבה כדי להימנע ממפגשים לא רצויים בין עורכות אופנה צ'ילבות או מחסור בכיסאות בשורה הראשונה, רחמנא ליצלן.

שיק של מיתון

שבוע האופנה יועד בכללותו לבגדי הקיץ והאביב של בנות מין היפה. היה מעניין לצפות איך השפעת המצב הכלכלי המקרטע הביא לכך שעל רוב המסלולים, שידעו בעבר יצירות מופת אוונגרדיות ומעוררות השראה, נצפו הפעם כמה מתצוגות האופנה המסחריות ביותר שנראו מאז ומעולם. ובכל זאת אי אפשר להתעלם מכמה יציאות מרשימות שוודאי נחקקו במוחם הקודח של המעצבים ב"H&M", שאותן ידאגו לשכפל לפני שבכלל נספיק להגיד "עוד פעם שנות ה־80?".

"גוצ'י" במחווה לחברה מ"סטודיו 54" 

ילד שלי מוצלח

"ז'יל סנדר" הוא ללא ספק בית האופנה שזכה למרב התשואות. מחברה זקנה ומקרטעת, הצליח המעצב הבלגי ראף סימונס להרים אותו בחזרה על הסוס, וזאת בזכות קולקציות שקורצות גם לקהל מעודכן וגם לקהל הלקוחות השמרני של החברה.

הקולקציה עוצבה בהשראת בגדי הפרנזים של אופנת הצ'רלסטון משנות ה־20, והיא אופיינה בגוונים כהים של כחול, ירוק, חום ואפור לצד השחור והלבן התמידיים של "ז'יל סנדר". בגד גוף סקסי והדוק שנלבש מתחת לשמלות הפרנזים דוסקס בהרחבה במגזיני האופנה העולמיים, ואנחנו מהמרים עליו כשוס העולה של החורף הבא. עוד ביציאות של "ז'יל סנדר" ז'קטים גבריים עם מכנסי מיני, חצאיות זערוריות ומשחקים רבים של אלגנט־סולידי עם חצוף וקצרצר. במילה אחת - אהבנו.

איך זה ישפיע עלינו?

בגדים בהשפעת שנות ה־20 הם לא דבר חדש, אך עושה רושם שסגנון הצ'רלסטון יתחיל לתפוס תאוצה. כבר בקולקציית האביב של "רנואר" נראו חולצות שחורות עם גדילים לכל אורך הגב בהשראת התצוגה של "ז'יל סנדר".

בוי לונדון

בצדה השני של העיר העלה המעצב הבריטי הכישרוני מתיו ויליאמסון את הקולקציה השישית והאחרונה שלו בבית האופנה הצבעוני "פוצ'י" (יחליף אותו פטר דונדאס, שכיכב עד לא מזמן בבית האופנה הצרפתי "אונגרו"). בהודעה לתקשורת סיפר ויליאמסון כי שאב את מרב ההשראה לקולקציה מארכיון בית האופנה ומהדגמים הקלאסיים שעיצב אמיליו פוצ'י עצמו עבור שועי העולם שנפשו בשנות ה־60 בקאפרי, רחבת המשחקים של היפים והעשירים באותה התקופה.

אפילו מעצב הבית ויליאמסון עושה כבוד לבעלים

על המסלולים שלטו כהרגלם ההדפסים הצבעוניים, וניחנו הפעם בצבעי נאון בכתום, ורוד וצהוב על רקע המון לבן. בגדי הים אופיינו בגזרות משנות ה־70 וה־80, ובעינינו הם לגמרי שווים את המשכנתה שמבקשים עליהם ב"פוצ'י". עוד להיט לקיץ הקרוב הן וריאציות לתיקי החוף המרושתים המגניבים שהוצגו כאן, בשחור דרמטי ותלוש למדי.

איך זה ישפיע עלינו?

כמו בשנה שעברה, החן של בגדי הים השלמים ימשיך לעלות והם ייחשבו לסקסיים מבעבר. ההדפסים המזוהים עם "פוצ'י" ישובו ויצוצו בעיקר בצבעוניות חזקה של צבעי נאון.

פוטנציאל לא ממומש

באגף המדשדשים נמצאים מזה כמה עונות קולקציות של דונטלה ורסאצ'ה ושל מיוצ'ה פראדה, שנשארות כיתה גם השנה. עושה רושם שב"ורסאצ'ה" יש ניסיון למתג את החברה מחדש, וחבל. הסמל הכה מזוהה עמה עבר את אחת ממתיחות הפנים העיצוביות המיותרות שנראו כאן אי פעם. הלוגו העגלגל, המלא והיפהפה של ג'יאני ורסאצ'ה פינה את מקומו לסמליל קצר, ושמו הפרטי של מייסד הבית הוסר.

אותה תחושה של מינימליזם מסחרי הייתה גם על המסלול. הבגדים של דונטלה כאילו מנסים להסתיר את מוצאם. בתצוגה כמעט לא נראו הזהבים, הנוצצים והצבעים הבוהקים שמזוהים כל כך עם החברה. השיק ה"פרחי" פינה את מקומו לצלליות דקות, בדים נשפכים וצבעוניות חיוורת של תכלת, ורוד, בז' ולבן. רוב השמלות והחצאיות היו באורך מיני, בחלק העליון שלטו הסטרפלס והמראה הא־סימטרי, וכל פריט שגלש לאורך מקסי היה מבדים רכים ונשפכים. בנוסף נראו בתצוגה גם כמה פריטים בצהוב־לימון, שחור ומעט מאוד זהב. מעניין איפה הסטייליסט של ג'ינפר לופז ישיג עכשיו בגדים פרחים עם טיקט של הוט קוטור...

איך זה ישפיע עלינו?

הצבעוניות הרכה שהוצגה על המסלולים כבר נמצאת בחנויות מהירות כמו "זארה" ו"Mango", וכך גם בדי הסאטן שהולכים לככב על כל בגדי הערב בקיץ הקרוב.

גליץ' גלאץ'

גם ב"פראדה" לא הבריקו הפעם. במהלך התצוגה שתי דוגמניות איבדו את שיווי המשקל – מאורע חסר תקדים לאירוע בסדר גודל שכזה, ועוד ממש מול אנה וינטור, שנתפסה מתפלצת מהברדק. מדובר בתעודת עניות לנוחות הנעליים של המותג, שדווקא ידוע בנעליו האיכותיות. נחמתה היחידה של אלילת הפלסטיק מיוצ'ה פראדה היא שדווקא הבגדים בתצוגה זכו לביקורות לא כל כך גרועות.

אז מה היה לנו שם? בגדול, מיש־מש של פריטים, החל במראה מינימליסטי מבדים שקופים וכלה בבדים מקומטים והדפסי נחש. הדבר היחיד שהופיע לאורך כל התצוגה היא חצאית העיפרון באורך מידי שמגיעה בכל מיני וריאציות.

איך זה משפיע עלינו?

סביר להניח שהשנה נראה יותר חצאיות באורך מידי, בעיקר בגזרת הלבשת הערב, והבדים המקומטים כבר כאן. המלצה שלנו: ללכת על חולצה בלבד. שמלה מבד מקומט יכולה להיראות כמו פריט שעבר סחיטה מאסיבית במכונת כביסה מקולקלת.

דולצ'ה ובננה

עוד במצעד הפלופים - "דולצ'ה וגבאנה". לא ברור מדוע שני המעצבים, שידועים ביכולתם לייצר קולקציות סקסיות ורבות השפעה על עולם האופנה, החליטו לקדם את הקאמבק לאחד מאסונות האופנה של שנות ה־80: כתפיים מודגשות. שמלות וחולצות רבות נראו עם כתפיים ענקיות, ודמו יותר לאוזניים של מיקי מאוס מאשר לבגד סקסי ונשי. בקולקציה המאכזבת נראו גם חליפות ושמלות שמזכירות יותר פיג'מות של יו הפנר מאשר בגדים מקוריים.

אבל מה זה חשוב מה התנדנד על המסלול? העיקר שבני הזוג עשו קאמבק זוגי, וזה הספיק לכל החבר'ה שהחליטו לקפוץ לביקור במילאנו: ג'ניפר לופז, מתיו מקונוהי, אווה הרציגובה, קלאודיה שיפר ונעמי קמפבל. לצערם, אפילו ביקורם הזוהר לא הציל את השניים מביקורות לא אוהדות במגזיני האופנה.

נקווה שלא! בינתיים, החברות המסחריות לא ממהרות לתרגם את טרנד הכתפיים המודגשות מחשש שהוא לא ממש מסחרי. דווקא החצאיות המתרחבות בסגנון שנות ה־50 שנראו בתצוגה נקלטו בשמחה, ונוכל למצוא אותן במגוון בדים בכל הרשתות המובילות.

מלך הכיתה

אחד ההיי־לייטים של שבוע האופנה באיטליה הוא ללא ספק תצוגת האופנה של "גוצ'י". מדובר במותג היוקרה האיטלקי שנחשב לאחד הגדולים בעולם, ולאחר קולקציית הבבושקות המוצלחת בחורף האחרון – הציפיות מהמותג ומפרידה ג'יאניני העומדת בראשו היו גבוהות מהרגיל. כאן, בנוסף לאנה וינטור המתבקשת, נכחו בשורה הראשונה כל אושיות עולם האופנה וגם כוכבות פופ מעניינות כמו רויזין מרפי (סולנית "מולוקו" לשעבר) וריהאנה, שדפקה שואו בשמלת קולר שחורה עם צווארון עור וניטים, מגפיים עד קצה הירכיים עם פרנזים ועגילי חישוק זהובים בהיקף שאפילו אריה בקרקס היה קופץ דרכם.

על המסלול ג'יאניני הביאה אותה במחווה מתמשכת להווי שנות ה־70, עם חליפות שמזכירות את מדי התעופה של חברות רטרו כ"פאן אמריקן" ושמלות בהדפסי דקלים על רקע פלטת הצבעים העזים כמו טורקיז וסגול. בנוסף, זכינו לראות עיצובים בהשראתו של רוי הלסטון המזוהה עם "סטודיו 54", כמו שמלות הדוקות עם שוליים מתנפנפים, גזרות א־סימטריות, הדפסי פסים וגזרת עטלף.

עם זאת, הבשורה המרכזית ב"גוצ'י" הייתה העקבים. כמעט ללא יוצאת מן הכלל, צעדו הדוגמניות בתצוגה על עקבים צבעוניים עם פלטפורמה בגובה המתקרב באופן מדאיג ל־20 סנטימטרים. האם זו ה־בשורה לקיץ הקרוב? ימים יגידו אם מדובר בגחמה של הג'יאנינה או בסנונית שמבשרת את בוא הנקע בקרסול. כך או כך, כאן – למרבה השמחה – אף אחת לא נפלה, וטוב שכך. בגבהים האלה זה היה מסתיים באסון.