המדינות המתפתחות: לזרז את הטיפול במשבר

מצילים את העולם? שרי האוצר של מדינות ה-G-20 - ארגון הכלכלות הגדולות בעולם, הכולל את המדינות העשירות (G7) ואת המדינות הגדולות - נועדים במהלך הסוף השבוע באחוזה הכפרית בהורשאם שבפרוורי לונדון כדי לדון באסטרטגיות שיש לנקוט כדי לחלץ את הכלכלה העולמית מהמשבר. זאת לקראת פסגת ראשי מדינות של ה-G-20 שתתקיים ב-2 באפריל בלונדון.

שר האוצר הבריטי אליסטייר דארלינג הצהיר במהלך הפגישה כי כל המדינות שמשתתפות בוועידת G-20 הסכימו לנקוט בכל הצעדים הדרושים כדי להשיב את הצמיחה הכלכלית.  שר האוצר האמריקני, טימותי גייתנר, אמר כי ההתאוששות הכלכלית של ארה"ב ושל העולם תלויה

במהלך הוועידה ניכר, כרגיל, מתח בין נציגי המדינות העשירות - ארה"ב, אירופה ויפן, החברות בארגון ה-G7 ובין המדינות המתפתחות. סין, הודו, ברזיל ורוסיה קראו היום לממשלות ארצות הברית ואירופה לספק להן מידע רב יותר על כלכלתן. נציני המדינות המתפתחות קראו למדינות המערב: "לספק לנו אינפורמציה שתאפשר לנו לוודא כי הכלכלות שלהן (של מדינות המערב) נעשות יציבות יותר כדי שיתמודדו טוב יותר עם המצב הכלכלי".

עוד קראו ארבע המדינות למערב להקצות משאבים גדולים יותר לטיפול במשבר הכלכלי הגלובלי. 

שר האוצר האמריקני, טימותי גייתנר, הגיב לדברים בעקיפין, באומרר כי ההתאוששות הכלכלית של ארה"ב ושל העולם תלויה במידת הגישה שתינתן לחברות אמריקניות לחדור לתוך "מדינות צומחות" ושההתאוששות הכלכלית האמריקנית "תהיה חזקה יותר ככל שהעולם יהיה חזק יותר". 

מה עושים עם הנכסים הרעילים?

 מרבית הדיונים מתמקדים בסוגיית ניקוי הבנקים מה"נכסים הרעילים" - נכסים פיננסיים נושאי חובות, שגרמו לעולם לשקוע במשבר - על רקע חילוקי דיעות בין ארה"ב לבין מדינות באירופה לגבי השאלה, בכמה כדאי להגדיל את ההשקעות הכספיות בחילוץ של שוק האשראי מהקיפאון שנקלע אליו.

יו"ר קרן המטבע הבינלאומית, דומיניק שטראוס קאהן, מזהיר כי אם לא יינקטו אמצעים להוצאת הנכסים הרעילים מדפי המאזנים של הבנקים, ההתאוששות הכלכלית תמשך גם אחרי 2010. נשיא הבנק העולמי, רוברט זואליק, אמר אתמול בלונדון כי "אם לא נטפל בנושא הבנקאות, תמריצים יהיו רק בגדר זריקת מרץ רגעית".

הצעדים שמתכננת ממשלת גרמניה הם בגדר הפקת לקחים מתוכנית סיוע בהיקף של 73 מיליארד דולר שהוענק למערכת הבנקאות הגרמנית כדי לסייע לו להתמודד עם ירושה שלילית שקיבל ממזרח גרמניה ב-1990 לאחר איחוד גרמניה. לארצות הברית ולבריטניה, לעומת זאת, עדיין אין ניסיון בהתמודדות עם בעיות כאלה, וממשלותיהם מנסותלסייע לבנקים להתמודד עם הנכסים הרעילים שהקפיאו את שוק האשראי.

"הסרת נכסים מספרי המאזנים של הבנקים לעולם לא תהיה תהליך חלק אך הצורך בכך הוא דחוף", אומר וולפגנג גרקה, נשיא המרכז הבווארי לפיננסים, מכון מחקר שבסיסו במינכן. "לקחים שהופקו לאחר האיחוד עשויים לעזור מאוד עכשיו".

להערכת רגולטורים בגרמניה, היקף הנכסים הרעילים בבנקים שלה עומד על 300 מיליארד אירו. תוכניות קודמות שקלו המרת אג"ח ממשלתיות בנכסים הללו והקמת מספר "בנקים רעים" נפרדים.

הקנצלרית אנגלה מרקל הקימה באוקטובר קרן חילוץ לבנקים בהיקף של 500 מיליארד אירו, שסייעה בהפשרת ההלוואות הבין בנקאיות ובמימון רכישת 25% מקומרצבנק. כ-197 מיליארד דולר מכספי הקרן חולקו עד לסוף פברואר.

שרי האוצר של קנדה, גים פלאהרטי, ושרת האוצר של צרפת, כריסטין לאגארדה, אותתו כי הם מחפשים אחר דרכים חדשות להתמודדות עם משבר הבנקאות."לא תהיה התאוששות משמעותית בכלכלות האמיתיות עד שנפתור את סוגיית הבנקים", אמר פלאהרטי לעתונאים בהורשאם. לאגארדה אמרה בראיון כי חיוני הדבר שמדינות ה-G-20 יגבשו מדיניות משותפת לסיוע לבנקים.

בראיון טלוויזיוני אמרה אתמול שרת האוצר הצרפתית כי לחברות ה-G-20 אין בדיוק את אותם סדרי עדיפויות, אך הוסיפה כי היא "אופטימית מאוד" שתושג פשרה בין בקשת ארה"ב להגדלת סכומי התמריצים לבין בקשת אירופה להידוק הרגולציה בשוקי הפיננסים. "כולם עובדים ברוח זו", אמרה. שר האוצר הבריטי, אליסטר דרלינג, ציין כי קיימת "הבנה רבה ביננו אף כי כמובן שעם 20 אנשים סביב השולחן ברור שיתעוררו מחלוקות".

"אנחנו צריכים נקיטת מדיניות דחופה", אומר סיימון ג'ונסון, לשעבר כלכלן בכיר בקרן המטבע הבינלאומית המשמש עתה יועץ בכיר במכון פטרסון לכלכלה בינלאומית. "הבעיות של המגזר הפיננסי רחוקות מפתרון, וגם מצבה של הכלכלה האמיתית מחריף".