כפר שפיה: הניגון השכיח את הצרות

כתבה שנייה המתעדת את פועלו של משה יעקבסון, החניך שהפך למדריך ומורה למוזיקה בכפר הנוער כפר שפיה. והפעם: צילומים משנות הארבעים והחמישים

נדב מןפורסם: 20.03.09 , 09:44

בכתבה הקודמת ערכנו היכרות עם משה יעקבסון, שבתחילת שנות הארבעים חזר לכפר הנוער שפיה, בו למד בצעירותו.

היו אלה השנים שלאחר מאורעות 1936-9 בארץ ופרוץ מלחמת העולם השנייה באירופה. מרבית חניכי כפר הנוער הגיעו ממשפחות "קשות יום" וחלקם אף היו יתומים מהורים. בכפר מצאו את עולמם: חינוך, חברה ולימודים.

באותן שנים משה היה נוטר במשטרת הישובים וגם מדריך ומורה בכפר. בזכותו התרחבה מאוד המסורת המוזיקלית של הכפר, ונדמה כאילו הניגון והזמרה הצליחו להשכיח את הצרות.

1. מחלקת הנוטרים בשפיה. משה השמאלי מבין היושבים. עומד במדים משמאל: צבי קובזצקי, מפקד הנוטרים ומורה ספורט בכפר הנוער.

2. מקהלת הכפר בטקס נטיעות ט"ו בשבט בניצוחו של משה, 1945.

3. סולני המקהלה בטקס נטיעות ט"ו בשבט, 1945: 1 - עופרה בביוף, 2 - צבי ורדי. סיפורה של עופרה: במאורעות 1936 נסעה עופרה עם הוריה על אופנוע מפתח תקווה לכפר סבא. בדרך ארבו להם רוצחים ערבים ופתחו עליהם בירי. הוריה נהרגו והיא נפצעה קשה. למזלה, הרוצחים חשבו שמתה ועזבו את המקום. עובר-דרך שמע אותה והביאה לבית חולים, שם טיפלו בה משך חצי שנה והיא אומצה על ידי אחת האחיות. כשבגרה עופרה, החליפה את משה בניצוח על התזמורת בכפר.

4. מקהלת הכפר בטקס נטיעות ט"ו בשבט בניצוחו של משה, 1945. 1 - טובה הירשברג, 2 - עופרה בביוף, 3 - דינה ליטרט, 4 - רותי פולק, 5 - דבורה אלבוים, 6 - חוה שצרנסקי, 7 - דרורה ארקין.

5. מקהלת הכפר בהופעת חג, 1945.

6. באותן שנים לא היה בכפר אמצעי הדפסה ושיכפול, ולכן משה כתב את כל העיבודים לכלים הבודדים, לתזמורת ולמקהלה בכתב יד. בתמונה: עיבוד שכתב משה ל"ניגון יהודי" מאת אנגל.

7. כדי לשמור על חוברות הנגינה רקמו ילדי הכפר עטיפות בד לחוברות התווים.

8. חזרה בחדר המוזיקה, 1945.

9. שוב חזרה בחדר המוזיקה, 1950.

10. נערים בהרכב כלי מיתר, ליד הבית המרכזי, שנות הארבעים.

11. "כאילות השדה וצבאות/ תגדלנה בין סלעים וגבעות,/ לא אב ולא אם לבנות שפיה;/ אחיותן – צפרים ולטאות,/ ואחיהן – כוכבים בשמי - יה"... (מתוך השיר לבנות שפיה, מאת חיים נחמן ביאליק). בתמונה: שתיים מבנות כפר הנוער.