"הוא דבוק לטלוויזיה, אני מטפלת בילדיו"

שאלה:

אני גרושה פלוס שניים בני חמש ושבע, ובן זוגי אלמן פלוס שניים בני שמונה ושש. כך אנחנו מגדלים יחד ארבעה ילדים. זה קשה, אבל מאתגר וכיף לילדים. 

אנחנו חיים יחד כבר כשנתיים, אבל מידי פעם צצה אותה בעיה שחוזרת על עצמה: בן זוגי מאוד אוהב לראות כל הזמן טלוויזיה (ספורט וחדשות), ואילו אני חושבת שזה בזבוז זמן. יוצא שאני רבה איתו על זמן איכות, ונוצר אצלי תסכול של חוסר סיפוק ועניין מהזוגיות עם הקושי בגידול ארבעה ילדים.

אני אוהבת את בן זוגי, אבל הוא מתוסכל וטוען שאני לא מפרגנת לכיף שלו, ואילו אני מתוסכלת מזה שאני יושבת ושורפת ערבים שלמים מול הטלוויזיה ונרדמת משעמום. אני מניחה שאני צריכה לא לשבת לידו, אלא לעשות דברים בשביל עצמי, אבל אני לא מצליחה להביא את עצמי לכך.

בגלל שאני מגדלת ארבעה ילדים במקום שניים, אני מצפה ממנו להרבה יותר. אני רוצה ליהנות מחיי הזוגיות יותר מבעבר, כי אני הרי לא חייבת להיות בזוגיות איתו. 

רציתי לשאול כמה ומה אני אמורה לצפות מבן זוגי במקרה שלנו. מה זה נורמלי במצבי? האם אני אובססיבית?

תשובה:

יש במכתבך כמה בעיות שונות, חלקן זוגיות, חלקן אישיות וחלקן משפחתיות. בואי נסה לעשות סדר:

ראשית, ברכותיי. חיבור ארבעה ילדים משתי משפחות כך שיהיה להם כיף לגדול יחד זו משימה לא פשוטה, ונראה שאתם מצליחים בה יפה. לא כתבת אם בן זוגך בכלל תורם משהו לעניין. הניסוח שלך היה "אני מגדלת ארבעה ילדים". האם את גם עובדת? האם את חשה שיש חוסר צדק בחלוקת הנטל? זה הנושא הראשון שכדאי לברר ולפתוח.

איך עושים כזו הפרדה? קודם כל, בראש. נסי לשאול את עצמך איזה שינויים את רוצה להכניס בחלוקת התפקידים שלכם כהורים. האם את חשה מרירות על הנטל שמופל עלייך? האם בן זוגך מתנער מאחריות לטיפול בילדים, בבית, לחינוך ולנושאים הקשורים לכך? אחרי שביררת זאת לעצמך, דברי איתו על כך בנפרד מנושא הטלוויזיה, כנושא בפני עצמו של חיפוש האיזון והצדק בתפקידי ההורות.

ועכשיו לעניין הטלוויזיה. התסכול שלך מובן, לגיטימי, אבל נדרשת כאן פשרה שתצמח מתוך היומיום המשותף שלכם, מתוך הבנה והכרה הדדית. דברי איתו על הציפיות שלך מחיי הזוגיות, איזה בילויים חסרים לך, ותשאלי אותו כמה הוא מוכן ללכת לקראת הצרכים שלך. נסו למצוא איזו נוסחה, כמו, תדירות מסויימת לבילוי בנוסח "שלך". פעם בשבוע? פעם בשבועיים? שיהיה איזה זמן שבו הוא יודע שאתם עושים משהו אחר מלבד צפייה בטלוויזיה.

חשוב לכבד את הטעם של כל אחד

בתחום זה, חשוב לכבד את הטעם של כל אחד. למי שעובד, מגדל ארבעה ילדים, לא תמיד יש כוח לעוד פעילויות. נשים וגברים מאוד שונים בתחום זה, ואתם גם הכרתם בגיל מאוחר, כך שכל אחד פיתח את ההרגלים שלו ושלה.

באופן כללי יותר, בפרק ב', כשמדביקים יחד שתי משפחות, יש קשיים גדולים יותר מאשר אצל זוג שמתחיל את דרכו בגיל צעיר. הילדים צריכים להתרגל ל"אחים" חדשים ולאמא-אבא חדשים, ההורים נאלצים להקריב לא מעט מהרומנטיקה וההתנהלות של התחלת קשר, למען החזקת הילדים והמשפחה.

אז לסיכום: אינני יודעת אם את אובססיבית, זה תלוי במה שלא כתבת. האם בן זוגך בכל זאת משקיע ותורם, בדרך שלו, לחייכם הזוגיים ולמשפחה? האם הוא חם ותומך? האם הוא פרנטר מיני טוב? האם הוא אבהי ואכפתי כלפי הילדים? האם הוא מציע דברים אחרים שתעשו יחד כזוג מלבד צפייה בטלוויזיה?

אולי הטרוניה שלך כלפי התחביבים שלו היא מוגזמת, נסי לראות את התמונה השלמה, מה הוא כן נותן בכל המישורים, ומה חסר לך, ואז לשפוט בעצמך כמה נכון לדרוש ממנו והיכן להרפות ולהניח לו להירגע בסופו של יום, בדרך החביבה עליו.

•  עירית קליינר-פז היא פסיכולוגית קלינית, מטפלת אישית וזוגית, מרצה ומדריכה. ניתן לשלוח באימייל שאלות, ותשובות נבחרות יתפרסמו בטשטוש הפרטים המזהים. לצערנו, אין אפשרות להשיב אישית על הפניות.
  

האתר של עירית