הרוגי הפיגוע: דוד נהג לסייע לנהגים שנתקעו

לדבריו, מרכז חייו של רמזרקר היו ילדיו - אותם גידל בעצמו. "הוא בחור מקסים שגידל את שלושת הילדים שלו לבד, נתן להם חינוך ולא חסך מהם כלום". רמזרקר השאיר אחריו את אלון (27), אליאור (21) ואלינור (16).

"אני מקווה שזה יהיה החלל האחרון", אומר אחיו של חזי, מנשה. "אנחנו תשעה אחים ואחיות. נגרע אחד ממנו, חלק מהפאזל המשפחתי שלנו חסר". לדבריו, "יחזקאל היה קודם כל אבא אוהב לילדים שלו, השקיע כל רגע פנוי עם הילדים. אבא מחנך, אוהב לתת כתף, לשחק איתם, אבא לתפארת".

 מנשה סיפר כי כבר כ-30 שנה משרת אחיו רמזרקר במשטרה. רוב הזמן שירת במחוז ש"י. על השאלה אם לא חשש על רקע המצב הביטחוני, השיב מנשה: "דווקא אנחנו היינו מעלים את החשש. אמרנו שמדובר באזור מסוכן, והוא זה שתמיד היה מחזק אותנו ואומר 'אם אני, כלובש מדים, לא ארצה לעבוד במקומות האלו, אז איפה כל המדינה שלנו'. הוא אהב את מה שהוא עושה, אהב את המדים, אהב את המשטרה, זו הייתה המשפחה השנייה שלו".

מנשה מספר שילדיו של רב נגד רמזרקר מתקשים לבטא את רגשותיהם בעל פה, ורק כותבים. בין היתר כתבו: "היית אבא, היית אמא ובירייה אחת הכל נעלם", הוא מספר כשעיניו דומעות.

גם לראש מועצת מעלה אפרים, דני ביטון, היו רק מילים טובות לספר על רמזרקר. "שנים הוא מגדל את ילדיו לבד בנאמנות מסורה. הוא שילב את האהבה שלו בין העבודה ובין גידול הילדים. הוא היה אדם צנוע, שקט, כל עולמו היה העבודה המסורה במשטרת ישראל וגידול הילדים שהשקיע וטיפח".

הלווייתו של רמזרקר תתקיים בשעה 16:00 בבית העלמין ביבנה.

"הם פעלו לפי הנוהל"

אחיו של רס"ב רבינוביץ', שרון, סיפר כי רק ביום חמישי האחרון חגגה כל המשפחה את חתונתה של אחת האחיות. "הבשורה על מותו של דוד הפילה אותנו מהשמחה הגדולה ביותר לאבל הנורא", אמר האח.

שרון סיפר כי בשעה 20:10 אמש הוא שמע את הידיעה הראשונית על הפיגוע בכביש הבקעה. "כמו שאני רגיל לעשות במקרים כאלה, התקשרתי לאחי, קיוויתי שהוא ידווח לי מהשטח כמו שהוא היה עושה תמיד, אבל הוא לא ענה. לא ידעתי אם הוא נמצא באירוע או שסתם מבלה באיזשהו מקום. בשבת הוא עוד היה איתנו אחרי החתונה ויצא למשמרת אחר הצהריים. לא ידעתי מה המשמרת שלו ביום ראשון, אז לא ידעתי אם הוא נמצא שם. כמה שעות אחרי זה כבר הגיעו המשלחות של השוטרים לבשר לנו את הבשורה המרה".

על האירוע עצמו, כפי שנמסר לבני משפחתו של רבינוביץ', סיפר שרון, ששני השוטרים שנרצחו היו בנסיעה שגרתית בכביש הבקעה. "דוד סיפר לי שהרבה פעמים הם נהגו לעזור לנהגים שנתקעו בצידי הכביש, כדי שלא יקרה להם אסון כמו שקרה הפעם. השוטרים, שאיתם דיברנו, סיפרו שאחי והשוטר השני פעלו לפי הנוהל, הם הגיעו אל הרכב התקוע מאחור. המחבלים ניגשו אליהם ואז הם נורו. אחי היה הנהג בניידת, כנראה לא הבין בהתחלה שהוא נפגע והתחיל לרדוף אחרי המחבלים, אבל אז איבד את ההכרה והניידת סטתה".   

דוד, לו עוד שמונה אחים ואחיות, נולד בקריית-שמונה וגדל בקריית-ביאליק. הוא למד באורט דפנה ואחר כך בבית הספר הטכני של חיל האוויר. הוא שירת כמכונאי מטוסים. בגיל 25, במקביל ללימודיו באוניברסיטת חיפה, הוא הצטרף למשטרה. בין התפקידים שמילא היה שוטר סיור ביפו, שירת

גם בבית דגן ובעשר השנים האחרונות התגורר באריאל ושירת ביחידות שונות במחוז ש"י.

האח סיפר כי דוד אהב את השירות ורוב הזמן נהנה ממנו. "הוא היה איש רגיש וקשוב, שידע להקשיב לכל אחד, היה אכפתי וכאב את הכאבים של כולם. הוא ידע גם לדבר נכון עם כל אדם ואדם. וכל שישי שבת שהיה פנוי היה מגיע באופן קבוע להורים, דיבר איתם, עזר להם, הוא היה הילד שהיה אחראי על אמא", סיפר האח. "הוא כל כך אהב לעזור וגם נהרג כאשר ניגש לעזור לאנשים".

הלווייתו של רבינוביץ' נערכה בצהריים בבית העלמין בחיפה. ספד לו מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב דודי כהן: "שוטרי משטרת ישראל הם החזית והמגן של מדינת ישראל ומשלמים את המחיר על הגנת המדינה. שוטר שנופל בתפקידו הוא גיבור שלנו, של המדינה, שליח ציבור. שני שוטרים שילמו בחייהם במה שנראה כמאורע מתוכנן של מחבלים שוחרי רע".

המחבלים ביימו תקר בגלגל 

מחקירת המשטרה עולה שהמחבל או המחבלים ביימו תקר בגלגל וכשהשוטרים עצרו כדי לסייע

 להם הם פתחו לעברם באש מטווח קצר מאוד. במקום הפיגוע אף נמצא מגבה (ג'ק) - בתמונה מימין - וייתכן כי המחבלים עשו בו שימוש כדי להיראות אותנטיים. השוטרים ניסו לעזור, ונקלעו למארב האש.