לקראת פתיחת העונה: המדריך השלם לבייסבול
המשחק שהכי מזוהה עם ארה"ב לא מצליח לבנות לעצמו בסיס אוהדים בישראל. אולי בגלל חוסר הבנת החוקים, או אולי בגלל שמשחק יכול להימשך שעות. ההסבר המלא לגירסה האמריקנית של הקפות. יש עוד שאלות? טקבקו
30 קבוצות, שמחולקות לשתי ליגות - האמריקן והנשיונל ליג, ינסו להיות אלו שימשיכו לשחק גם באוקטובר, עת יחלו משחקי הפלייאוף, ואולי אף לזכות בתואר הנכסף, באחד מענפי הספורט בו מתחלפות האלופות בקצב המהיר ביותר. מאז תחילת העשור חלקו את הרגע המשמח בעונה לא פחות משמונה קבוצות.
לקראת פתיחת העונה הבאה עלינו לטובה, ynet מביא לכם את כל מה שרציתם לדעת על הבייסבול, ואף פעם לא העזתם לשאול. מהחוקים, דרך השחקנים ועד לשיטת המשחק.
החוקים היבשים, והרטיבים
נתחיל בהתחלה. משחק בייסבול נמשך תשעה סיבובים, או בשפה המקומית - תשעה אינינגס. כל סיבוב נחלק לחלק תחתון ועליון, כשבעליון תוקפת הקבוצה האורחת, ולאחר שההגנה מצליחה לפסול שלושה שחקני התקפה - עוברים לחלק התחתון. במידה והמשחק לא מוכרע בתשעה סיבובים, ממשיכים להארכה של סיבוב אחד עד להכרעה.
אדגר רנטריה מסן פרנסיסקו ג'יאנטס. שורט סטופ קלאסי (AP)
המטרה: בדיוק כמו בהקפות - להביא כמה שיותר שחקנים הביתה. כלומר - לעבור דרך ארבעת התחנות, מהבסיס הראשון, לשני והשלישי ומשם לבסיס הבית. כל שחקן שמשלים הקפה כזו מוסיף ריצה לקבוצתו. הקבוצה עם הכי הרבה ריצות בתום תשעה סיבובים תנצח במשחק.
מה זה הום ראן?
הדרך הקלה ביותר היא להכות הום ראן, משמע להעיף את הכדור מחוץ למגרש, אך בתחומים המותרים. כדורים שהולכים אחורה, או אל עבר רוב מקומות הישיבה במגרש נחשבים פאולים, לזה עוד נחזור בהמשך. הום ראן מביא לכך שהשחקן שחבט, ושאר השחקנים שבתחנות יכולים "לטייל" הביתה, כשכולם נחשבים ריצה. הום ראן בו בכל בסיס יש שחקן שווה 4 ריצות ומכונה גראנד סלאם - אחד הרגעים המתוקים יותר במשחק.
התופס של הפיליז מקווה להקדים את קארל קרופורד מטמפה (AP)
דרך אחרת היא כמובן לחבוט כדורים שנופלים על הדשא, כלומר ששחקני הגנה לא תופסים אותם מהאוויר. לאחר החבטה רץ השחקן לכיוון הבסיס הראשון, כשהמטרה שלו היא להקדים את ההגנה, שמנסה מצידה לשלוח את הכדור לפניו לאותו הבסיס. במידה והוא רואה שהוא יכול, מנסה השחקן להגיע גם לבסיס שני, ואולי גם לשלישי. במקרים נדירים במיוחד מצליח השחקן לבצע הקפה שלמה למרות שלא העיף את הכדור מחוץ למגרש, בדרך כלל בגלל הגנה גרועה.
איך מתקדמים ואיך פוסלים?
לאחר שעלה השחקן לאחד הבסיסים מנסים השחקנים הבאים לקדם אותו, כשבמקביל מנסה אותו השחקן לגנוב בסיסים ולהתקדם לבד. אחת האפשרויות לקדם שחקן היא ע"י הקרבה - באנט. שחקן דואג להפיל את הכדור על הדשא, כשהוא מניח שאותו יפסלו, על מנת שהרץ שעל הבסיס יתקדם לבסיס הבא.
איך פוסלים ומסיימים סיבוב? הדרך הראשונה היא של הזורק - הפיצ'ר. תפקידו לזרוק את הכדור מעל לבסיס הבית המכונה HOME PLATE. זריקה מחוץ לתחום, כשהחובט לא מנסה לחבוט, נרשמת לטובתו של שחקן ההתקפה ומכונה BALL.
זריקה מעל לצלחת מזכה את הזורק ב-STRIKE. גם זריקה מחוץ לתחום, כשהחובט מנסה "לרדוף" אחרי הכדור ללא הצלחה אף היא סטרייק. במידה והחובט מצליח לחבוט, אך מחוץ לתחומי המשחק ולאזור הלא חוקי נחשבת אף היא סטרייק, כל עוד לא מדובר בסטרייק שלישי שהוא פסילה.
האריס מהטווינס גולש לעבר בסיס שני מול ג'יטר מהיאנקיז. פסול (רויטרס)
על מנת לפסול שחקן על הזורק להגיע לשלושה סטרייקים, לעומת זאת, ארבעה בולס מזכים את החובט ב-WALK - מעבר חופשי לבסיס הראשון.
הדרך הבאה לפסול שחקן היא לתפוס את חבטתו בעודה באוויר. במידה והכדור נגע בדשא - הדרך הבאה היא לזרוק אותו כמה שיותר מהר לכיוון הבסיס אליו רץ החובט. אם הכדור מגיע לשם לפני הרץ - הוא פסול. שלוש פסילות מביאות לסיום הסיבוב.
וכאן מגיע אחד הדברים היותר יפים בספורט הזה - אין כאן שעון. כמו בטניס או בכדורעף, תמיד אפשר לחזור מפיגור, כל עוד לא נפסל השחקן האחרון בסיבוב האחרון. לכן סיבוב יכול להימשך חמש דקות, או חצי שעה, תלוי בהגנות ובהתקפות.
עוד דבר שיפה במשחק הזה - יש המון חוקים קטנים, שניתן ללמוד במהלך הצפיה. אני, למשל, רואה בייסבול כבר 13 שנה, ובכל משחק לומד משהו חדש.
ונעבור להרכבים
הליינאפ של כל קבוצה - שחקני ההתקפה, מורכב מתשעה חובטים שעולים אחד אחרי השני. לאחר שהתשיעי סיים את חלקו בפעם הראשונה, הראשון עולה בפעם השנייה, וכן הלאה. כל שחקן הגנה הוא גם שחקן התקפה, כששחקני ההגנה נחלקים לשני סוגים - שחקני השדה הפנימי (INFIELD), הם שחקן הבסיס הראשון, שחקן הבסיס השני, שחקן הבסיס השלישי, השורט סטופ (בין הבסיס השני לשלישי, בד"כ המנהיג של ההגנה) והתופס שממוקם בבסיס הבית, ותופס את הזריקות של הזורק.
רחוק יותר נמצאים שחקני השדה החיצוני - האאוטפילדרים, שמחולקים, כמה מפתיע, לאאוטפילדר ימני, שמאלי ומרכזי. אם ספרתם ביחד איתי בטח הגעתם לשמונה שחקנים, שזה אחד פחות ממה שיש בליינאפ. בנאשיונל ליג החובט הנוסף הוא הזורק, באמריקן ליג מדובר בחובט מיועד - DESIGNATED HITTER, שלא לוקח חלק בהגנה אלא רק בהתקפה.
בד"כ מסודר הליינאפ כך שהראשונים יהיו שחקני ההתקפה הטובים ביותר. החובט הרביעי מכונה CLEAN-UP, כיוון שבמידה וכולם עולים לפניו על הבסיסים, הוא עשוי לנקות את הבסיסים עם הום ראן. כאן בדרך כלל שמים את שחקן ההתקפה הטוב ביותר בקבוצה. על הספסל מחכים כמובן מחליפים שיכולים לעלות בכל מצב נתון. אין הגבלה על מספר החילופים.
הפיצ'רים נחלקים לשניים - סטארטרים, אלו שפותחים משחקים ואמורים לזרוק לאורך רוב המשחק. סטארטר נורמלי ביום נורמלי זורק כמאה כדורים. אחר כך
הוא צפוי להתעייף, או אז יחליף אותו הרליבר (מלשון רליף - לתת אוויר). במצב של יתרון זעום, שמור הסיבוב האחרון לקלוזר, הרליבר הטוב ביותר שמסוגל לתפקד במצבי לחץ.
הסטרטרים, בד"כ, זורקים אחת לחמישה משחקים, כך שקבוצה מורכבת לרוב מחמישה זורקים פותחים, אליהם מצורפים כחמישה רליברים, כשאחד מהם הוא הקלוזר.
עונת הבייסבול נמשכת 162 משחקים, כשכל קבוצה משחקת כל יום, עם חופש בערך אחת לשבועיים. בסוף ספטמבר נקבעות ארבעת העולות מכל ליגה לפלייאוף, ואז משוחקים חצאי הגמר של הליגות (הטוב מ-5 משחקים) והגמרים (הטוב מ-7). לקראת סוף אוקטובר מתחילים משחקי הוורלד סירייס, שמכריעים מי, לטענת האמריקנים, היא אלופת העולם.
לפנייה לכתב/ת 
