"הלו, זה לא מדבק"
בן ציון ישראל, מתנדב בעמותת "רחשי לב", מספר "בגוף ראשון" על הפעילות עם ילדים חולי סרטן, על החיבור אליהם, העשייה והתקווה. רוצים להצטרף?
הייתי שם, בבית הילד שמנוהל על ידי עמותת "רחשי לב" במתחם בבית חולים תל השומר, לשם התקבצו ובאו ילדים מכל גווני החברה הישראלית, ילדים הנושאים על גופם מחלות קשות, והם כעת בעיצומה של המלחמה במחלה. ברחשי לב מתנדבים דתיים וחילונים. כולם משלבים ידיים למען מטרה אחת, לעשות כיף לילדים. כל אחד לחוד וביחד בחלק עליו הוא מופקד, מפיקים בסופו של דבר את הטוב ואת השמח ביותר עבור הילדים.
"אתה יכול לאכול את העוגה וללקק את הקרחת שלי, זה לא מדבק"
וכך אתה נכנס לבנין שנראה כמו לובי מפואר. מגשים עמוסים במיני מתיקה ואתה מביט מהצד, פוחד להגיש יד ואז ילד קטן אומר לך: "הלו, זה לא מדבק, אתה יכול לאכול את העוגה וללקק את הקרחת שלי, זה לא מדבק".
"גומת חן מתפשטת על לחי מדוכא"
חברי המתנדבים, אין לי מה לומר, בעייני זה 'מה זה' מדבק. נסחפתי ואני לא יכול לעזוב את הילד המתוק. עם דמעה כבושה בעין ולב גואה באהבה אני שמח להיות חלק מ"רחשי לב" שמושיטה להם אוזן קשבת ויד מסייעת.אני נכנס לחדר של מירב, בחורה בת עשרים שעברה ביופסיה ומצב רוחה לא כל-כך שמח, אבא ואמא שלה מצטרפים גם הם לפתע למסיבה, בחדר צחוקים, ברכות ואיחולים, הצבע חוזר לפנים ואז אני מביט בשעון, השעה מאוחרת ומתנדב ותיק ממני מסביר לי: ב"רחשי לב" אין שעון, ב"רחשי לב" מסביב לשעון עושים כיף ושמחה לילדים חולי סרטן בישראל.
אני יוצא את החדר, והמסיבה עדיין בעיצומה, בובות ענק לצד ליצנים המעלים חיוכים על כולם, רקדני ברקיידאנס העושים את הלא יאמן לקול תשואות צהלת הילדים, עשרות מתנות ממתינות לזוכים, עיניים כבויות - זוהרות לפתע, וגומת חן מתפשטת על לחי מדוכא.
"בית הילד"
כולם טובלים בים של ממתקים והפתעות מיוחדות. הלילה כולם הלכו לישון בחיוך, הכאב עומעם במקצת, התקווה שבה למקומה הראוי.
לפני 20 שנה הקים ראובן גשייד את 'רחשי לב', מה שהיה נראה אז חזון אחרית הימים, מתבצע כיום יום יום ושעה שעה בתוך כתלי "בית הילד", ובפעילויות שונות ומגוונות במחלקות האונקולוגיה בביתי החולים לילדים בתל השומר ובאיכילוב.
- לפרטים והתנדבות בעמותה לחצו כאן
או התקשרו 050-9024318
"בגוף ראשון"- מדור המאפשר למתנדבים לספר בעצמם על פעילותם והמקום בו הם מתנדבים. חומרים ותמונות ניתן לשלוח ל hevra@y-i.co.il ולציין בנושא - עבור מדור "בגוף ראשון". הפרסום בהתאם לשיקולי המערכת.
עדויות נוספות של מתנדבים:
"האויב הכי גדול שלי הוא אני בעצמי"
"הם נותנים לנו כוח לעזור להם למצוא את הדרך"
"לתת לילדים סיכוי אמיתי לחיים טובים יותר"
"על חלומות רגילים של ילדים מיוחדים"
"איך מטפלים ברב שהטריד מינית?"
"איך עונים למישהו שמתקשר לספר שנאנס?"
לפנייה לכתב/ת 
