עיריות מפעילות מזבלות פיראטיות
עיריות ורשויות מקומיות בישראל - שאמורות לשמור על הניקיון והחוק - מפעילות אתרי פסולת פיראטיים. לעיתים בכניסה עומד שומר של העירייה, ולעיתים היא אף גובה תשלום מקבלנים עבור השלכת הפסולת שם. המשרד להגנת הסביבה: האתרים האלה הן פצצות זמן סביבתיות. כתבי האישום בדרך
רשויות מקומיות בישראל, שאמורות לאכוף את חוקי הניקיון ולמנוע מפגעים סביבתיים, עוברות על החוק באופן בוטה. מבדיקת המשרד להגנת הסביבה עולה שבמקום להילחם במשליכי האשפה הפיראטיים, הן מפעילות בעצמן אתרים בלתי חוקיים להשלכת אשפה. יתרה מזאת: לעיתים הן אף גובות תשלום מקבלני פינוי אשפה פרטיים תמורת הטמנתה באתרים הבלתי חוקיים הללו.
במשרד מגבשים בימים אלה תיקי חקירה וכתבי אישום נגד מספר רשויות שהפעילו אתרי אשפה בלתי חוקיים שכאלה, שם מושלכים מאות אלפי טונות של פסולת בניין מדי שנה. ברשימה נמצאות ערים כמו חיפה, דימונה, אשקלון, רהט ואום אל-פחם, רשויות מקומיות כמו מיתר ועומר, וכן מספר רב של רשויות מקומיות בדואיות וערביות בנגב ובגליל.
פצצת זמן סביבתית
אתרים הפסולת הפיראטיים הללו פועלים ללא היתרי בנייה או רישיון עסק כנדרש בחוק. בשונה מאתרי הטמנת פסולת חוקיים, אין על האתרים הפיראטים שום פיקוח. אפשר שיחד עם פסולת הבניין למשל, מצטברת שם גם פסולת תעשייתית רעילה ומסוכנת. במשרד להגנת הסביבה מודאגים מכך באופן מיוחד, שכן האתרים הפיראטיים לא נבנו עם התשתית המתאימה שתמנע דליפה או חילחול של חומרים מזהמים לקרקע או למי התהום.
באתרים הללו אין פעילות הטמנה מסודרת ולכן שורפים שם לעיתים קרובות את האשפה כדי לחסוך במקום. התוצאה היא זיהום אוויר ופיזור רעלים מסוכנים.
טובעים באשפה:
- מבקר המדינה ב-2007: אתרי הזבל "פורחים" בין השדות
- מבקר המדינה ב-2008: פסולת הבניין בשטחים פתוחים - "מכת מדינה"
- המאבק בפסולת הבניין - "על הנייר בלבד"
- סכנת פיצוץ ליד ביה"ח "פוריה" בגלל אתר פסולת
- ירכא: כביש הכניסה הפך למזבלה
"האתרים הללו הם פצצת זמן סביבתית", אמר ל-ynet אורי טל, מרכז פסולת בנין במשרד להגנת הסביבה. "למקומות הללו מגיעים חומרים מסוגים שונים, ללא שום פיקוח, והתוצאה היא פגיעה קשה בסביבה". טל מדבר על זיהום אוויר כתוצאה מפליטת גזים שונים ושריפת הפסולת, וגם עזובה שהיא כר פורה להתפתחות של מזיקים והתפשטות מחלות. "במקומות הללו נגרמים לא פעם זיהומי מי תהום, או זיהום של מקורות מים עיליים – כמו נחלים סמוכים – וגם זיהומי קרקע", הוא אומר.
שומר של העירייה בכניסה. האתר בדימונה (צילום: המשרד להגנת הסביבה)
אחת הדוגמאות הבעייתיות היא אתר "דורי", המופעל על-ידי עיריית חיפה מזה כשבע שנים. לאתר זה מושלכות מדי שנה אלפי טונות של פסולת בניין משיפוצים שעושים תושבי העיר בבתיהם. בעבר נטען כי אתרים כמו דורי פועלים משום שאין בקרבת מקום אתרי הטמנה חוקיים. במשרד דוחים זאת מכל וכל: "בחיפה למשל ישנם שני אתרי פסולת חוקיים לגמרי שמשוועים לקבלת פסולת", הוא מסביר - אתר הפסולת בג'למה ואתר הפסולת בשפיה. "שפיה הוא אתר חדש שהוקם רק בשנת 2007", מדגיש טל.
במשרד מציינים גם את האתר הבלתי חוקי שמפעילה עיריית דימונה - אחד האתרים הבלתי חוקיים הגדולים, שבשערו אף ניצב שומר הלבוש במדי העירייה. במשך כשבע שנים פעל האתר ולמרות התראות חוזרות של המשרד הוא לא הוסדר.
בנגב ישנם אחרים נוספים, קטנים יותר, כמו למשל האתר שמפעילה מועצת עומר או המועצה המקומית מיתר. ישנם אתרים הנמצאים באחריותה של עיריית רהט, תל-שבע, ערערה, כסייפה, חורה ושפיר. בערבה ישנו אתר באחריות המועצה האזורית ערבה תיכונה. באזור הצפון קיים אתר בכפר כנא, במשהד וביפיע, וכן אתר שמפעילה עיריית אום אל-פחם.
המדינה מפסידה - הרשויות מרוויחות
מעבר לעבירה הבוטה על החוק מצד הרשות שאמורה לאכוף אותו - יש לפעילות הזו גם היבט כלכלי. בארץ פועל כיום מנגנון של היטל הטמנה: תעריף אותו משלמות הרשויות המקומיות למדינה עבור הטמנה של כל טונה פסולת. גובה התעריף עולה מדי שנה, במטרה לעודד את הרשויות להטמין פחות פסולת, ולהפריד חלק גדל והולך ממנה למיחזור.
המדינה מפסידה כסף כתוצאה מפעילות אתרים אלה, שבהם לא נגבה היטל ההטמנה. מדובר כמובן, גם בחיסכון משמעותי לרשות המקומית בהוצאות השינוע וההובלה. יתרה מזאת: לעיתים גובה הרשות תשלום מקבלני פינוי אשפה כדי לאפשר להם להעביר פסולת לאתר הבלתי חוקי שהיא מפעילה.
במשרד מציינים גם את ההיבט של ירידת ערך הקרקע באתרים אלה, את הפקעת השטח הציבורי ואת העלות הגבוהה שתידרש על מנת לפנות את האשפה הרבה ולשקם את האתר. "חשוב להבין שהבעיה המרכזית היא לא לסגור את שערי האתרים הללו אלא לשקם אותם לאחר מכן", מדגיש טל.
במשרד להגנת הסביבה מכירים את התופעה הזו כבר זמן רב, אך לאחר שנים שבהן ביקשו לפעול במשותף עם הרשויות – הוחלט על שינוי מדיניות. "הניסיון לעבוד איתם בשיתוף פעולה נכשל", מודה טל. "קיבלנו מהם הבטחות שהאתרים יוסדרו או ייסגרו, אך בפועל זה לא קרה. בהחלטת השר עזרא, החלטנו לעבור למדיניות של אכיפה אקטיבית".
השר היוצא, גדעון עזרא, נחוש לדבריו להילחם באתרים. "הנחיתי את הדרג המקצועי במשרדי לפעול בנחישות כנגד כל רשות מקומית העוברת על החוק וכנגד כל ראש רשות מקומית המאפשר זאת". הוא ציין כי המשרד כבר החל בהליכי אכיפה כנגד הרשויות המקומיות, המפעילות את האתרים, ויבדוק אפשרויות לצעדים משפטיים כנגד ראשי הרשויות.
תגובת עיריית חיפה: אתר "דורי" יסגר ע"י העירייה בשבוע הבא - בתאריך 1.4.09. סגירת האתר מתאפשרת לאחר שהעירייה יצרה פתרון חלופי והסדירה את נושא שינוע פסולת הבניין באמצעות קבלנים מורשים בלבד.
תגובת המועצה המקומית עומר: ניסים ניר דובר מועצת עומר ציין: "לפני מספר שנים היה בעומר אתר פסולת בנין, האתר שוקם וכיום האתר הפך לחורשה עם עצי חורש טבעי.כל הפסולת של עומר מועברת ע"י קבלן לאתר דודאים.
תגובת עיריית דימונה: "אנו ממתינים מזה שלוש שנים לאישור תקציבי מן המשרד להגנת הסביבה שיאפשר לנו לסגור את האתר הפיראטי הנוכחי ולפתוח במקומו אתר חוקי ומוסדר. אתר פיראטי זה הינו הרע במיעוטו שכן אין בשטח העיר אתר אחר".
תגובת עיריית אשקלון: עיריית אשקלון מפעילה את כל אתריה כחוק - את תחנת המעבר לפסולת ואת האתר לריכוז הגזם. כל התוצרים של אתרי העירייה עוברים בצורה מסודרת לאתרים חוקיים. הפסולת הביתית מועברת להטמנה בדודאים כחוק, הבוצה ממכון הטיהור לאתר דלילה למיחזור והגזם מקוצץ ועובר לאתר דלילה למיחזור. מאחר שלא קיים אתר מורשה לפסולת בניין באשקלון הפסולת מופנית לאתרים מורשים מחוץ לעיר.
ממרכז השלטון המקומי נמסר בתגובה:
"לא נקבל תופעות של אי-ציות לחוק. הצורך באתרי הטמנת פסולת קיים והכרחי, אולם האישורים להפיכתן באין ברירה של קרקעות למקום הטמנת פסולת מתעכבים זמן רב בשל בעיות בירוקרטיה שתלויה במדינה".
במרכז השלטון המקומי הפנו אצבע מאשימה אל ועדות התכנון הפועלות לטענתם "הרבה יותר לאט ביחס לצרכים בפועל". הם קוראים לשיתוף פעולה מערכתי ומסודר בין מנהל מקרקעי ישראל, המשרד להגנת הסביבה והרשויות מקומיות לפיתרון הבעיה.