ישראל ישראלי מגיש: הצעות חיסכון ביתי במיתון
תגידו את האמת. נכון שאתם שוטפים את הרצפה עם שמפו, מאחסנים שוב ושוב מיץ פטל או סבון כלים בבקבוק הקטן של המים ויש לכם בפריזר קציצות מאמא בקופסה של גלידה מהניינטיז? זה הזמן לצאת מארון החיסכון הביתי הישראלי בגאווה, ולהודות: כך חוסכים כולם
חיסכון זה עניין קשה, וחיסכון בתקופת מיתון שבאה אחרי תקופת אסקפיזם ובזבוז זה דבר עוד יותר קשה. אבל לא מעט פתרונות חסכניים מקננים פה כבר שנים, נחבאים אל הווייתנו הישראלית. אין ספק שהאומה ש"אבקת מרק עוף פרווה" משמשת אחד ממוצרי הייסוד שלה יודעת דרכים עקיפות מהן, והן נמצאות כאן, בתוכנו.
מרחיקי הלכת משחזרים בסתר את תקופת הצנע, ומכינים דבק מקמח ומים, או משתמשים בחומץ לניקוי הרצפה. אבל גם המהדרין פחות יכולים לפנות למנהגי החיסכון הרבים שהתפתחו פה הרבה אחרי תקופת הצנע, ועושים שימוש טבעי ביכולות ההישרדות שפיתחנו כעם ברבות השנים.
אז זה הזמן לשוב ביתר שאת אל מנהגי האמהות שלנו, שהיו הראשונות למחזר חפצים - הרבה לפני שידעו את התועלת במניעת הנזק לסביבה.
כי גם אבא שלכם אף פעם לא זורק לחם, וגם אמא שלכם שומרת עוף צלוי בקופסאות ישנות של גלידה. היא גם מנביטה גלעין של אבוקדו, אבל התועלת שטמונה בזה עודה נסתרת מהידע האנושי.
לנקות רצפות עם שמפו
אחד הסודות הלא שמורים של עולם הניקיונות המקומי הוא השמפו התמים למראה שלכם. מדובר בחומר בעל ריח עוצמתי, שמנקה לא רק קרקפות - אלא גם רצפות.
זה מתחיל כשבבקבוק השמפו שלכם נותרת כמות שמפו מעטה שתקועה אי שם במעמקים. הפתרון הישראלי הוא שימוש במעט הזה כדי להפיץ את הריח האהוב של שיער ראשכם בקרב מרצפותיכם האהובות לא פחות, או לתבל בשמפו את המטלית בעת ניקוי השיש, במקום בחומר הניקוי המיועד לכך, כדי שהידיים שלכם לא יריחו כמו חומצה.
למה אתם חושבים שהיצרנים של חומרי הניקוי מייצרים כיום חומרים בריח פסיפלורה? מטרתם הנסתרת היא להגיע לריחות שמפואיים, כי כל מה שאנחנו באמת רוצים הוא שהבית שלנו יריח כמו שיער, אבל הם נכשלים פעם אחר פעם.
הגרסה העדכנית לשמפו מנקה הרצפות היא גרסת הבדין הצהוב. ברחבי הארץ, אנשים מוסיפים אותו בסתר לשגרת הניקיון שלהם. ניתן לחלחלו למיכל ספריי שהכיל בעבר חומר ניקוי, ולהתיזו לכל עבר. נדרשת כמות פעוטה ממנו כדי להגיע לתוצאות ריחניות, ויכולת ניקיון החלונות שלו מוכחת.
לאגור שקיות מהסופר
מחקרים לא בדקו זאת, אבל אין אחד מכם שלא יסכים שהקביעה שהישראלים הם האומה האספנית ביותר בתחום שקיות הניילון והפלסטיק נשמעת הגיונית.
אמא לימדה אתכם ואתם מצייתים: לא זורקים שקיות. שומרים אותן בארון לשעת חירום. הן חוסכות קניית שקיות אשפה ייעודיות. הן יעילות לעיטוף קופסאות מזון, איסוף ידני של פגרי תיקנים או גללי כלבים, וכמקום מסתור לחתולים.
אפשר גם לעשות שימוש חוזר בשקיות פלסטיק או נייר. איש עוד לא גילה מהו, אבל אמא שלכם בכל זאת תשמור אותן בפנאטיות. וגם אתם.
לאחסן מטבוחה בקופסת גלידה
היא נראית כמו כל קופסת חומוס תמימה. ידכם נשלחת אליה בתשוקה לממרח הנודע, אבל הרמת המכסה שלה מולידה זעקת אימה ומחזות זוועה: חתיכות של בשר מבושל כלשהו נחות על משכבן בתוכה. ובאמת, מריבועי בראוניז ופלחי פירות ועד ארוחות צהריים שלמות - מה אי אפשר למצוא בקופסת חומוס שנשטפה מתכולתה המזרח תיכונית ומולאה בכל טוב אירופה. מזרח אירופה.
המתחרה העיקרית שלה היא קופסת הגלידה מלפני חמש שנים, שאמא שלכם שמרה בארון, לצד קופסאות פלסטיק של גבינה בולגרית, שטובות למיני אחסונים חוזרים, ושאותן היא תסכים לזרוק בחוסר רצון רק כשייעלם להן המכסה. רק בישראל אפשר למצוא קופסאות גלידה בחלק התחתון של המקרר, מלאות במטבוחה. יותר טוב מטפאוור. וגם יותר זול.
להקפיא
בסקנדינביה חשבו על זה קודם, אבל הם ודאי לא מקפיאים שם רסק עגבניות בקופסת שימורים. כי אם נשאר קצת רסק, או שהכנו יותר מדי רוטב, או שנשארה חלה משבת - לא זורקים. מקפיאים.
לדלל
אין דבר שאנחנו לא מדללים. את הכנרת ממימיה, את המיצים הטבעיים שאנו שותים, ואת שאריות הסבון הנוזלי שעומד להיאסף אל אבותיו. דילול של מיץ הופך אותו מתוק פחות, ומעכב את רכישת הבקבוק הבא. דילול של סבון נוזלי משיג את אותם ריח וניקיון בפרק זמן ממושך יותר מזה שהתכוון היצרן. גם רכישת סבון מוצק תשיג אפקט דומה - אבל אתם לא רוצים שיקראו לכם קמצנים.
לאחסן כל דבר בבקבוק מים מינרלים
לכולנו יש מפעל למחזור של בקבוקי מים מינרליים בבית. אפשר לאחסן בהם חומרי ניקוי, תה קר שהכנתם לבד ומיץ ממותק בסירופ לילדים. אפשר גם לחצות אותו ולגדל בו נענע. בקבוק מים מינרלים הוא כלי רב-שימושי, רב-תכליתי - ואתם יודעים את זה.
להדפיס משני הצדדים
המנהג הזה משויך באופן מסורתי בעיקר לאבותינו. אלה היו ועודם נוהגים לומר שאין כל רע בהדפסה דו-צדדית. במשך שנים לעגתם לקמצנות הזו, שגרמה לעבודות שהדפסתם לאוניברסיטה לצאת מהמדפסת כשמצדם האחר ברכה שאבא הכין ב-word ליום ההולדת של סבתא.
אבל מעתה: כולנו אבא. הרי מדובר בחיסכון בנייר יקר, ובשמירה על יערות הגשם. אגב, הם קיימים עדיין?
ללקט שקיקי רטבים ותבלינים
בניגוד לשיטות האחרות לחיסכון, זוהי שיטה של ילדים שבגרו. מי שגדל על המבורגר ופיצה יודע שרשתות המזון המהיר צופנות בחובן מלאי של שקיקי קטשופ, חרדל, רוטב אלף האיים, רוטב ברביקיו והחידוש המסעיר: מיונז דל-שומן. הילד הזה שעבר לגור לבד, ישמור את השקיקים שלא מצאו דרכם לארוחה שלו במקרר, לזמנים של מחסור.
הזמנת פיצה תזמן לביתכם שקיקי תערובת תבלינים. רכישת סלט תספק לכם מארז קטן של חמאה. ישיבה בבית קפה תספק לכם מארז של מטלית לחה וכמה שקיקי סוכר חום וסוכרזית לעבודה, ואכילת סושי תוסיף למקרר שלכם רטבי סויה באריזות קטנטנות.
מארז קטנטן שכזה לא חוסך את רכישת הסויה לבישול, אבל כן חוסך את השימוש בה לתיבול. ובטח שאיסוף של כמה שקיקי קטשופ מפחית את הצורך ברכישת בקבוק שלם, ושומר על הסביבה שלכם מעוד מפגע פלסטיקי.
אבל לא הייתי ממליצה לעשות את אותה פעולה עם שקיקי מיונז. כל אמא תסביר לכם למה: קופסאות ריקות של מיונז חיוניות לשמירה של סוכר ותבלינים.
לגדל נענע
הגירסה הישראלית העממית לאדניות תבלינים אריסטוקרטיות שמכילות קורנית, מנטה ספרדית וריחן בניחוח אננס שהגיעו ישירות ממשתלה, היא גידול נענע. בחצר המוזנחת, באדנית המטופחת, בגינה הזעירה - לאן שהישראלי לא ילך הוא יקח עמו לשם את הנענע. קל לגדל אותה, היא לא מפונקת ואפשר להשתמש בה לתה, לאפייה, לבישול ולמסטיקים.
לנצל סלסלות שמפיניון
תאמינו או לא, יש מי שרוכש פטריות שמפיניון טריות בשביל האריזה. היא טובה לאחסון ספוג הכלים בכיור, או לאיסוף חפצים קטנים, שלולא אריזת השמפיניון היו מתפזרים בכל תפוצות הארון.
באחרונה השליטה של השמפיניון בנישת האריזה הקלה החלה מתערערת, עם כניסתם של זני פטריות חדשים לשוק, עם בואן של האריזות החדשות של הענבים ולרגל פלישת הנבטים.
לצפות בטלוויזיה באינטרנט
אמא שלנו לא עשתה את זה פעם, אבל היא מתחילה לעשות את זה עכשיו. מהדורות חדשות, כתבות וידיאו, סדרות של HOT. זה חוקי, זה זול וזה ישראלי מאוד. צפייה נעימה וחסכונית.