הפליתם נכה? זה עלול לעלות לכם ביוקר

האבטלה והקושי למצוא עבודה, שהם מסימני הזמן, מכים קשה עוד יותר בחירשים ובאנשים עם מוגבלות בכלל. אלא שזה רק קושי אחד מני רבים שהם מנת חלקם.

כאן, במדור זה, עסקנו במשך השנים בכמה מקרים שבהם הופרו זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, והם היו חשופים ליחס מפלה, מעליב ופוגעני. במקרה אחד סירב נהג אוטובוס של אגד להקים אדם בריא שישב במקום השמור לנכים באוטובוס על מנת להושיב שם חירש ועיוור.

במקרה אחר סירבה חברת נסיעות לאפשר לזוג חירשים להשתתף בטיול שלה לחו"ל. חברת דרך ארץ המפעילה את כביש 6 הציבה תנאים מפלים בפני חירשת, וחברת כרטיסי האשראי לאומי כארד דרשה שחירשת תטלפן אליה על מנת להסדיר בעיה שהתגלתה בכרטיסה.

המשותף לכל המקרים הללו הוא שהשירותים שביקשו לקבל, ונמנעו מהם, או היקשו עליהם לקבלם, מוגדרים בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות "שירות ציבורי". שירות מן הסוג הזה, קובע החוק, יש להעניק לאדם עם מוגבלות בלי להפלותו או להתנות את השימוש בתנאים שלא ממין העניין, כך שתוגבל יכולתו להשתמש בהם או ליהנות מהם.

עם השירותים הציבוריים נמנים בריאות; בידור; חינוך; השכלה או פנאי; רווחה; ספורט; תיירות; אוטובוסים; רכבות; מטוסים; אוניות; מוניות והשכרת רכב או כל שירות תחבורה; תרבות; הארחה; מסחר; דת; אנרגיה; טלפוניה ושידורים כגון כבלים או לוויין; בנקאות; אשראי; ביטוח; פנסיה או כל שירות פיננסי.

הנה כי כן, רשימה מכובדת שמכסה כמעט כל תחום בחיינו. בחוק הזה יש מסר ברור מאוד: לאנשים עם מוגבלות יש זכות מלאה לנהל את חייהם כמו כל שאר בני האדם - בלי שמישהו יוכל למנוע זאת מהם.

העמקת חוסר השוויון והנצחת מצבם של בעלי המוגבלות

על מנת לתת שיניים למסר זה, יש בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות שני כלים שבגינם עלול מי שהפר את הוראותיו לשלם ביוקר. במישור הפלילי צפוי מי שמורשע בהפרת החוק לשלם קנס מרבי של כ-135 אלף שקל. במישור האזרחי מאפשר החוק לבית-משפט בתביעה עקב הפרת הוראות החוק בעניין זה לפסוק לנפגע פיצוי של עד 50 אלף שקל - בלי שיצטרך להוכיח כי נגרם לו נזק עקב התנהגות הפוגע.

מתברר שפסיקת פיצויים ללא הוכחת נזק עשויה להיות כלי אפקטיבי. לפני קצת יותר מחודשיים, באמצע ינואר, נתנה השופטת עירית הוד מבית-משפט השלום בנצרת פסק דין מאלף מבחינה זו. כמה מאמירותיה בגוף פסק הדין ראויות לציטוט ולשינון.

התובעת במקרה זה היתה אשה צעירה הסובלת משיתוק מוחין. היא נרשמה ללימודים במכללה האקדמית תל-חי, זומנה לריאיון, ולאחר מכן נשלחה לברר אילו שירותים תעמיד לרשותה המכללה עקב מוגבלותה. או אז הוברר לה, כי למעשה המכללה מסרבת לקבל אותה ללימודים, ואף הודיעה לה על כך במכתב.

השבוע: הטה אוזן לדממה

• "מוזיקה אפשר גם להרגיש, לא חייב לשמוע"
• "שירת האדם": מצעד הגאווה של כבדי השמיעה
  

כאשר נדון העניין בבית-המשפט העיד מנכ"ל המכללה, ואמר במפורש כי אדם אשר עונה על תנאי הקבלה למכללה אך אינו יכול להתנייד - בקשתו להירשם ללימודים תידחה. אין פלא איפוא כי עובדת בכירה במכללה, שאליה פנתה הצעירה בבקשה לתת לה הזדמנות שנייה ולאפשר לה ללמוד, סירבה לבקשה מפני שהיתה לה תחושה שהצעירה, עקב מוגבלותה, לא תצליח לעמוד בחובות הלימודים.

במלים אחרות, ועל כך עומדת השופטת בהרחבה, המכללה החליטה בשביל הצעירה מה נכון לה. "בעשותה כן", כתבה השופטת הוד, "שללה הנתבעת (מכללת תל חי - י"א) באמצעות נציגתה מהתובעת את זכותה להכריע באופן עצמאי ואוטונומי באשר לעתידה. בכך פגעה הנתבעת בזכות התובעת על פי סעיף 4 לחוק שוויון הזדמנויות, לקבל החלטות הנוגעות לחייה על פי רצונה והעדפותיה".

אשר לעובדה שחייבו את הצעירה לברר את סוגיית ניידותה ברחבי הקמפוס ציינה השופטת כי מן העדויות שנשמעו בבית-המשפט עלה, שבמכללת תל-חי נאלץ אדם הסובל ממוגבלות לעבור מעין ועדת קבלה נוספת - מעבר למה שנדרשים מועמדים אחרים - ולהוכיח כי רמת ניידותו היא כזאת שתאפשר לו ללמוד שם.

"בהתנהלותה", קבעה השופטת, "פעלה התובעת בניגוד להוראות סעיף 19ו' לחוק שוויון הזדמנויות, לפיו אין למנוע מבעל מוגבלות גישה למקום ציבורי ואין לקבוע תנאים שלא ממין העניין המונעים או מגבילים שימוש בשירות ציבורי או במקום ציבורי או הנאה משירות ציבורי אן ממקום ציבורי".

"כיום", מסבירה השופטת, "קיימת הבנה כי יחס שונה לבעלי מוגבלויות וטיפול בהם תוך הפרדתם מהחברה מביא להעמקת חוסר השוויון והנצחת מצבם. ... המחוקק שאף להביא לשילובם של בעלי המוגבלויות בחברה. מטרת החוק הינה להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות, תוך עיגון זכותו לשוויון והשתתפות מלאה בחברה, בכל תחומי החיים העיקריים".

ומשהופר החוק, עקב התנהלותה הפסולה של מכללת תל-חי, הטילה עליה השופטת לשלם לצעירה פיצוי ללא הוכחת נזק בגובה 45 אלף שקל.

ארגונים שונים פועלים למענם של אנשים עם מוגבלות, ומקצתם מעמידים לרשותם ייעוץ משפטי או אף ייצוג עקב הפרת זכויותיהם. ככל שירבו פסקי דין מעין זה שציטטנו כאן, יגבר הסיכוי כי תעלה המודעות בחברה לאיסור האפליה הנמצא בלב חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. בסופו של דבר, זו מטרת החוק.  

הכותבת היא עורכת-דין המתמחה בנושאי צרכנות