מה זאת אהבה? הגרסה היהודית

לא הרבה דוסים מן השורה יעזו לגעת בנושא זוגיות בקבלה ועוד לכתוב על כך ספר שלם המיועד בכלל לקהל חילוני. אך אם כבר להטיל את המשימה על משהו, מי מתאים יותר מיחיאל הררי, ד"ר לפילוסופיה ומקשה קושיות מקצועי, שמצא בין אפלטון וניטשה גם את האמת האלוקית והאהבה.

איך מגיע "ילד טוב ראשון לציון" לדוקטורט בפילוסופיה?

"זה הגיע אחרי פיזיקה, מדעי המדינה ותקשורת", הוא מחזיר בחיוך. "מאז ומעולם הדיון הקיומי 'בשאלות הגדולות' של החיים עניין אותי. תמיד עסקתי בחיפוש אחר תשובות, מהי נשמה? מהי מחשבה? היחס שבין הגוף לנפש, כל מיני סוגיות שהפילוסופיה מתמודדת איתם אלפי שנים".

מתי נכנסו הקבלה והחסידות לתמונה?

"עבודת הדוקטורט שלי עסקה ב'רטוריקה המשיחית', ואיך הקבלה עברה להיות מעיסוק דיסקרטי של רשות היחיד למידע פופולארי להמונים. בין היתר חקרתי את חב"ד, כתנועה שהפכה את הקבלה ללחם רוחני להמונים.

"הזווית בהתחלה הייתה מאוד ביקורתית, אם נשתמש בניסוח מעודן. בהדרגה הפנמתי שאם אני רוצה באמת להבין את הנושא, להבין את השימוש שחב"ד עושה בו, צריך לשנות את זווית הראיה".

בתור פילוסוף שמוטיב הספקנות הוא חלק מקצועי מהעבודה, האם לחתור לקראת דרך של אמת אבסולוטית זו משימה אפשרית?

"היהדות, בניגוד למה שחושבים רבים, מבוססת המון על ספקנות. רק צריך לעשות אבחנה בין ספקנות שהמטרה שלה היא להטיל ספק בכל דבר ללא אבחנה, לבין ספקנות שמעוררת שאלות. ספקנות מהסוג השני, מאלצת את הספקן לקלף עוד קליפה ועוד קליפה כדי להגיע לחקר האמת. ביהדות החקירה והשאילה מתבצעת כל הזמן אפילו כחלק מהלימוד הסטנדרטי של הגמרא, אבל זה מתבצע בתוך מסגרת שכפופה לכללים מסוימים".

והמסגרת לא מהווה בעיה כשמדובר "בחוקר חופשי"?

"לא. כי שום חקירה לא מתבצעת באמת בתוך חופש וריק מוחלטים. לכל מחקר יש את הכללים שלו, את סט החוקים לפיו הוא פועל. וגם אם יש 'פריצה של המסגרת' כמו שאומרים, מייד נוצרת תחתיה מסגרת חדשה עם חוקים חדשים".

איפה באמת נוצר החיבור הסופי שלך כחוקר עם היהדות?

"עם סיום הדוקטורט הוצע לי לערוך ביאור ופרשנות לספר התניא. מדובר בספר קבלה וחסידות שכתב האדמו"ר הראשון של חב"ד. והם רצו למשימה דווקא אדם "מבחוץ", חילוני, שיקרא את הספר וייתן את הפרשנות שלו.

"במשך שנה שלמה של עבודה על הטקסט התחיל השינוי הפנימי. היה ברור לי כחוקר שיש פה הרבה יותר מעוד ספר איזוטרי ופשוט נשאבתי. עד היום אני זוכר את הקושי לבוא פתאום באמצע הסמסטר כמרצה באוניברסיטת תל אביב עם כיפה על הראש".

אז לפתע פתאום קם אדם בבוקר ומוציא סידרת ספרים לקהל החילוני המבוססת על קבלה?

"הייחוד של הסדרה 'עצות התניא' היא, שבניגוד לספרות ניו אייג'ית רגילה שיש על המדף יש פה שיטה מאוד ברורה. כל הרעיונות שמובאים שם מבוססים לחלוטין על ארון הספרים היהודי. זהו למעשה ניסיון להציג השקפה היהודית שלא כל כך מוכרת לקהל החילוני בנושאים בוערים".

כמו זוגיות?

"זוגיות ביהדות זה התחום הכי עמוק. לא באמת התכוונתי לכתוב על זה, אפשר לומר שאפילו פחדתי. הספר הזה הוא תולדה של שאלות שהעסיקו אותי על יחסים וזוגיות ואת התוצאות החלטתי לחלוק עם הקוראים".

קשה כאדם דתי כיום, לכתוב על יחסים גופניים?

"הקושי נובע מהחשש לפירוש מוטעה. לא היה לי עניין ליצור משהו צהוב ומציצני. מצד שני היה צריך לשבור את התפיסה אצל הקורא שיחסים גופניים בדת הם משהו זול ובהמי. כי ביהדות הם נתפסים כדבר הכי עמוק ומשמעותי שיש. העובדה שנישואין ביהדות אינם נישואין אלה אם כן בני הזוג קיימו יחסים, ההתייחסות הקבלית לחיבור בין גבר לאישה כשיא השלמות עלי אדמות. הרעיונות היו ועודם, החוכמה היא להעביר אותם הכי נכון שאפשר".

אז יש תשוקה "רעה" ותשוקה "טובה" ביהדות?

"תשוקה היא תמיד טובה, לאוכל, לקרבה גופנית. הבעיה מתחילה כשמנתקים אותה מהמשמעות הפנימית שלה. אחת השגיאות הגדולות של העולם המערבי זו ההפרדה המלאכותית בין תשוקה לרגש. היהדות גורסת שאין דבר כזה. וכשיש הכחשה או הפנית עורף של האדם לרגשות שלו זה מוביל למשברים וחוסר יכולת לחיות בהרמוניה עם עצמו ובטח בזוגיות".

יש לנו בעולם המערבי בעיה עם התפיסה של אהבה ויחסים?

"הזוהר אומר, בתרגום חופשי מארמית, 'שאין עבודה קשה יותר מעבודת האהבה'. בתוך כל אחד פנימה יש את הכמיהה לזוגיות אבל הרבה פעמים החששות מהקושי יוצרים מציאות מאוד בודדה, כי בחישוב קר זוגיות לכאורה לא משתלמת. גם אפלטון חשב שאדם צריך להיות לבד כדי להיות פנוי לדברים 'החשובים באמת".

"לפי היהדות, הזוגיות מספקת לאדם סדנת עבודה יומיומית לעידון המידות, ללמוד לוותר, להתפשר, להבין יותר טוב את הסובב אותנו וכשיוצאים עם כלים האלה החוצה המיומנות האלה מאפשרות להתמודד עם עולם התובעני שבחוץ בצורה מוצלחת הרבה יותר".

בספר שלך אתה שובר הרבה מיתוסים ומביא בפני הקורא תיאוריות לא מוכרות ביהדות על יחסים ואהבה, כמו תיאורית הניסור

"הנטייה של הקבלה והחסידות היא להפוך כל הנחה רווחת למשהו אחר. 'תיאורית הניסור' זו תפיסה קבלית שמדברת על כך שהחיים האנושים הראשונים שנוצרו היו

זכר ונקבה מחוברים. כלומר, אדם אחד המורכב משני חלקים "ויקרא את שמם אדם". ואז הגיע הניסור, התבצע הניתוק הקדמון בין החלק הנקבי לזכרי. באותו איחוד מחודש של שני החלקים, גוף ונשמה יש לנו אדם שלם. ולכן מי שאינו נמצא בזוגיות מוגדר בזוהר כבעל 'חצי גוף'. השלמות האנושית היא רק באמצעות החיבור של הזכרי והנקבי לאדם - לשלם אחד".

ומה זו אהבה?

"החסידות מונה למעלה מ-10 דרגות באהבה, כשהעמוקה ביותר היא היכולת לראות את האחר וצרכיו בצורה שלמה, נטולת נגיעות אישיות. העולם שלנו הוא רחוק מאוד מהגישה הזו. הוא מעודד את העצמיות, את פולחן 'האני' על חשבון הקשר עם האחר. התפיסה החסידית-קבלית מדגישה שתחלואיו של האדם נובעים 'מתחושת הישות', ההכרה בכך ש'האני' שמתעסקים איתו כל היום, מה הוא רוצה? מה הוא צריך? פועל ככוח הרסני. רק שמצליחים להיפרד ממנו ולהתרכז באחר תהיה צמיחה.