בלינקוב: אין להשקיע שקל בחילוץ מנפיקי אג"ח

הממונה על התקציבים באוצר, רם בלינקוב, יצא הערב (ד') במתקפה חריפה כנגד ההצעות לחלץ בעזרת ערבות מדינה מנפיקי אג"ח רעילות ואת המשקיעים בהם. "אין סיבה שישראל תשקיע אפילו שקל אחד כדי לחלץ את מי שהשקיע בהקמת מגדלים באוויר במזרח אירופה ואת מי שהשקיע באג"חים האלה ונהג בהפקרות", אמר בלינקוב בכנס בוגרי בית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים.

האם יוותרו לטייקונים? פרויקט מיוחד ב-ynet

• צריך לסייע לטייקונים. ודווקא בכספי מדינה
• נתניהו חייב לעצור את שוד הקופה/ צבי לביא
• מה יקרה עם אדון טייקון ייפול? כלום / יהודה מודעי
  

לדבריו, כל מאמץ לחלץ את המעורבים בשוק הזה יהיה פעולה מלאכותית, "גם אם מדובר באנשים חשובים שמסתובבים בקוקטיילים, אבל יש להם חברות לא טובות. שיסתפקו בחברות הטובות, כי יש מחיר לכל ערבות מדינה ואאין סיבה לתת אותה למטרות לא טובות שיבואו על חשבון המטרות הטובות".

בלינקוב הדגיש, כי הצעות אלה הוגשו לאוצר על ידי גורמים שונים אבל נידחו בעקבות החלטה שלא לטפל בנכסים רעילים. הוא אמר שהוחלט לטפל במצוקת האשראי החוץ בנקאי באמצעות קרנות המינף למיחזור החובות של החברות אשר השקיעו בישראל, בשיתוף המשקיעים המוסדיים, כי מי שייהנה מרשת הביטחון הזאת שתקטין את רמת הסיכון יהיו עמיתי קופות הגמל וקרנות הפנסיה.

"לעומת התוכנית המופקרות במתן ערבות מדינה גורפת, תוכנית המיחזור שאנחנו מטפלים בה יותר חשובה, בהנחה שהטיפול בשוק המשני ישפיע על יכולת גיוס האשראי בשוק הראשוני".

בלינקוב אמר כי המצב של העדר תקציב מדינה מאושר אילץ את האוצר לקבל מספר החלטות לא פשוטות, כמו עקיפת חוק התקציב כדי לקדם פרויקטים בהיקף 9-8 מיליארד שקל במסגרת התוכנית להאצת המשק, "אחרת היינו עכשיו בהאטה חמורה יותר שהיתה עושה למשק בלגן יותר גדול".

ההחלטה השנייה נבעה מהגידול המואץ בקצב הירידה בהכנסות ממיסים בהיקף של כ-3 מיליארד שקלים בחודש. בהנחה שהירידה תגיע להיקף שנתי של עד 36 מיליארד שקל, לא יהיה זה נכון להגיב בהקטנה משמעותית של ההוצה הממשלתית לאיזון התקציב. לפיכך, האוצר מכין תוכנית עבודה לממשלה הבאה, שתתמודד עם הגירעון הצפוי להגיע ל-40 מיליארד שקל בשנתיים הקרובות, בעזרת תקציב שיש בו תוואי גירעון יורד.

ההחלטה השלישית היתה לטפל במצוקת האשראי בהקמת קרנות סיוע למערכת הבנקאית בערבות מדינה, בהן הושקעו עד כה 2 מיליארד שקל, כשבתוכנית ארוכת הטווח המתגבשת עבור הממשלה, מדובר בהגדלת נפח הקרנות בהיקף משמעותי.

בלינקוב הדגיש, כי תוכנית העבודה המתגבשת מחייבת שינוי בסדרי העדיפויות של ההוצאה הממשלתית, כשהשינוי החיוני ביותר הוא באי-הגדלת תקציב הביטחון כדי להפנות את המקורות לפרויקטים להגברת התעסוקה, הגנת הסביבה ושיפוץ מבני חינוך.

בלינקוב ציין, כי זו צריכה להיות התגובה הרצויה של הממשלה נוכח דרישת מערכת הביטחון לתקציב נוסף וצורך "לממן כמה הסכמים קואליציוניים משמעותיים". הלינקוב הוסיף: "עלינו לשדבר אמינות רק בהשקעות בפרויקטים מעודדי צמיחה".

יונס: יש הרבה כאלה שדינם נחרץ להיעלם

מנכ"ל בנק מזרחי טפחות, אלי יונס, אמר בכנס כי הערבויות שהאוצר הציע לבנקים הם חסרות ערך, בגלל הפער הקטן בתמחור הערבויות לעומת מחיר האשראי בשוק, מה שלא פותר את הבעיה של הנזקקים לכסף. "האוצר צריך לפתור כמה כשלי שוק שקיימים בתחום זה, ולהתערב במקומות אחרים", אמר יונס.

מנכ"ל מזרחי טפחות יצא נגד ההתנפלות הגורפת על המגזר הפרטי בנושא הטיפול באג"ח הקונצרניות. "לא צריך להגן על מי שעשו שטויות, ויש הרבה כאלה שדינם נחרץ להיעלם מהסביבה העסקית, אבל אין מקום לקריאה 'איטבח אל-טייקון'. צריך לשפוט כל חברה לגופו של עניין ולטפל בה במבחן הנכסים שלה ומי שמנהל אותה".

יונס אמר, כי סיכוני מיחזור החובות הם המסוכנים ביותר בארץ. "אין חברה בעולם שפורעת את כל חובותיה, ומי שנכשלה ביכולת למחזר את חובותיה דינה נחרץ, אבל הכשל בעניין זה נוצר כאן אצלנו, וחובת הממשלה לטפל בו, כי לבנקים אין מקורות נוספים לטפל לטווח הארוך בשוק האשראי החוץ בנקאי.

יונס הוסיף ואמר: "אני בעד שימוש רחב בערבות מדינה, אבל רק לתמיכה בהשקעות בתשתיות כמו הרכבת הקלה והתפלת מים. ערבויות נועדו לגשר על תקופות מצוקה והממשלה היא שתצטרך להתגבר על מצוקה זו כדי להבטיח את השלמת הפרויקטים. כמו כן עלינו לתת כתף גם לעסקים הבינוניים ולמפעלים המייצרים לייצוא שנפגעו קודם מירידת שער הדולר ועכשיו מהפגיעה בייצוא, ולו רק כדי למנוע את התמונות הקשות של האבטלה שפוגעות במורל הציבורי".

יונס הוסיף בהקשר למועד הצפוי לסיום המשבר, באומרו: "נראה שהוא יימשך יותר ממה שנראה לעין. המשבר הפיננסי אומנם מראה סימני התייצבות, אבל לא כן המשבר הריאלי. אם לא נעשה כאן אצלנו מה שנחוץ, לא נצא מהמשבר אפילו אם אמריקה תצא ממנו".

אקשטיין: הממשלה יכולה לערוך רפורמות ללא תקציבים משמעותיים

המשנה לנגיד בנק ישראל, הפרופ' צבי אקשטיין, העריך בכנס שהמשק יתחיל לצאת מהמיתון עקב המשבר העולמי ולהגיע לצמיחה מסויימת כבר בשנה הבאה. זאת בתנאי ששוק האשראי המקומי יתייצב בתקופה הקרובה, בנוסף לייצוב השווקים הפיננסיים בארה"ב ואירופה וחידוש הביקושים במשקים אלו.