הכירו את סודן: צומת ההברחות והטרור
המדינה הגדולה בשטחה באפריקה מהווה כר פורה לפעילות ארגוני טרור. "סודן היא מדינה תומכת טרור בכל רמ"ח איבריה, שמעניקה מרחב פעולה וביטחון לארגונים בעלי מוטיבציה לחזק את כל מי שיכול לפגוע בישראל", אומר ל-ynet יחיעם ששון, בעבר ראש המטה ללוחמה בטרור
"ציר חשוב ומרכזי של הטרור העולמי", כך מגדירים מומחים בישראל את סודן - שעל-פי דיווחים זרים בינואר האחרון הפציץ חיל האוויר בשטחה שיירת נשק שהיתה בדרכה למצרים. סודן, המדינה הגדולה ביבשת אפריקה הנתונה תחת שלטון איסלאמי רדיקלי, נחשבת לקרקע פורייה לג'יהאד העולמי ולצומת מרכזי במערכת הברחות הנשק מאיראן לעזה. כיצד הפכה המדינה המרוחקת לאיום אסטרטגי על ישראל?
סודן היא מדינה איסלאמית הממוקמת בצפון מזרח אפריקה, אשר משתרעת על שטח עצום של שני מיליון קמ"ר ובה חיים כיום 38 מיליון איש. בשנת 1956 זכתה סודן, שהיתה בשליטת הקולוניאליזם הבריטי, לעצמאות, ומאז היא שרויה במלחמות אזרחים עקובות מדם ומאופיינת בחוסר יציבות מתמשך, הנובע ממרקם האוכלוסייה.
בתחילת החודש הוצא צו מעצר לנשיא סודן, עומר אל-באשיר, נגדו הוגש בקיץ שעבר כתב אישום בן עשרה סעיפים הכוללים פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות בבית המשפט הבינלאומי הפלילי.
יחיעם ששון, לשעבר ראש המטה ללוחמה בטרור, טוען כי סודן הפכה לאחד המרכזים הבולטים של הג'יהאד העולמי. "זו מדינה שמעניקה תשתית פורה וענפה של האיסלאם הקיצוני, ומאפשרת פעילות של ארגוני הטרור המרכזיים, בהם אל קאעידה וחיזבאללה וגורמי ג'יהאד שצעדיהם הוצרו במצרים. הם פועלים באין מפריע בשטחה".
לדברי ששון, "פעילות בסדר גודל והיקפה שכאלה היא פעילות שמתבצעת ללא ספק בידיעה ותמיכת השלטונות - סודן היא מדינה תומכת טרור בכל רמ"ח איבריה, שמעניקה מרחב פעולה וביטחון לארגונים בעלי מוטיבציה גבוהה מאד לחזק את כל מי שיכול לפגוע בישראל".
תחנת ביניים מאיראן לעזה
כיצד הפכה סודן לצומת הברחות נשק מרכזי? לדברי ששון, "נתיב ההברחות דרך סודן פועל באין מפריע מאיראן לעזה. הנשק מגיע מאיראן לסודן, ומשם דרך מצרים לעזה וכן דרך דרום הר חברון ליהודה ושומרון. עד מבצע "עופרת יצוקה" המסלול עבד לגמרי בחופשיות - בהתארגנות לא מסובכת, הועבר הנשק דרך היבשה לסיני, ועל הפלטפורמה של ההברחות הפליליות, הוברח אמל"ח תקני בכמות גדולה לעזה. הנתיב הדרומי עובד ופעיל".
בשנים האחרונות, מסביר ששון, מסומנת סודן כמוקד מרכזי של הטרור העולמי, וההתייחסות המודיעינית אליה הוא בהתאם. "סודן נמצאת בפוקוס מודיעיני, כמו מדינות נוספות מסוגה. אם אכן פעולה מהסוג הזה יצאה לפועל, זה מחייב סגירה של מעגל מודיעיני מאוד מדויק עם יכולת מבצעית לטיפול בבעיה. בשנים האחרונות, מתבצעת פעילות מודיעינית לאיתור אותו צומת קריטי של הברחות, באופן שוטף".
הטיפול בבעיה הסודנית מחייב היערכות בינלאומית. "העבודה המודיעינית בשנים האחרונות מאופיינת במעבר מלוקאליות לגלובאליות. אם עד לפני עשור כל כל מדינה טיפלה בצרה שלה, לעיתים בשיתוף פעולה בילטראלי, הרי שמאז 2001, הטיפול בטרור העולמי מחייב שיתוף פעולה בין מדינות רבות ברמה המדינית, המודיעינית והאופרטיבית. זה מחייב פתיחות מודיעינית שלא היתה עד לפני עשור. הרי אף מדינה לא יכולה לטפל בבעיות האלה לבדה, גם לא ארה"ב".
תעודת זהות
החברה בסודן מורכבת מאוכלוסיות שסועות אתנית, דתית ותרבותית ומזה כחמישה עשורים שקועה המדינה במלחמת אזרחים עם כמה הפסקות, בראשה המלחמה האיומה בחבל דרפור. ד"ר יהודית רונן, מומחית לענייני סודן באוניברסיטאות בר-אילן ותל-אביב, אמרה ל-ynet: "זו חברה שסועה כמעט בכל מערכות החיים, הסובלת מבעיות כלכליות קשות - למרות שהתגלה בה נפט. את ההכנסת מתעל השלטון לקניית נשק ומימון המלחמה בדרפור".
לדברי ד"ר רונן, מאז 1989, האיסלאם הרדיקלי שולט בסודן. "אי היציבות במדינה, הנובעת מייאוש ומשנות מצוקה כלכליים ופוליטיים העלה את האיסלאם הרדיקלי לשלטון.
הוא הציב בראש סדר היום את טיהור האימפריאליזם המערבי, תמיכה בגורמים איסלאמים רדיקליים השואפים לתפוס את השלטון במדינות מוסלמיות אחרות ופעילות נגד הכופרים, שבכללם גם ישראל שנחשבת לאויבת האיסלאם, המחזיקה במקומות הקדושים למוסלמים".
בסודן, מסבירה ד"ר רונן, פועלים באופן חופשי ארגונים קיצוניים רבים - מקומיים ו"מיובאים". "זו מדינה כל כך גדולה עם שטחים ענקיים ללא בקרה ופיקוח", היא אומרת.