הפרטים שש"ס מסתירה מכם

על ההתעלמות המסקרנת של העיתונות מ"הפרטים הקטנים" בהסכם שנחתם בין הליכוד לש"ס, בסעיף קצבאות הילדים, הצביע זה מכבר אורן פרסיקו ב"עין השביעית". בסעיף זה נקבע כי חוק הביטוח הלאומי יתוקן כך שהקצבה לא תינתן "להורה שילדיו הוצאו מחסותו בהתאם להחלטת בית המשפט המוסמך; להורה שילדיו אינם לומדים באופן סדיר במוסד חינוך, כהגדרתו בחוק לימוד חובה; להורה שילדיו אינם מקבלים את החיסונים הנדרשים לגילו בהתאם לתוכנית החיסונים של משרד הבריאות".

כיצד אפשר להבין את התנאים המוזרים הללו?! על פי "גורם בכיר בש"ס", הסעיף "נועד לצמצם למינימום את מקבלי הקצבאות, בעיקר במגזר הערבי". לפי פרשנות זו מדובר בהוצאת ילדים ערבים ממעגל מקבלי הקצבה. ייתכן שמדובר בילדים עד גיל שלוש, שאינם משולבים במעונות יום, מאחר שרוב האוכלוסייה הערבית אינה יכולה להרשות לעצמה לשלם עבורם.

כתבים אחרים הציעו, כי הקצבאות יימנעו בעיקר ממשפחות בדואיות, שהן הקבוצה המרכזית השנייה (מלבד האוכלוסייה החרדית), שבה שיעור הילדים גבוה באופן בולט. גם הילדים שלא מקבלים חיסונים הם ילדי הבדואים וילדי חרדים קיצוניים. האם גם מילדי הורים המתנגדים מתוך תפישה רפואית-עקרונית לחסן את ילדיהם יימנעו הקצבאות?!

על פניו נראה כי מדובר במדיניות גזענית, נגד ערבים. אך כדאי לבחון את הנושא גם מכיוון של שיקולי "חיסכון" של האוצר. מן הידועות היא שהאוצר מיטיב לחסוך בתחומים חברתיים ועוד יותר ביחסו לקבוצות מוחלשות, שאינן מיוצגות על ידי מפלגות שלטון.

מערכת החינוך, למשל, המבוססת על אוכלוסיית נשים ובמיוחד ילדים, מחוסרי ייצוג מאורגן בשלטון, היא כתובת נוחה לביצוע גזירות כלכליות בעזרת קיצוצים מאסיביים. בגלל הגודל - החיסכון הוא משמעותי ביותר. כך גם ביחס לאוכלוסיה הערבית, שאין לה ייצוג בשלטון. קל לחסוך על חשבונה כדי "לקנות" את המפלגות החרדיות.

מהבחינה הזו ההבחנה המכלילה והגוזרת בין "מגזרים" מייצרת בסיס נוח להקצאות דיפרנציאליות, לתת למי שאין ברירה (לחרדים) ולמנוע ממי שאפשר לחסוך על חשבונו (הערבים).

מדד "קבלת החיסונים" יכול לחזק טענה זו. שהרי אם היה מדובר באוכלוסיה היהודית שאינה מחסנת את ילדיה (או ה"חרדית קיצונית"), נמצא שמדובר בקבוצות זניחות, ולא סביר שעבורן הייתה הצדקה לקבוע סעיף שהקשר שלו למניעת קצבה היא בלתי הגיונית בעליל (מה לחיסונים ולקצבת ילדים?!).

אך אם מדובר בשיטה ל"חיסכון" אז המספר הגדול של ילדים באוכלוסיה הבדואית (בפרט בכפרים הלא-מוכרים) שאינם מקבלים חיסונים, מסבירה את הכנסת הסעיף המוזר להסכם. אם יש היגיון בטענה זו, אין להם להורים החילוניים מתנגדי החיסונים מה לדאוג. ההסתייגות אינה מכוונת אליהם, לא רק מפני שהם אינם ערבים, אלא בעיקר משום שהם קבוצה זניחה, שאין לה משמעות בחישובים הכלכליים.

מניעת קצבה מהורים שילדיהם הוצאו מחזקתם, מתאימה ביותר לטענה על חיסכון משמעותי ורב תכליתי על גב קבוצה גדולה מוחלשת: גם מוציאים ילדים רבים (כ-10,000) מחזקת הורים דלי אמצעים, גם חוסכים על חשבונם את הכסף (במקום לספק להם ולילדיהם שירותים בקהילה) וגם מעבירים אותו לבעלויות של המוסדות, תומכי השלטון.

הסבר אפשרי נוסף לסעיף התנאים התמוה והמקומם קשור אולי לכך שמדובר בבלון הטעיה של הציבור החרדי. תני גולדשטיין רמז על כך במאמרו ב-ynet: "ביבי קנה את ש"ס במחיר סביר". ההסכם קובע כי הקצבאות יוגדלו בהדרגה, במשך שלוש שנים. "בסופו, תגדל קצבת הילדים לילד השני, השלישי והרביעי במשפחה במאה שקלים לחודש בדיוק – 259 שקל לחודש במקום 159 כיום".

מה יכולה משפחה עם תינוק לעשות בתוספת של 100 שקל בחודש? האם ייתכן ש"הבכיר מש"ס" פועל כדי להסיט את תשומת הלב מהעובדה שש"ס נקנתה בזול, ולא ממש הצליחה להחזיר את הקצבאות?! הייתכן שש"ס מעדיפה שנדון בגזענות במקום בבגידתה בילדי ישראל? הייתכן שמדובר בהטעיה, המשמשת להסטת תשומת לב כולנו מכך שסכום כסף ענק בסך 19 מיליארד שקלים נגזל מאז החל הקיצוץ בקצבאות הילדים ב-2002, מילדים ומשפחותיהם?

נראה שהממשלה ה"חברתית" של ביבי רוצה שנשכח שהכסף הזה היה יכול לפחות לשמש לטובת כלל ילדי ישראל, בהקטנת צפיפות בכיתות, ביום חינוך ארוך ועוד ועוד, וכי הוא נבלע לטובת אנשי הביטחון וההון. אלו פלאי הפוליטיקה השקרית של נתניהו, הזוכה בימים אלו לתמיכתה האדיבה של ש"ס.

ד"ר אסתר הרצוג, ראש תוכנית אנתרופולוגיה במכללה האקדמית בית ברל, מרכזת פרלמנט נשים